לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2018


לא מצליח לי. לא מצליחה לי כל המטרה הזו של ליצור חיים בחוסר מסגרת.

ז"א, כמובן שכן קצת מצליח, אני לא מוצאת את עצמי מרותקת למחשב או לNETFLIX...

אני עושה דברים אחרים כמו ספורט וניקיון ותיכנון.

אבל הדברים קצת תקועים, לא מספיקים בעיניי, אני רגילה להיות עסוקה.

וזה טוב שזה קצת מציק לי, כי ככה אני אלמד.

איך להיות יעילה באין סוף זמן.

איך ליצור חויה ושגרה שלי.

איך לא ליפול לפשוט ולקל.

כי זו המטרה של התקופה הזו שיצרתי לעצמי,

להצליח לקום מוקדם

ולהיות מסוגלת לתת עבודה בדברים שאני אוהבת לעשות

רק כי אני אוהבת לעשות אותם ולא כי בוס מעליי ביקש שאעשה.

שאני אהיה הבוס של עצמי

ואתחייב לבוסים ולמקומות שאני אוהבת ומאמינה בהם.

וזו המטרה של התקופה

וגם אם אני נראית קצת כמו ילדה בוגרת בחופש גדול,

צריך לזכור שיש פה תהליך

והבטחה

ומטרה רוחנית גבוהה.

 

איך איישר את עצמי?

אני כותבת לפעמים, שזה טוב, זה מכוון.

אני מנסה להיות קשוחה עם עצמי גם לגבי דברים שלא בטוח הכי שווים להיות קשוח לגביהם.

זה נותן לי משמעת עצמית.

אני שומעת שירים, זה מעורר רצונות.

אני... לוקחת סיכונים ויוצאת מהאזור הנוח-מוכיח לי שאני עוד חיה, שאני עוד אני ושלא נפלתי.

אני השארתי לעצמי סימנים, אבל אין לי סדר כל כך.

אני מזכירה לעצמי לעשות דברים גם אחרי השעות הכפיות, כמו צהריים חמים או ערב עייף.

אני שואפת, אבל צריך למנן את זה נכון, כי מרוב שאיפות אפשר לשכוח להוציא אויר אמיתי.

קדימה ולקרקע, קדימה ולקרקע.

אני רוצה להרגיש שלמה, משתלמת... אוהבת את מה שאני עושה, לא אוהבת ומואסת

זו עבודה קשה קשה...

אני מלמדת את עצמי בדרכים שאנשים מגיבים עליהם כך וכך.

אבל קשה לי. וזו הנקודה שעלייה אני צריכה לעבוד,

כי קשה זה טוב.

זה סימן לסיכוי וחיים.

 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 17/9/2018 10:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קחי לך רגע אותי והניחי בצד. שימרי.

קחי לך את יום שבת לפני שתחזרי להרגלים. האלו שלך.

כי את צריכה לפגוש אותי טהורה ולא מפוחדת, בלי דמויות משנה בראש

ואת צריכה להיות כנה ואוהבת- את עצמך ואת הבחירות.

אני מחכה שם בצד.

תשכחי ממני ותיזכרי שוב.

את כותבת כבר המון, כבר מידי יום או מידי שעתיים,

זה לא מוזר מידי כי פתאום יש לך זמן

וגם עלילות.

 

את הפחד עזבי, הוא קצת מיותר עכשיו

רק כשתהרהרי בדרכך תני לו להרהר עלייך

לערער אותך מעט.

אבל לא עכשיו.

כי את יודעת מה את צריכה לעשות עכשיו.

או שלא.

אבל אין עניין לפחד עכשיו,

לפחות לא עד יום ראשון או שני,

שאחרי שבת.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 14/9/2018 15:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לא משנה מה אעשה, כל כך הרבה- אם לא עשיתי את מה שאמרתי לעצמי אתמול בלילה שאני צריכה לעשות ארגיש כאילו לא עשיתי כלום עם היום שלי.

 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 14/9/2018 14:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תנו לגדול בשקט. גם עד גיל 30!


זה הרגיש קצת כמו-

אז קבענו?

-אמממ...

נלך על זה איך שתרצי

-אולי איך שאתה תרצה?!

כבר ברור איך אני רוצה. את המתלבטת.

-אוף! טוב, כן.

יופי :)

 

לעזאזל...

 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 13/9/2018 14:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בואי, שבי. עזבי, עזבי אותם בצד.

עזבי רגע באמת, מבלי לחשוש כמה זה פוגע ברגשותיהם.

הרי אלו הם שעושים את זה, זה לא יהיה הוגן להפר את שלוותך.

אז באמת, תתנתקי מכל הכאב ראש הזה ותכתבי, צאי למרפסת ותלמדי. אנגלית כנראה.

ותשקעי בך. במה שאת מכירה ומסוגלת להכיר יותר לעומק,

במה שלא מעיק עלייך.

די, לא מתעכבים על אנשים שמעיקים עלייך.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 13/9/2018 09:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני חושבת שאני כבר מזהה את הרגע הזה, קצת מתפללת בטעות לא כמו כל בחורה שזה לא מה שאני חושבת.

אבל אני מזהה את הרגע הזה, זה מתחיל ממבט שפירשתי בטעות בצורה הנכונה וממשיך לשאלה תמימה

ואז אני מתחילה לברוח וההוא בא עם השאלה האמיתית. ואני צריכה באמת להחליט.

כי זה לא שאני בטוחה ש"לא" כי אז הייתי אומרת וזה לא שאני חושבת ש"כן"

אני פשוט חושבת שאני לא רוצה לענות על השאלה. שתשאר באויר, לא קרוב כל כך...

שאוכל למחוק אותה מהמציאות.

ואז יש את המבט בטח שאומר "תצטרכי מתישהו לבחור" ואני יודעת ולא יודעת מתי ולא רוצה לפגוע

ולא רוצה לעשות שטויות בגלל שאני לא מכירה את המערכה הזו. בגלל שאני מונעת את עצמי ממנה.

טוב, זה הוגן, כשלוקחים אומץ לפנות בכזו כנות אני צריכה אומץ להגיב ולא לברוח.

אוחח העסק הזה. אני צריכה לדבר איתה. אני צריכה להגיד לה שלא הצלחתי למרות הכל... אני לא מצליחה. 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 12/9/2018 18:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לא חיברתי.

לא חיברתי תקופות, לא חיברתי מקומות מפגש ואנשים אז רק עכשיו נסגר לי המעגל,

מעגל שמעלה בי קצת בחילה איך לא שמתי לב שפגשתי את אותו האחד בתחפושת אחרת?

ואיך הייתי מסוגלת לאהוב אותו אחרי ששנאתי את אותו האדם בדיוק?

ואיך הוא התבגר איתי? אנשים מהעבר ייעודם להשאר בעבר. לא ככה?

זה היום.

יום של חשבון נפש שהחלטתי לעשות בכך שאתמיד במה ששבוע אני סוחבת עם עצמי,

היכולת הזו או לפחות הרצון למצוא את עצמי בין כלום, בתוך ריק.

ריק שאני בוחרת בו מראש, לא שנפלתי אליו וממילא אחטא בו.

צריך לסיים במילה מסויימת גם אם כל החדר מרחף באיזה שיר.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 8/9/2018 22:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבטחתי דברים. על הכל. תמיד. לעצמי.

ותמיד אמרתי מראש את הסיכונים.

בדרך כלל גיליתי שצדקתי בעניין החישובים.

אבל זה אף פעם לא נראה אותו הדבר, לעולם לא לפי תוכנית.

אבל... זה תמיד מתפתח לדבר לא צפוי אחר

ואני בין הבטחות לציפיות שודאי לא יתממשו,

לפחות לא כמו בעולם הדמיון

נחה

מחכה

מביטה

ומנסה לתת לעולם את ההזדמנות לחול עליי,

בהבטחה

להקשיב לקריאות עבר

ולנכוח בכל כוחי - בהווה.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 7/9/2018 17:08  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אולי אם תיכנס ככה, בשקט אל החדר, סגור את הדלת אחרייך גם אם לא בטריקה

ותשב פה. זה יספיק.

כדי שאביט ואדע שבאת בטיבעיות כאילו תמיד היית שייך לכאן.

לא הורדתי ציפיות, העליתי את הערך של מה שנראה פשוט.

פשוט תגיע, טוב? אחר כך נתעסק בפיתוח של כל זה,

רק תבוא.

אני אשתדל. מקווה לא לפשל.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 6/9/2018 03:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




רק שלעולם לא תדע

והיא אפילו לא תחשוב

אין לי צורך להתקרב

אבל אל תיתנו לי הזדמנות

כי יצרתי תסריטים

ורגשות

לסרט שידעתי שלעולם לא אהיה בו השחקנית הראשית.

זאת אומרת, משלב מסוים, היה לי ברור,

משלב מסוים התחלתי לסגת ממך אל עצמי

מהבילבול אל האמיתי

ניסיתי לגדול מחדש מכינה את עצמי

לכל רגע כמו זה

שתאהב יותר מתמיד

מישהי שהיא לא אני

וזה בסדר

אני מאחלת לכם כל טוב

ולי-מחשבה נכונה.

לא כואב לי מידי

אני במקום אחר כבר שנתיים

אבל אחרי הפעם האחרונה

הבנתי שעדיף שלא אראה אותך בנתיים.

ורק שאנסה שלעולם לא תדע.

 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 4/9/2018 19:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 19



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ