לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Every Disorder Possible


וכל מה שנשאר זאת אני . וזה לא מספיק.

Avatarכינוי:  im gone

בת: 27

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2014


וואו
לא חשבתי שאוכל לשנוא ככה מישהי
ולרחם עליה בו זמנית
נכתב על ידי im gone , 24/3/2014 21:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לפעמים אני שונאת את עצמי כי אחרי כל כך הרבה שנים עדיין אני לא מצליחה לעצור את הפאראנויות שלי מלהרוס לי דברים חשובים

נכתב על ידי im gone , 23/3/2014 18:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אלוהים
תחוס על סבתא שלי
תתן לה עוד כמה שנים טובות ובריאות כדי להנות מהנכדים והנינים שלה
אתמול אמרתי לה שאני אוהבת אותה
דבר שלא נראה לי שאמרתי מאז העלייה לארץ
מרחק השפה, והמנטליות , לא נתן לי
אבל אתמול הרגשתי שאני חייבת שתדע שאני באמת אוהבת אותה
ואת השם שלי קבלתי ממנה וזהו כבוד רב 

היא בקשה, לראות אותי מתחתנת
למרות שכל הנכדים שלה חוץ ממני ומאחי כבר מאורסים/נשואים
רק אני נותרתי
ואני מפחדת שלא אספיק להגשים את משאלתה 
כי סבתא,
בארץ ישראל
זה פשוט לא עובד ככה 
:(
נכתב על ידי im gone , 18/3/2014 11:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמא (איך דברים משתנים)


בגיל 16 שנאתי אותה ואחלתי שהיא תמות. 
היום התקשרתי אליה לבדוק איך היא מרגישה ולשאול למה היא הולכת למשמרת לילה כשהיא חולה.
אם מישהו היה אומר לי אז, שהדברים ישתנו בצורה כל כך דרמתית, לא הייתי מאמינה והייתי מנפנפת אותם בזלזול.
היום, אני חוששת מאוד מכך שתהיה לי ילדה רעה כמו שאני הייתי לאמא שלי. 
ילדה קטנה חוצפנית שחושבת שיודעת את הכל - מפחיד אותי לדבר כמו המבוגרים ולשלוף משפטים שהייתי שומעת מהצד והייתי צוחקת עליהם (כמו זה בדיוק). מפחיד אותי אפילו לדמיין איך אפשר להתמודד עם ילדה שעד גיל 13 הייתה הילדה הכי מקסימה בתבל וביום אחד קמה עם הרס ועצב בעיניים והרסה את כל המשפחה. 
אני כל כך מפחדת שתהיה לי ילדה כמוני עד שהגעתי למסקנה,
שלא רציתי ילדים עד לפני שנה
כי פחדתי שתהיה לי ילדה כמו שאני הייתי.
זו הסיבה האמיתית שלא רציתי ילדים ולא באמת הבנתי את זה עד לפני שנה.
לפני שנה, קרה לי משהו. הייתה לי מחלה שהרופא הערבי שטיפל בי אמר שזה כלום- עד שהביאו אותי לרופאת נשים והיא אמרה שאם הייתי מגיעה יומיים מאוחר יותר - הייתי עקרה.
מאותו יום עיניי החלו להפתח.

פעם כשאמא הייתה מבקשת עזרה במטבח סחבתי איתי ענן של שליליות כי לא אהבתי את הגישה שלה והיא לא אהבה את הגישה שלי, ותמיד הייתה מעיפה אותי מהמטבח בחרטה גדולה שאני בזבוז של זמן. אני חשבתי שאני גרועה בלבשל ושהיא שונאת אותי, והיא חשבה שאני כפויית טובה ושאני לא רוצה ללמוד. 
היום, אני התחלתי לשמור מחברת מתכונים של אוכל מסורתי שלנו, ומתפלאת מכל דבר שאמא שלי מכינה. אפילו, עד כדי דמעות. לראות את ההשקעה של אמא בהכנת האוכל, כמה מאמץ כמה שעות עבודה, איזה אוכל מורכב ויפה יש לנו ואף פעם לא חשבתי להעריך אותו.
בזמן האחרון, היא לא מעיפה אותי כי אני עומדת, ורושמת, ומתעניינת ומנסה הכל. היא אפילו שואלת אותה אם זה טעים ואם חסר משהו.
מי היה מאמין?
כמובן, שלא הכל טוב, ויש דברים לא הכי טובים, אבל דווקא הדברים שהכי הכי הפריעו לי - לא השתנו- אלא הגישה שלי השתנתה.
וזה הקטע.

הכל בחיים זאת גישה.
האישיו הכי גדול שלי, האוכל, ועניין האמא - מתחיל להיות יותר מובן לי.
יום אחד גם אני אהיה אמא. ואני מקווה שאקח כמה דברים, שיש לאמא שלי.

אוהבת אותך אמא שלי.
סליחה על הכל

נכתב על ידי im gone , 3/3/2014 20:24  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





36,807
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לim gone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על im gone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ