לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Every Disorder Possible


וכל מה שנשאר זאת אני . וזה לא מספיק.

Avatarכינוי:  im gone

בת: 29

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2016

holding in


אני בעולם שלהם, אחת משלהם. הולכת, שואפת, אוכלת, צוחקת כמוהם. ברגע שהמודעות מציפה אותי, כל כך קל להציג פנים. 
מבחוץ, חזרתי לעולמם וכולם מסופקים. אני נשואה, עובדת לומדת. פס יצור לפי חוקי המטריקס. החיים שלי ממשיכים כמו סרט נע בחיים העקומים והאפורים שלהם. העולם שלהם חושב שהוא הצליח לחלחל אל תוכי ולזהם את האני האמיתי שלי.
הוא לא. 
-בפנים העולם שלי גועש. המון שחור וצלליות של צבעים. הרפסודה שאני עליה מתנדנדת בכל גל שמגיע, עושה לי בחילות, אבל היא יציבה וחזקה, ולא עומדת להתפרק בקרוב. רק להחזיק חזק חזק ולקוות שאגיע לחוף מבטחים הרחק מכל העולם. 
אני לא אחת מהם. מאז ולתמיד. 
המחשבות שלי מפתיעות אפילו אותי.
זה כמו משחק מחשב, צריך לדעת איך לעבוד על המערכת. 
אם רק היו יודעים איך הראש שלי עובד...





נכתב על ידי im gone , 27/8/2016 13:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



free


לא נותנת לשום דבר לגעת בי.
אני חיה את החיים, כמה שרק אפשר, בגבול המוסר (משתדלת מאוד), יש לי הרבה חלומות להגשים ולא מספיק זמן. 
נכתב על ידי im gone , 16/8/2016 11:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



summary


כשאני לא שומעת מוסיקה, מצב הרוח מאוזן. לכן, נמנעת.
חבל לי, שהדבר שאני הכי אוהבת בעולם מכניס אותי למוד מלנכולי ועצוב. 
אני צריכה לרשת את הקשרים במוח שיפרידו את ההתניה של עצוב-מוסיקה.

הדיכאון מתחבא לו בפינה חשוכה ולא מעז לצאת. טוב לי לאחרונה. משתדלת להביט על דברים לא כמו שאני רגילה, אלא כמו שהייתי רוצה לראותם. שומרת על עצמי רק לאחד. היחסים בינינו טובים. הסקס מעולה, לא יכולה לבקש יותר.

החתונה עברה ונגמרה וטוב שכך.
ערב החתונה, הריקודים, הכניסו אותי לסטרס כלכך עצמתי, מ1-10? 10. 11. אולי מאה.
ערב לפני, ישנתי במלון לבדי, בראש שקט. יום הצילומים עבר בנוחות יחסית, אך לקראת הערב הרגשתי את הלב שלי מתחרפן.
בכניסה לחופה הכל הלך חלק, אבל החרדה העצומה מהחלק של הריקודים... כמו סיוט. כשחלק הריקודים החל, הרגשתי את רגליי כבדות מאי פעם, את גופי קשה כאבן, מבטים מופנים אליי, אנשים רוקדים מסביבי, ואני מבועתת. השתדלתי כלפי חוץ, לנוע, לרקוד, לפחות לפי הקצב. לא יודעת איך לתאר את האי נוחות, החרדה האיומה, שחשתי באותן שעות. אני לא רוקדת. אני יודעת לעשות הדבנגינג. לא יודעת לרקוד מזרחית, וגם לא רוצה!
חברות ראו את המצוקה והפנו אליי כמויות לא מבוטלות של צ'ייסרים וג'וינטים. לא עבד. סחית כל הערב.
באיזשהו שלב, חיפשתי את אמא. חשבתי לעצמי, שאולי בראייתי את השמחה והאושר שלה, אני אוכל לקבל קצת אנרגיה. אחרי הכל, כל זה בשבילם. כל הסיוט הזה בשביל לתת להם נחת לאחר שנים רבות של מרור ואכזבה. התעלמתי לחלוטין וביטלתי את עצמי בשביל לראות את אמא ואבא בחתונה שלי מרוצים עד הגג. 
לא כך קרה.
כשמצאתי את אמא שלי, יצאתי מגופי וראיתי אישה מלאה, מבוישת, בשמלה כבדת פאייטים, משתדלת לרקוד ולשמוח. רציתי לראות פנים מאושרות וגאות, אבל צפיתי בה מבולבלת. היא לא נראתה לי אף אחד מהדברים האלו. ריחמתי עליה. היא רצתה משהו בשבילי, משהו שכולם ציפו ממנה שתרצה לבת שלה, אבל זה לא מה שהיא רוצה באמת. ההגירה לארץ חצתה אותה לשתיים, מצד אחד להמשיך במסורת ומצד שני, כבר לא כמו כשכולם היו גרים בבית אחד. 
את אבא שלי חיפשתי בכל מקום, ולא היה בנמצא. מסתבר שמתחילת הערב היא עישן כל כך הרבה, אם להמנע מלרקוד אם מאושר, אבל מצאתי אותו מתחבא עם האחים שלו בפינה באולם. לא הצקתי לו. ראיתי שהוא בעצמו מבויש לרקוד, שהוא מעדיף לפטפט עם האחים שלו ולהרגיש שזוהי חתונה של אחיינית ולא של הבת שלו.
למה רציתם שאני ארקד בחתונה שאני לא רציתי, כשאתם לא רוצים בעצמכם לרקוד?
במהלך החתונה, כשאני ובעלי רוקדים ומנסים להנות, כי די, כמה אפשר להתבייש, היו גם קטעים עם הדיג'יי ואיזו הפעת-להקה שדוד שלי הביא מהצפון שתשיר לנו, החלטנו לזרז את המוסיקה לטראנסים ולסיים את הסיפור. 
החתונה נגמרה מוקדם, 
כל החבר'ה שלנו הקרובים ובעלי ואני ישבנו בסוויטה ועשנו ואכלנו. היה נהדר. 

הטיסה לאיטליה הייתה מרובת ריבים מצחיקים שנגמרו כולם בסקס סוער, טיולים ושתיית יין ללא סוף, אכילה של כמויות מטורפות של פסטות ופיצה. למדתי על עצמי ועל בעלי המון. 

חזרתי לשגרה מלאת עבודות להגשה, עומס מטורף בזמנים, ועבודות שלא הגשתי בזמן.
קבלתי מתנה חדשה מבעלי הטרי, 
כדורים. 
כרגע אני לובשת אותם :P הוא בקש שאלבש אותם כל היום במעבדה, ואני מבצעת. 
נתראה 

נכתב על ידי im gone , 10/8/2016 13:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





39,097
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לim gone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על im gone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ