החלום האחרון

כאילו משהו אצל בני אדם מסרב להבין

שהחיים מורכבים מעליות וירידות אין סופיות.

ברגע שנלמד לפתח קצת אדישות  מסוימת 

יהיה לנו יותר קל גם בירידות לא להישבר לגמרי

וגם בעליות לא לעוף על עצמנו..

יש לי הרבה תקווה חדשה אחרי תקופה של באסה

תמיד נחמד שיש שוב למה לצפות.

בעיקר אני לומד לעומק עד כמה אני בר מזל

וכמה טעיתי בעבר .

יש בזה משהו מאוד מנחם,

לדעת שהעבר עבר.

אומנם אני לא יוכל לשנות אותו אבל לא נורא

העיקר שזה עבר.

תזכורת למי שלרגע שכח

אנחנו הולכים למות בקרוב מאוד

החיים קצרים מדי בשביל לבזבז אותם

על עצבות ודיכאון אם אתם מחייכים רק

10 דק ביום המצב לא טוב להתחיל לחייך בכוח

בסוף יגרום לכם לחייך באמת :)

נכנס ללמוד מקצוע שאני לא רוצה.

בשביל לספק את המשפחה.

בשביל לצאת ידי חובה של עשייה כלשהי.

לא משקיע. מפספס שיעורים.

המשפחה לוחצת.

מחפש מפלט בעבודה בתל אביב.

מגיע לתל אביב.

גיהנום עלי אדמות.

חוזר לצפון.

בלי כסף. בלי עבודה. בלי לימודים.

הלקאה עצמית. בלה בלה בלה.

אני לא בסדר . רגשות אשם. בלה בלה.

אולי אני צריך פסיכולוגי.

בלה בלה. אני כנראה הדפוק היחידי .

כולם יודעים לחיות או לפחות מצליחים לעשות משהו.

אבל רק אני שנתיים מסתובב במעגלים לעבר הכלום.

כועס על עצמי שאני מתלונן 

בלה בלה בלה בלה.

הלוואי ומשהו ישתנה לטובה.

אוי אני כזה יודע לשמור על אופטימיות בלה בלה.

אני בדיחה מהלכת.