החלום האחרון

מאסתי בפייסבוק ובאינסטגרם ובכל ההבלים האלו..

ראיתי שיעור של רב צדיק שחיזק אותי מאוד

כשאדם מנסה להרשים אחרים הם בזים לו בלב שלהם

כי הם רואים שהוא זקוק להם וזקוק לכבודם..

כלומר הוא לא מלא מעצמו הוא זקוק לאחרים בשביל להתמלא

מה שמעיד שהוא לא שלם עם עצמו, ואם הוא לא שלם עם עצמו כנראה שיש לו סיבה טובה..

הרב הזכיר לי את מה שחונכתי עליו כל החיים והוא חידד והזכיר זאת שוב.

לא לחיות על פי מה יגידו. נקודה.

לא לנסות להרשים, לא לנסות לעדן את עצמך, לעגל פינות.

שום דבר.

אתה מי שאתה ומי שלא טוב לו יום טוב לו חחח

מה שאני רואה בעצמי שאני צריך לשנות זה עניין שלי נטו.

כל הה"תחשבות" במה יגידו פשוט לא מתאים לי בכלל .

ומשום מה בשנה האחרונה קצת שכחתי מזה..

פייסבוק ואינסטגרם זה הכי גרוע

הכי בואו תראו אותי והכי תנו לי להרשים אתכם.

כל זמן שיש לי את הדבר הזה אני מרגיש לא טוב.

אבל קשה לי להתנתק מהעולם הוורטואלי כי לצערי התמלאתי בו יותר מדי.

פיזית אני מבודד יחסית מהחברים כל החברים שלי גרים בערים אחרות ולמחוק הכול זה להתנתק מהם לגמרי.

באורגינל רציתי בכלל לנתק את עצמי מהטלפון ולעבור לאיזה נוקיה ישן רק לשיחות והודעות דחופות כי נמאס לי על הזמן שאני מבזבז בשטיות האלה.

אבל זה קשה לי מדי.. 

השם יעזור

אז ככה.

אני מאמין שבאמת הברכה נמצאת בנסתר.

ולא צריך לשתף עד שזה לא קורה.

וגם שזה קורה לא צריך לשתף את מי שאפשר שלא.

בגלל שאף אחד לא מכיר אותי פה.

וכל המהות של הבלוג הזה, זה לשתף..

אז.. ידעתי כבר מלפני שבוע שדברים הולכים להשתנות

לא ידעתי להעריך כמה..

הירושה של סבא זצל שוחררה.

החלק של אמא שלי עבר אליה.

אמא שלי העבירה לי סכום נכבד..

חלק גדול מהחובות שלי היו חובות שהיא לקחה על שמי

כאות מחווה היא מחקה לי את הכול

אין לי חובות יותר.

בכלל.

אין לי חובות..

יש לי אפילו פלוס קטן ויפה.

סוףף סוףףף תודהההה לאל

כמה זמן חיכיתי.

כמה עבדתי.

כמה נאבקתי.

סוף סוף.

בחיים אני לא אכנס לחובות יותר אם זה תלוי בי.

בחיים.

לא הלוואה לא אשראי לא צקים.

היה כל כך כיף לפתוח חשבון בנק אחר הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו.

אני בתהליך להתקבל לאונברסיטה

אישרו לי מלגה של תואר בחינם

טוב אומנם הלך לי כל המענק מהצבא אבל

המענק כולל מחיה.

יש לי אומנם מכינונת קטנה אבל אני יהיה סטודנט חח

איזה הזוי.

לבנתיים אני מחפש דירה בתא.

כי חבר טוב של אמא מנהל מסעדה 

וכל הזמן הזה יכלתי לעבוד אצלו אבל לא יכולתי להרשות לעצמי

לשכור דירה בתא. עכשיו אני כן.

הכול זז במהירות מטורפת.

אני פתאום עסוק מבוקר עד ערב.

אני פתאום חי.

אני פשוט מאושר.

אני מרגיש רשבורא עולם פתח את השערים עבורי

אני כנראה משדר משהו ממש טוב לסביבה

כי יש לי 3 פגישות לשבוע הזה עם בחורות ממש ברמה.

היום יצאתי עם אחת מהן הסתובבנו בסנטר

אחרי זה הלכנו לאכול ובסוף ישבנו בחוף

היה ממש מצחיק.

אם יש משהו שיכול למגנט אותי לבחורה ברגע,

זה שהיא תצחיק אותי.

בחורה שמצחיקה אותי זה פשוט גורם לי להתאהב בה 

כי אני כזה חולה נפש .

אני אוהב קלילות וטירוף וספונטניות..

ושיש את זה בבחורה אי אפשר לעמוד נגד זה..

אני כל כך אוהב את הים בלילה פשוט גן עדן.

תודה בורא עולם

הכול ממך

אני לא יודע האם ההבנה של חוסר המודעות עצמית שהייתה סביבי הייתה באמת חוסר מודעות או הכחשה.

מה שבטוח שזה עשה לי נזקים עצומים בטוול הארוך והמיידי.

אני לא יכול להאשים אף אחד כי אני בטוח שניסו לומר לי ולא הקשבתי.

טעיתי

וטעיתי בגדול ובהרבה.

אני אנסה לעשות פרסה ולמזר נזקים

אבל אין לי מושג איך זה יסתדר.

ומה הפלא? אחרי איך שהתנהגתי שזה מה שאני מקבל?

אני צריך להגיד תודה לבורא שאני לא מקבל יותר גרוע.

השעות האלה גורמות לי להיות נוסטלגי.

הן חסרות הסחות דעת וגורמות לך להיות פתוח יותר.

נכנסתי קצת לשיחות ישנות שלי עם האקסיות.

תאמת שהייתה תמונה שחיפשתי ספציפית

ואז זה נגרר.

היום רק היום בדיעבד יכולתי לראות כמה הן אהבו אותי.

וראיתי כמה אני הייתי מנותק ואדיש.

אפילו אכזרי.

ואני באמת מצטער ומתחרט על היחס הלא הוגן שנתתי להם.

יש לי רצון כמעט אוטמטי לשלוח הודעה ולתקן את העוול.

חבל לי על הרע שהן סבלו ממני.

אבל המציאות לא חיה את הנוסטלגיה

ואם אני אשלח להן הודעה במקרה הן יענו לי בחוסר הבנה

ובלתת לי תחושה שאני מעיק עליהם 

ובמקרה הטוב הן פשוט יסננו אותי וזהו.

הסתכלתי על הדיבור שלי של פעם

עכשיו אני קולט את גודל ההדרדרות שלי.

פעם היה לי יכולת ביטוי מצוינת

הייתי קליל זורם מצחיק וחכם.

היום הכול נהיה רציני מדי עצוב ולא ברור.

איזה באסה.

אני כל כך מקווה שזה ישתפר.

תשמעו, יש לי בקשה אמיתית..

אם מישהו מישהי ממכם שקוראים אותי

מכיר אותי במציאות 

בבקשה תגיבו לי על הפוסט הזה

בעילום שם אפילו

יש לי הרגשה 

שאני לא מדמיין..