לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Even the darkest night will end and the sun will rise

Avatarכינוי: 

מין: זכר

Skype:  israeli.anonymous 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2017

מכה אחרי מכה


ביום חמישי האחרון קיבלתי טלפון מאותו "בחור מהמכונית" שתיארתי בפוסטים החל מיום כיפור ועד יום האהבה האחרון. הוא שאל אם אפשר להיפגש, אמרתי שיש לי חבר. הוא לא הבין כל כך, חשב שאני פשוט עסוק ואמר "אמא שלי יודעת הכול" ושנדבר על זה. אז... באתי.

 

כך תיארתי את זה בהודעה ארוכה ששלחתי למישהו שאני סומך עליו ומכיר את כל פרטי האירוע:

 

אספתי אותו בכיכר בשכונה שלי. הוא פתח בנחמדות מתקתקה, 'היי מה קורה' כזה, עניתי מהר שלא משהו בגלל מה שקרה. התחלתי לנסוע. די מהר שאל אותי אם יש לי עבר פלילי, אם יש לי תיק במשטרה. לא. הוא ענה בחוסר אמון. 'אתה בטוח?'. בן-של-זונה ותרשה לי להשתמש בביטוי הזה לגביו.

אמרתי כזה "מה היה??? מה היה?!! אוקיי, אשתדל לא להתחרפן..." נשמתי. הוא לא סיפר שום דבר ברצף, תמיד חצאי משפטים.

הוא אמר שההורים שלו הושיבו אותו לשיחה והם יודעים הכול. הם יודעים שהוא הומו ושהוא היה איתי, את השם שלי, את הגיל שלי. הוא אמר גם משפט: "הם יודעים על הכדורגל שלך...". איך אמא שלו יודעת הכול? 'אמרתי לך סוקרטס אמא שלי יודעת לברר מה שהיא רוצה'... אמרתי לו שגם אם הוא ישב שם והתחיל לומר להם את האמת, יש דרך לומר את האמת! יש דרך לספר דברים, לא חייבים הכול. 'ברור סוקרטס נו' כזה ענה לי, בטון שנשמע לי הפעם לא אמין. מרגיש לי שהוא שפך הכול מהכול. אמרתי לו שבמערכות יחסים הומוסקסואליות יש דיסקרטיות, בכל גיל. גם שני גברים מבוגרים לא בהכרח ירצו שידעו עליהם!

"אבל אתה מבין סוקרטס שגבר בן ... עם נער בן 16 הוא קצת דפוק?" עניתי לו 'מה לעשות שאתה נראה טוב! גם אם היית מבוגר יותר!'.

אוחח... להיזכר... להיזכר. הייתי מאוד edgy, כבר אמרתי. ניסיתי כל הזמן לומר 'ספר מה היה, מההתחלה, ספר מה היה!' אבל זה לא עבד אף פעם.

אחרי זמן קצר הוא קיבל שיחה מאחד ההורים (נראה לי שאבא) והוא דרש לחזור הביתה.

הוא אמר 'הם מבינים שנדחקתי פה קצת' - בן-של-זונה 'אתה נדחקת??? אתה? אתה תמיד התקשרת, הפתעת.' אמרתי. המשכתי: 'אני מכיר אותך עם המניפולציות שלך, בטח תיארת את זה כאילו אני הפ... (עומד לומר פושע) תוקפן ואתה הקורבן'. הוא ענה: 'מה אתה חי בסרט סוקרטס נו'.

אמממ.... שתבין שתוך כדי שיחת הטלפון עם החבר שלי כמעט דרסתי חתול ובלמתי חזק והשתדלתי גם שלא ייכנסו בי מאחורה והחתול שרד וזה רק הוציא אותי יותר מריכוז.

הוא ניסה לומר כמה פעמים שאין לי מה לדאוג, שהכול בסדר עכשיו. לא יודע כמה לסמוך על זה, אבל מצד שני, אני חושב שמפה אין לי לאן להידרדר.

התקדמנו לתחנת אוטובוס שבה הורדתי אותו. נזכרתי עכשיו, אמרתי לו כמה דקות לפני כן שיש לי חבר והוא התעניין. "מי זה חבר שלך", "[השם שלו] מ[שם של יישוב]". "פףףף וואו [שם היישוב] טוב שלא מאילת" ... "זה די קרוב". "איך הכרתם" "מהאינטרנט" "אה... בן כמה" "22. טוב אנחנו ממש לא באנו לפה כדי לדבר על חבר שלי, זה לא הזמן ואתה גם לא אמור לדעת על זה כלום."

ולמה נזכרתי?

כי כשהורדתי אותו בתחנה, ראיתי הודעה מהחבר שלי ואמרתי שהוא דואג. ואז הוא בא לתת לי כיף. אמרתי לו שאמרתי לחבר שלי שלא אגע בו בכלל, ונתתי כיף עם הצד ההפוך של היד, בזלזול. "נו תביא כיף", הבאתי, והוא שאל "אז סיפרת לו עליי?" אמרתי לו שכן, סיפרתי על מה שחוויתי, משהו די גדול בכל זאת. הוא הביע 'דאגה/כעס' כאילו דיר באלאק אם חשפתי פרטים ועניתי בכעס שאני בניגוד אליו יודע לתאר דברים ושזה לא משנה מי הוא, מה שחשוב זה מה שקרה לי. הוא יצא מהאוטו וצעקתי לו 'אני לא רוצה לדבר איתך לא רוצה לשמוע ממך לא רוצה לשמוע מאמא שלך ואם אשמע משהו אני... אתחרפן'. "אל תדאג"

 

-סוף-

 

אז... עבר פלילי + כדורגל + אתה דפוק. 1+2+3 = הם חושדים בבירור שאני פדופיל. זאת מכה ראשונה.

 

בסיפור אחר. ביום שלישי הקודם ניסיתי לשבור שתיקה של חודש עם ראובן. שלחתי לו הודעה די קצרה בה אמרתי איך אני מרגיש. הוא לא רצה לנהל שיחה, הוא הגיב בסתמיות מרגיזה. הבנתי את זה. הרגשתי שהוא עושה לי את מה שעשיתי בזמנו לאקס, שאני זרקתי. למחרת, ברביעי בלילה, הרגשתי רע מאוד ובכיתי, ולכן החלטתי לכתוב מגילה באורך 700 מילים, ובזכות זה נרגעתי. הוא ענה שהוא לא מסנן ושיענה אחר כך. הוא ענה ביום חמישי, שעה קלה אחרי שסיימתי עם הנער מהאוטו. אני יכול לצרף עוד הרבה הודעות אבל אני בוחר לצרף דווקא את זו:

 

"אז ככה, החלטתי לעבור הלאה... אני מרגיש שהקשר הזה מיצה את עצמו, הוא לא מה שהוא היה פעם והוא גם לא יחזור לזה. היית דמות מאוד חשובה בחיי לימדת אותי הרבה... ועכשיו הגיע הזמן להתקדם. אז, תודה רבה לך סוקרטס על זה שעזרת לי ותמכת בי הרבה. מקווה שתעזור לאחרים כמו עזרת לי. אני מאמין שתהיה מספיק בוגר ותכבד את ההחלטה שלי. תודה, ראובן"

 

לא, לא מכבד את ההחלטה הזו. ניסיתי לדבר עוד קצת, אבל הייאוש כבר עלה מגרוני והפכתי את זה לרע יותר. הרגשתי נורא. שתיתי - שאריות של וודקה מלילה בו השתכרתי עם נער בן 15 בביתי. כתבתי לראובן הודעות בהתאם. ישבתי על המעקה/גדר בגג הבניין שלי, נותן לרוח ללטף אותי. רק מהסחרחורת כמעט ונפלתי. תהיתי אם זה הסוף. אם לא היו לי דברים טובים להאחז בהם, כמו הקשר הזוגי שהתחלתי, זה בהחלט היה הסוף. חזרתי למיטה, כתבתי לו עוד הודעות. הוא היה אונליין כל הזמן. הווי הכחול הגיע מיד. כנראה היה המום מול המסך, אולי עבר על שיחות ישנות. אולי חיכה לראות מה השטות הבאה שאפלוט. הוא לא ענה. נרדמתי מאוחר מאוד.

 

זאת מכה שנייה. בחודש האחרון איכשהו קיבלתי בנחת את הפרידה מראובן. ניפוץ התקווה בשבוע שעבר הפך את התמונה לגמרי. אין לי מושג איך הגעתי למצב שהוא לא מוכן לשמוע ממני כלל. אם מקודם חשבתי שזה היה תהליך ארוך חודשים, עכשיו אני מבין כמה זו הייתה טעות לספר לו על עצמי. גם אם זו חוכמה בדיעבד - שהרי ביום שסיפרתי לו הרגשתי מועקה כה גדולה שהייתי חייב לשחרר אותה. אני די בטוח שזה הרחיק אותו ממני. בין עוד דברים, כמובן. אבל זה העיקר.

נכתב על ידי , 20/3/2017 23:18  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Red Pill ב-27/3/2017 07:32
 



דייט ראשון


ביום שישי האחרון יצאתי לדייט ראשון עם נער בן 17 שפנה אליי דרך הבלוג. לא ארחיב בפרטים, כי בכל זאת, זה קשר מתמשך והוא כמובן קורא את הבלוג. אני יכול לומר שזה היה דייט ראשון מוצלח מאוד, ואני שמח מאוד שיש לי הזדמנות להתחיל בקשר זוגי עם מישהו שמוכן ורוצה לתת לי יחס נפלא. לא יצאתי לדייט ראשון מאז 2014, לצורך העניין. זה בדיוק מה שאני כה כמה לו כל חיי. מערכת יחסים עם מישהו שאוכל לתת לו אהבה, לבטא את המיניות שלי והוא יוכל לקבל את האהבה הזו וגם להחזיר משלו.

 

העניין הוא שהיה משהו שדי הפריע לי. לא בו, אלא בי. במשך דקות ארוכות, לדעתי עברנו את ה-20, ניהלנו שיחה על ראובן. האובדן של ראובן כואב לי והוא כפצע פתוח. עבר חודש מאז דיברנו לאחרונה. מעולם לא היינו בניתוק כזה. שתבינו, אני בדייט עם מישהו נפלא, אני בפתחה של דרך חדשה עם מישהו חדש שיכול לתת לי את כל מה שרק חלמתי עליו עם ילדים כמו ראובן, ובמקום להתמקד בדייט, אני מתמקד בראובן, שאולי שייך להיסטוריה כבר. קשה לי להתקדם הלאה. קשה. אמרתי זאת גם בפוסט קודם, זה פשוט כואב להתנתק מהקשר העמוק ורב השנים האחרון שהיה לי. כואב להתנתק מאדם אהוב כל כך. אני לא יכול לקבל את זה בקלות. אם יש משהו שאוכל לעשות כדי להחזיר את הקשר, אעשה אותו. רק כרגע נראה שאין כלום.

נכתב על ידי , 6/3/2017 21:24  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טדי ב-10/3/2017 17:01
 





91,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , האופטימיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוקרטס א.ב. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוקרטס א.ב. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ