לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"הלוא כולנו נלהבים לרדוף יותר משאנחנו נלהבים להתענג על מה שכבר השגנו." הסוחר מונציה-וויליאם שייקספיר



כינוי: 

בת: 29




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2018

חיים, ריבים, סופים, התחלות, פרידות, פגישות.


שוב רבנו על כסף. סיימתי את השנה הארוכה הזו והחופש שלי קצר ואין לנו כסף לעשות שום דבר שרציתי. דיברנו כל היום ואני מרגישה חלולה מבפנים. אני , בגדול, רוצה קצת למות כרגע.

מחכה שהמפלצת התאוותנית הזאת בתוכי תלך כבר לישון, עד ההתפרצות הבאה.

בינתיים החלטנו החלטות והעיקר שדיברנו ובכל זאת לבי כבד עליי והגוף שלי מרגיש לי נפוח ומכוער.

אני צריכה לעשן משהו ואני רוצה גם לשתות.

סופסוף אני יכולה. אני אדון לעצמי ואני ילדה גדולה ומותר לי הכל.

זה קצת מקל.

 

 

התחלתי לראות "האישה הטובה". אולי אלמד שיעור או שניים באיך להיות רעיה ראויה. (או לא).

 

נכתב על ידי , 17/8/2018 23:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אירועי סוף השנה ועוד חדשות


עוד חמישה ימים נגמרת השנה באופן מוחלט ואז יהיה לי קצת חופש.

עד אז, חושבת על כל מה שעברתי. חושבת על השנה הראשונה שלי כמובילת קבוצה לכל דבר ועניין. עברתי כבר את מסיבת הסיום, ובניגוד לשנה שעברה- לא נחנקתי בנאום שלי. בשנה שעברה ממש ממש התרגשתי.. התחלתי לדבר מול ההורים והילדים ואז בכיתי חמש דקות וזה היה ממש מפדח. בגדול לא *באמת* אכפת לי, אבל בכל זאת זה היה לא נעים. השנה... השנה אני פשוט אסופה יותר. יש לי בראש מיליון דברים במקביל והיה לי חשוב לעבור את המסיבה הזו בשלום, אז העברתי מפגש נהדר, תמרי באה לשבת עליי ועזרה לי קצת עם המבוכה (אחת הילדות שלי) ושרנו והיה ממש כיף. אחר כך החלפנו מתנות - אנחנו נתנו מתנות לילדים והמשפחות העניקו לנו מתנות. לא הייתה לי הזדמנות לנאום בכלל אז שלחתי אחרי זה הודעה להורים בפרטי.

ערב לפני זה הייתה אסיפת ההורים הראשונה של השנה הבאה , המורכבת רובה מהורים חדשים שלא מכירים אותי עדיין. גם האסיפה הזו עברה יחסית בסדר, חוץ מזה שהבוסית שלי, בעלת הגן, מצאה לנכון להתערב לי כמעט בכל משפט שני. אני לא חושבת שהיא עשתה את זה בקטע רע, אבל ככל שהתארכה האסיפה הרגשתי קצת שהיא מעפילה עליי ויותר חשוב לה להעביר את הדרך של הגן בעצמה ולוודא שכולם רוצים להישאר רשומים. אני יודעת שהיא עוברת תקופה לא קלה גם במישור האישי ומאוד משתדלת לשחרר ממנה ומההתנהגות שלה אליי אבל זה באמת עצבן אותי קצת באותו רגע. גם השבוע היה לה קטע מוזר איתי אבל לא אלאה אתכם ואותי בלחשוב עליו שוב ולכתוב אותו. אני יודעת שהיא מעריכה אותי והשנתיים שאני עובדת שם ממש עשו לי טוב. ויש עוד עניין. התקבלתי ללימודים. עשיתי את הצעד החשוב הזה ונרשמתי ללימודי תעודת הוראה כי אף פעם לא מזיק שתהיה ואפילו מועיל. אני לא יכולה להסתמך על העבודה בגן הפרטי לנצח ואנחנו נצטרך באיזשהו שלב עוד כסף.. אנחנו מנסים להרחיב את המשפחה. לא בלחץ או משהו, אבל מנסים כבר כמה חודשים. בפעם הראשונה שזה קרה קלטתי כמה אני מבוגרת כבר וכמה לא צריך להיבהל שאנחנו בלי אמצעי מניעה. זה משחרר. ממש. משהו בתוכנו פשוט מתחבר יותר עמוק ויותר אוהב והסקס לחלוטין טוב יותר בחודשים האלה.

מחכה כבר לחופש שיהיה לנו..

מחכה כבר להיות איתו כל הזמן ולקחת הפסקה מהמירוץ המטורף של בית-עבודה-בית-עבודה.

עד אז.. 

אני הייתי מורקין :)

שבת שלום!

נכתב על ידי , 10/8/2018 18:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,156
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMorkin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Morkin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ