לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המסע אל לב הבצל




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2013

אמש


נפרדתי מחבר שלי, בערך. הוא היה מאד עצוב, והרגשתי אשמה גדולה. חיבקתי אותו וניחמתי אותו. זה היה הרגש הדומיננטי, אשמה. גם עכשיו.

לא הצלחתי לגייס דמעות עדיין כמעט. גם זה גרם לי לחוש אשמה.

 

תגובת הסביבה היתה מאלפת. אני עדיין לא מבינה את זה. אני לא טיפוס שמדבר על הרגשות שלו יותר מדי, לא כל כך מראה כשרע לו, ובכל זאת. אמא שלי נראתה לא מרוצה והלכה לישון די מהר. נדמה לי שהיה סביר לתת לי חיבוק, לפחות. לא? חברה אחת אמרה לי "מזל טוב, הגיע הזמן" ואז חזרה לדבר על עצמה. 

היינו חברים כמעט חמש שנים. מוזר.

 

 

נכתב על ידי , 28/4/2013 22:15  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 36




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלזה מצפון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלזה מצפון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ