לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המסע אל לב הבצל




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  




הוסף מסר

2/2013

שוקולד מריר


הערב ישבתי בבודהה בורגרס בת"א. זו מסעדה טבעונית ואני טבעונית, ולטבעונות טבע קהילתי טבוע - כך שאני לרוב מכירה שם כל מני אנשים מכל מני מקומות. מה חבל, שהעובדה שאני מכירה אותם היכרות שטחית, כלל לא אומרת שאני מעונינת לסמלטק עמם, או לחנות ליד שולחנם עם חיוך קפוא ועם "נו מה, באים לפה הרבה?" (=בדיחה יבשה קטנה, כי סביר להניח שהם מגיעים לבודהה בורגר על בסיס קבוע, הם טבעונים).
 


כך, אני מוצאת את עצמי לעתים עושה מני פעלולים כדי להמנע משיחה. אני מנסה להחיש את צעדיי, לבחור את השולחן המרוחק ביותר מהפגע, ולהתישב בפוזיציה הנכונה, כזו שתעורר ספק אמיתי אם ראיתי את האחרים או לאו. הדבר כרוך בלא מעט תכנון מראש, תושיה ותיאום עם הפרטנר לארוחה שלך, כי ההגשה עצמית ומחייבת לפעמים מספר גיחות לאיזור הקופה, שכל אחת מהן יכולה להותירך גלויה וחשופה לעיניי הגורם הלא רצוי.


 


הערב זיהיתי את הפגע - בחורה דווקא מגניבה שההיכרות שלנו בעיקר אינטרנטית - עוד מרחוק. פרסתי את תכנית הפעולה בפני חברתי מורגנה בעוד אנו מזמינות, ובאמת ובתמים האמנתי שלא אתגלה. התבדתי. נלכדתי באופן הבוטה ביותר, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הבחורה מהאינטרנט ערבה לי כשיצאתי וקראה את שמי בקול רם פעמיים. טוב, נו, 25 שניות של מבוכה קלה וחיוכים, וזה עבר.  


 


אלא שיצא, שהתחמקות הערב הובילה אותי לבחור לשבת מאחורי זוג מאוהב. מאוהב ביותר. מאוהב כפי שכנראה לא אהיה עוד לעולם. למשל, ניכר היה שההתישבות ליד השולחן גרמה לשניים מצוקה, שכן קשה לעשות זאת אדמיניסטרטיבית בשפתיים מחוברות. אם כך, ההתישבות לקחה זמן רב. הם התנשקו צמודים זה לזה, ניסו להתרחק אחד מהשני מספיק כדי ששולחן יוכל להיכנס בינהם, ואז קפאו, מתנשקים, כשהם לא בטוחים איך מהנדסים את כיפוף הברכיים לקראת ההתישבות על הכסאות בעוד הם מתנשקים. אינני זוכרת איך הושלמה הפעולה, אך בסופה הם התנשקו. 

היה מבאס לגלות שמאוהבותו של הזוג עוררה בי מרירות ואפילו קנאה, שכלל לא ידעתי שיש בי. לא היה זה זוג מצודד במיוחד, מצמוצי שפתיהם הרטובות היו מגעילים, והשותפות הכפויה ברגעי האינטימיות שלהם היתה בהחלט מעוררת דחיה. ובכל זאת ידעתי, שלהם הרבה יותר כיף כרגע מלי, אין ספק בדבר. זו לא ה"אהבה" שלהם שרציתי, אינני יודעת אם אכן היתה שם אהבה מהסוג שנשאר, אבל היה את הריגוש הזה שאי אפשר לזייף. החיוניות הזאת שכולה התפרצות של רגשות חזקים, שאני לא הרגשתי באמת זמן רב מאד, וספק אם כבר ייצא לי. 


 


חצבתי עם מזלג בכדור המרציפן-שוקולד מריר שלי, מנסה להתעלם מקולות הרוק והשאיבה של הזוג שליד, וסיפרתי למורגנה על השנים הללו הרחוקות שבהן הייתי מאוהבת. כשזה מגיע לאופוריה, לצערי לא נראה לי שלחיים יש משהו יותר חזק להציע. 


 


 

נכתב על ידי , 13/2/2013 00:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בת: 36




הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , המתמודדים , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלזה מצפון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלזה מצפון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ