החלום האחרון

יש לי כל כך הרבה מה לומר 

אני מרגיש מפוצץ במחשבות

על החיים על בורא עולם על בני אדם

עלי בתוכם, על הרצון להיות שונה ולהיות כמו כולם

על להצביע על מה שמקולקל על מה שחבל 

סתם יצא קצת חריזה לא בכוונה בכלל

ראיתי אדם זקן יושב על ספסל עם קפה שקנה בחמש שקל

מנגן על אקורדיון בטלפון

מסתכל סביב לכל פינה, הוא לא יודע לנגן בכלל אבל זה לא משנה לו

אולי הוא יזכה לקצת חיבה קצת יחס קצת אהבה

והנה מישהו עם קסדה עובר לידו

והוא צועק לו היי בחור!  הקסדה שלך לא כלום

לי הייתה קסדה מפלדה גם אפוד ורובה משוכלל

הייתי במלחמה אתה יודע！?

הבחור ענה לו: תאמין לי הלוואי כולם יהיו כמוך..

תשובה חביבה חשבתי לעצמי.. בחור טוב וזקן נחמד ובודד.

לצערי בסוף כולם יהיו כמוהו תפילתו תתגשם..

היא מתגשמת כבר עכשיו , כולם אבודים

מזדקנים, נשרפים מבפנים הולכים למות זקנים ובודדים.

וכמו הזקן הזה רק המכשיר זה מה שיעודד יזכיר שיש עוד קצת נחמה

לפחות ההמתנה למוות קצת יותר נעימה.

יצא קצת פוסט דיכאוני לא הייתה לי כוונה כזאת

משהו נסתם לי בלב.

כאילו כל הזמן יש לי את הפחד לפספס את החיים

ומתוך הפחד הזה אני יושב משותק

ורואה איך הוא מתגשם לי מול העיניים

בדידות חוסר מימוש עצמי הם עונשים קשים

אפילו לחוטאים ביותר..