לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לחזור בשאלה. מה קדם למה, מי נגד מי, מה גרם למה ומדוע וכיצד...


השינוי. כמה אומץ וגבורה, כוחות נפש וסבלנות צריך לאסוף בדרך אל החופש. החופש שגובה מחיר יקר, לא יימכר בעד כל הון שבעולם!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2017

פרק 99: אורות גבוהים


 

לחמניות ללא גלוטן Gfree תערובת להכנת מאפים

בוקר טוב לוחמת,

בוקר טוב אישה נועזת.

מה תאכלי לארוחת בוקר? האם מתבלי טיול בחול מרוחים על פוקצ'ות איטלקיות?

אולי מרק שחיה פרטי בקערת לחם ללא גלוטן?

יש למסעדת החיים להציע לך קינוח לימוד רכיבה על אופניים טבעוני.

משהו חם לשתות?

 

(בתמונה: לחמניות אווריריות טבעוניות ללא גלוטן)

 

תודה מלצר הגשמת החלומות. אף פעם לא אכזבתם. תמיד כשחשקתי מספיק בחלומותיי, הן התגשמו על הצד היותר טוב. אני אקח כרגע את מרק השחיה הפרטית. עם הקינוח נחכה. אני רוצה לשבור את הפחד מהמים כפי שהתמודדתי יפה עם הפחד מהכביש. אני חושבת ש- 70 השיעורים שקדמו לכלי הדו גלגלי הראשון, יוכיחו זאת מעל לכל ספק. ותביא לי מים חמים עם נענע, בבקשה. תודה על השירות.  

 

 

לאחר סבב איתור מורה פרטי שיהיה דרוך, סבלני ומרוכז ב- 100% לוודא שאיני קופאת מפחד וצוללת אל מותי, החלטתי להיפגש עם מורה ותיק המנוסה בלימוד שחיה לכל הגילאים. כשראיתי מקרוב את בריכת השחיה הענקית, רגליי רעדו. אין מצב אני אכנס למים! אני אלמד מחוץ למים... טוב מטומטמת. תלמדי על יבש...

 

מדריך השחיה יצא מהמים בסיום לימוד השחיה לקבוצת ילדים רעשנית במיוחד. גופו החסון נטף מים והחיוך המקסים שלו לקח לי בעורמה כל נשימה שתכננתי להוציא מהפה. לדבר לא הצלחנו. הלב שלי התפוצץ בפנים כשניסה לצאת מהמקום ללא הצלחה. אז קבענו לשבת לקפה.

 

אני רוצה לשבת מולו כדי לנסות להבין מה בדיוק קרה שם. למה נמסתי כשהוא הסתכל לי בעיניים? אולי כי הוא פשוט הסתכל לי רק בעיניים? זה דיי חריג בימינו. טוב.. את עפה כי הוא אירופאי והוא חתיך והוא עשה לך דופק בלב. אני אבדוק את זה..

 

עכשיו אני אשמע כמו בחורה מאוהבת בסרט רומנטי. אבל זה מה שקרה. צעדתי לכיוון מתחם שרונה עם הקסדה ביד. הייתי מאד אלגנטית (כן, גם עם מעיל רכיבה את אלגנטית!) וחייכנית. מסוג החיוכים שבאים מהבפנים של האושר האמיתי ופתאום אני מבחינה בו מגיע מולי. הוא חייך ונפנף בידו ואני נמסתי כשהוא קרא בשמי. יש מצב גדול מאד שמישהו שם למעלה התייחס ברצינות לטופס "מציאת בן זוג" הדימיוני שמילאתי בגיל 19. בכל שלב במהלך הדייט שלנו במסעדת פושון, ניסיתי לשכנע אותי שזה לא אמיתי ואף אחד לא מושלם, ניסיתי להבין למה שהמושלם הזה ירצה בי בכלל? בסוף התעייפתי ונישארתי רק ליהנות מלהקשיב לקולו המספר על 2 ילדיו המחונכים וחייו כגרוש, על עלייתו לארץ כדי להתגייס ועל עבודתו המעניינת.

 

אני אוהבת שהוא מאלו שמתחילים את יומם מוקדם, בעל מוסר עבודה גבוה. זו יציבות. יש לו רכב. הוא לא שלול רשיון. הוא שומר על חוקי התנועה ועירני לצרכי משתמשי הדרך האחרים. זו תכונה בייסיק במערכות יחסים. הנוהגים מתוך נקודת הנחה של "מגיע לי" ו"אני", ירמסו על הדרך את האחרים, יסכנו אחרים מבלי לראות מלבד צרכיהם האישיים. אתם כבר מכירים כמה אני קנאית לחוקי התנועה והגיוני שאשווה זאת לזוגיות. איך שלא תסתכלו על זה, אם לא תוותרו, לא תשרדו.

 

אני אוהבת את הערכים בהם הוא מאמין. את הסתכלותו על החיים. את דעותיו הפוליטיות. את יחסו המכבד אל הוריו. אני אוהבת איך שהוא מביט בי. אני אוהבת את הג'נטלמניות הכל כך לא ישראלית שלו. את השפה המכובדת והנקיה שהוא דובר. את ההגינות שבהתנהגותו והליכותיו. אני אוהבת את הגבריות הנוטפת ממנו על גופו הסקסי. אני אוהבת את מה שאני מרגישה כשאני לצידו.

אני אוהבת לשבת איתו בקולנוע ולהישאב יחד אל תוך דרמה צרפתית. לצעוד לצידו יד ביד בגאווה. לבשל לו ארוחת ערב בטעמים שלא הכיר ושלא יביישו תכנית בישול. לשבת איתו בלילה על החוף, להשיק איתו לחיים עם כוס יין אדום,  ולהקשיב..

 

מפחיד אותי לפעמים לחוות את הדבר הזה מתעצם מיום ליום. ולמה הזמן כל כך טס כשנהנים? אני רוצה לנצור את כל הרגעים הללו שלא יגמרו לעולם! אפילו בעבודה כבר שמו לב שנתקע לי לחצן החיוך. אני חושבת שאני ממש מאוהבת. זמן רב כל כך אני לבד שלא נראה היה לי הגיוני שהגעתי אל המנוחה והנחלה... מה, זהו? עכשיו אני מהיחידים שזכו להתאהב? נראה כך... אמא-לה... והקטע הוא שאני הכי מוכנה לזה... ואוהבת את זה.

 

כנראה שבאמת הצלחתי להתנקות מכל שאריות העבר, גם במחיר של ניתוק קשרים. סוג של דף חדש. לא דף חדש- פרק חדש! החיים כחרדית הם הפרק הראשון. היציאה מהדת וכל השיט שחוויתי לאחר מכן הם הפרק השני ומאז הכירותי את מייק נכנסתי אל הפרק השלישי. מדהים לגלות שאכפת לי ממישהו אחר חוץ ממני. אני דואגת למישהו. אני חושבת על מישהו יותר ממה שאי פעם חשבתי עלי ועל האופנוע שלי יחד וזה עושה נעים. הוא מצליח להפתיע אותי בכל יום מחדש ואם חשבתם שהוא שכח, אז לא. הוא התחיל ללמד אותי שחיה. עכשיו הוא לא מדריך לשחיה שמלמד אותי לשחות, אלא הגבר שאני רואה בו בן-זוג, שאני כל כך סומכת עליו ואוהבת אותו, שמלמד אותי לשחות. וזה הבדל משמעותי.

 

כמו ילדה קטנה בתחילת דרכה התנסיתי שוב ושוב והצלחתי להכניס את הראש אל תוך המים, לנצור אויר, לשחרר, להפעיל את כל השרירים כדי להצליח לצוף עם אביזרי עזר שעם הזמן הופחתו למינימום. 

 

ברגע שהבנתי כמה הקשר הזה הולך ונעשה רציני, הודעתי על התפטרותי בבר. אני כבר לא רווקה. ימי שישי שבת ייעשו ימים זוגיים עשירים. אני לא מוכנה שימתין לי כל שישי עד לשעה 02:00 בבוקר. אנחנו אמורים לישון כפיות בזמן הזה... הבעלים של הבר לקח את הבשורה מאד קשה וגם ביום הפרידה מהבר, מהצוות והאורחים הקבועים, הוא דאג לוודא: את מכינה לי את הרשימה של המשמרות? שישי כרגיל?

 

עכשיו לכי תספרי בבלוג על גבר מאכזב בפרק 96 ועל הפרפרים שהרגשת בבטן כשלצידך יושב האביר שלך על הסוס הלבן? אני מבטיחה לכם שהצלחתי לכתוב ולצחוק בקול על הימים הארוכים של ב"שבע יפול צדיק וקם" שהביאו אותי למקום בחיים של מסוגלות לקלוט ולקבל בחום את אהבתו לנצח וסוף סוף להעניק לו את כל האהבה שהיתה כלואה בי. 

 

אני לא זוכרת אם בתקופת היותי נשואה היו ימים בהם נעמדתי לבשל כשאני עדיין בנעליים וכרטיס העובד תלוי על בגדי.  קודם להעמיד אוכל חם! הגבר שלי מגיע אליי ישירות מהעבודה והדרך היחידה אל ליבו של הגבר היא דרך קיבתו, לא כך? סתם.. סתם... הרגעים האלו שויים לי מליונים. יש לו מקום של כבוד בליבי, במחשבותיי ובמעשיי. 

 

אפילו שותפתי החדשה לדירה שנכנסה במקום בת דודתי, זכתה לקבל ממנו אימון כושר מעניין. מייק, כמדריך כושר אישי, הצליח לאתגר אותנו בתרגילים ביתיים שהעלו לנו את החשק לטאבולה וחצילים.

 

 

הימים של הלבד נראו פתאום כל כך רחוקים והערבים הפכו כל כך מעניינים. ביד אומן הראה לי והוכיח לי שלאהוב זה להיוולד מחדש. לאהוב זה לרצות לתת לאחר שלא על מנת לקבל. זה להתגעגע אלפית השניה אחרי שניפרדים בבוקר. לאהוב זה להקשיב, להכיל את חייו של השני, לפתוח את הלב באוטומט כדי להתחבר אל הנפש המשלימה שלך ולהבין שאם עד עתה התהלכת חצי בן אדם ואלו היו ההישגים שלך, אז עד להיכן תגיע כשהנפש שלך קיבלה את החסר ובפול פאואר דוהרת לדרך חיים אחרת. זו ששמורה לאלו שזכו להתאהב.

 

יש לי דחף עז להפגיש אותו עם הילדים שלי. מעולם לא עשיתי זאת אבל כאן אני בטוחה מספיק. כצפוי, פגשתי בסירובו של הגרוש שלי שבתחילה התנה זאת בפגישתו המוקדמת עמו ולאחר מכן התחרט וסירב לגמרי. וכמו תמיד אני שותקת כי אסור לי להתערב בחינוכם. אבל לכמה זמן אשתוק? יוצא לנו להתראות פעם ב-4-6 חודשים! הם בגיל העשרה, בשיא הטינאייג'ריות שלהם ואני בהחלט מבינה את הפחד של אביהם מהסקרנות הטבעית ומצב נפשי מבולבל. אבל הגב החזק של מייק תומך בי מספיק כדי להילחם למענם. 

 

מעולם לא סיפרתי לילדי על גבר בחיי, גם אם היה נראה לי שהוא האחד. זה רק אומר כמה עמוק בפנים ידעתי שטרם הגעתי אל המנוחה והנחלה ואותו גבר היה רק אבן דרך באותו מסלול שבחרתי אל היעד וככל שהזמן עובר אני נזכרת בפרטים נוספים מן העבר שרק מאשרים את הגעתי אל יעד זה.

 

הנה תקראו בעצמכם: כשמייק הראה לי בפעם הראשונה תמונה שלו מגיל 20, עלה בי זכרון ישן מאד שלא זכרתי עד לאותו רגע (ולכן לא סיפרתי על חלום זה בבלוג). כשהייתי בתקופת השידוכים בגיל 19-20, הרביתי לחלום חלום שחזר על עצמו מספר רב של פעמים. בחור צעיר אירופאי שנראה כמו מייק בהיותו בן 20, יורד ממדרגות בית פרטי ורץ אחריי. החלום הזה הודחק כל כך כי חשבתי שבא מרצון עז להתחתן. ואיך יתכן שהייתי כל כך מיואשת למצוא מישהו שצעקתי לאמא ואבא שאין לי מה לחפש בארץ כי החתן שלי בכלל מחו"ל...

 

צעקתי ולא ידעתי על מה אני מדברת..

עד שהדברים התחילו להתחבר כמו פאזל מאז כניסתו של מייק לחיי.

 

אני כל כך משוכנעת שהפרקים הבאים יהיו בנושא שיט של זוגות.. אולי אספר על מהלך כל שהוא.. בוא ניתן לימים לעבור, לשיגרה לחלחל בנו ולתת לזמן לעשות את שלו ונראה להיכן תישאנו הרוח. 

 

אז עד הפרק הבא, בו אספר לכם גם על יציאתו בשאלה של אחי הקטן, קחו אויר מלוא ריאותיכם, תנשמו אביב באפכם, אתם מריחים משהו חדש באויר? קוראים לזה אהבה. תפזרו אותה סביבכם כמו אבקת קסמים כי כשתאהבו מספיק את עצמכם, תוכלו לאהוב את האחר באותה מידה לפחות.

 

לכו להעיז, לשתף ולהתרגש,

באהבה,

ג'ודי.

 

 

נכתב על ידי , 18/4/2017 07:55   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, דייטים, התחלות, ללא גלוטן  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה




קוראים אותי
112,280
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , 30 פלוס , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNinja judy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ninja judy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ