לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

10/2017


חמש דקות ביום.
רק.
לא מרשה אפילו במלואם.
והן כל כך קצרות
לעומת אותה הדקה.
חמש פעימות של הלב
ברגע אחד
אוחז בספר הזה ומבקש
לא לגעת עוד
לא לקרוא עוד
שלא יתפוצץ.
שלא יזכור את כל מה ששכח.
וחמש רחובות ממך כל העולם
בעידוניו
עד שתגיע אליו.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 17/10/2017 21:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




זה זמן מעולה, זה זמן כל כך נהדר.

לסכם.

להגיד לעצמי איך היו החודשיים עד כה,

מה חשבתי לפני שהגעתי לפה.

להזכר איך זה היה נראה משם.

זמן מצויין לסדר את הראש ובעיקר בעיקר את הלב 

שכבר הרבה זמן מנסה להבין מה הוא רודף

וממה הוא מתאכזב

בכל פעם

מחדש.

זה זמן מצויין לבכות קצת את השתיקות הישנות

להתרפק על עט ודף שיבינו כל אות ואות

לחשוב לחשוב לחשוב, להתפוצץ ממחשבות, כמו בימים הטובים.

שבהם רדפתי ללא סוף,

ללא עניין ועם המון תסכול על העולם.

עכשיו זו מרגישה לי תקופה ועכשיו אני יכולה להזכר במה אני מאמינה

מה רציתי ומה חלמתי 

ולמה כשהוא כל כך קרוב, אני לא מרגישה אותו, את החלום הרחוק.

זה זמן מעולה, נהדר, מקסים ומצויין לרחף מעל כל המשימות והשגרה ולזכור למה אני פה.

ולזכור שיש הרבה מעבר לחיי הארץ.

אבל... מתחת לחיי הארץ, בכלל לא ב״מעבר״ חבלי שיגרה לפופים סביב גופי ולא נותנים לי את ההזדמנות לרחף.

כ״כ הרבה כלום להפסיד ועל כך הרבה פחד לא בריא

משאיר אותי למטה, כאילו מעולם לא הייתי אני.

וכל זה מתגלגל כל הזמן והכל מפה לשם, מהפה ליד. בלי מעוף.

בלי ״מעבר״. ובלי הזמן הנהדר.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 15/10/2017 22:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ואני כמו תינוק שמתרפק על לא בכפו

מתרפקת על הצלחות ישנות

ממלאת עצמי באהבות

וניחומים

לא לי.

ואני כמו שיכורה

מושכת את הלילה עד הטיפה האחרונה

בשקר קטן שעוד אספיק המון

ומחשבותיי אלו מרחפות מעל לתקרה

מעל המיטה ומעל עצמי שכובה בפיג׳מה.

ואין בי עוד מילים,

זו העובדה הכואבת והלא רוחנית

 לא יצרתית והלא מתיימרת

להרכיב שרשראות

אין בי עוד מילים - זה מה שיש.

יש בי המון מחשבות אבל אולי

זה לערך תיפקודו של המוח

מהשעה אחת ודקה ועד רבע לשש.

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 6/10/2017 00:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 18



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ