לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

לא כל מי שנודד מחפש את דרכו - ג'. ר. ר. טולקין



Avatarכינוי:  Aldebaran

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2015

פריקה


המון זמן לא הייתי כאן. המון זמן. לא כתבתי, לא פרסמתי. רק קראתי וקראתי וקראתי. המון השתנה בשבעת החודשים שעברו מאז שכתבתי בבלוג שלי: אני מסכמת נכון להיום קצת יותר משנה וחצי לשירות בצבא. הספקתי להתפתח מבחינה מקצועית בתפקיד שלי, להתקדם ולהיות מפקדת, ללמוד, לשאוף, להשתנות, להתלהב, לשנות, להשפיע, להתעלם, להנות, להישבר ועוד ועוד. עשיתי כל כך הרבה דברים בשבעת החודשים שעברו מאז כתבתי כאן בפעם האחרונה. אז היה לי קשה, וגם היום קשה לי. מצחיק שאני כותבת בדרך כלל כשקשה, ואולי רק אז, כי המוזה מתחזקת וההשראה עולה על גדותיה כשעצוב והמוח פועל שעות נוספות.

 

אספר לכם את הסיבה בגללה הנפש שלי מעורערת החודש - אני ועוד חברה מהקורס שלי הגענו יחד ליחידה. שתינו התקדמנו בערך באותו הקצב. בזמאנו כל אחת עברה להיות בצוות: אני בצוות אחד והיא בצוות אחר. לפני חודש קודמתי להיות מש"קית, והיא לא. מבינים מה קורה פה?

אני מרגישה שהיא מקנאה בי כאילו גיליתי את הסוד שבעזרתו כל מתכת יכולה להפוך לזהב, ובעוד אני מתעשרת היא אוכלת קש. אכפת לי ממנה, אחרי הכל היא חברה ממש טובה שלי. אבל אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהיא רואה עצמה כשווה לי ומצפה לקבל את אותם התנאים שלי כמש"קית, למרות שאינה כזו. היא חולקת עליי בפני החיילים עליהם אני מפקדת, מגזימה בתגובותיה לשינויים במשמרות ולקבלת משימות וכל הזמן מוכרחה להדגיש כי "דופקים אותה" ואך ורק אותה. לפחות ככה זה מרגיש לי. אני לא אוהבת שמתערבים בהחלטות שלי ולא אוהבת שמתערבים באחריות שלי.

 

הבעיה הכי הכי גדולה שלי בכל התסבוכת הזאת, היא האם לדבר עם החברה שלי על זה, או שעדיף לשמור את זה בבטן, או בעצם לבקש ממישהו או כמה אנשים שיעירו את תשומתליבה בעדינות ובעצם להתחמק מכל העניין?

אני יודעת שברגע שאגיד משהו אז הכעס שלה עליי יהיה שקול לפתיחת שערי הגיהינום. היא יודעת איך לגרום לי להרגיש רע, היא מכירה אותי. אבל אני יודעת שזה נעשה ממטרה טובה, בסך הכל אני רוצה להקל על שתינו. לא אשקר, קשה לי להכיל את ההתנהגות שלה כלפיי וכלפי האנשים שמשרתים איתנו. אני מסוג האנשים שמרגע הפעלת כפתור אדום קטנטן הכל מתפרץ, ולרוב על האדם הלא נכון, בזמן הלא נכון ובצורה הלא נכונה. אני מפחדת לגרום לקרובים אליי להרגיש רע או בכלל לכעוס עליי. לא רוצה להגיע למצב כזה. בטח ובטח לא כשיש כאלו שקרובים אליי מאוד בנפש ובלב וכאלו שאם הייתה ניתנת להם ההזדמנות היו כבר מעלים אותי על המוקד בדיוק לפני חודש.

נכתב על ידי Aldebaran , 24/6/2015 22:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAldebaran אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Aldebaran ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ