לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Trying to Live


Everybody DIES, but not everyone LIVES

Avatarכינוי:  The Nyx

בת: 20

Skype:  מוזמנים לשאול :) 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2019

משקל וכל החיות האחרות


אני זוכרת ימים שבהם הייתי מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה. לא היו לי בעיות ולא חשבתי על הנושא שום דבר.

מאז דברים השתנו ולאחרונה זה רק הולך ומחמיר. דיסמורפיה זה כל מה שרץ לי בראש.

הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה איך שאני נראית, מה אני אוכלת, כמה הכל משמין, כמה שאני שונאת את המראה שלי ואת עצמי ואת מה שנהיה ממני.

הכל עצוב, זה שאני לא שולטת בזה בכלל.

לא משנה מה אני אעשה, איך שאני אנסה לשנות את דרך החשיבה שלי, מספיקה בדיחה אחת לא במקום או תמונה אחת שלא נראית לי וזה כמו ליפול לתהום שלא נגמרת. לא יודעת מה לעשות עם עצמי, לא רוצה לצאת מהבית בכלל.. לא רוצה לדבר עם אף אחד ולא רוצה להתעסק בשום דבר.

הולכת ללמוד כי אני חייבת והולכת לעבודה כי אני חייבת (וגם זה בקושי) ומעבר לזה אני לא יוצאת מהבית. לא יכולה להתמודד עם המחשבה שהתועבה הזאת מסתובבת לה בחוץ. זה מזעזע בעיני..

כל אחד שנתקל בי במצב הזה רק אמר "אוי נו זה שטויות", "זה לא יעזור, תנסי את זה", "עזבי, תחיי כמו שאת" ועוד דברים בסגנון.. קל להגיד.

תנסו אתם להסתכל על עצמכם במראה ולראות מפלצת שהורסת לכם את החיים, להרגיש את השנאה מבעבעת ולחשוב על "אם אני לא יכולה להרעיב אותם, אני אמצא דרך אחרת להעלים אותך".

כי זה כל מה שאני חושבת עליו.... שום דבר לא עוזר, אז אולי עדיף לי באמת להיעלם וזהו.

מתי הספקתי להפוך לילדה העצובה הזאת שבוכה על כל גרם?

נכתב על ידי The Nyx , 28/7/2019 00:42  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,651
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Nyx אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Nyx ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ