לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 58

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2017    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

קטעים בקטגוריה: ׳‘׳ ׳™. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה שקורה ומה שמתוכנן


נ*גה הציעה שאצלם את פרחי המטפס המרהיבים שלי מקרוב

 

 

עם העדשה של T הייתי יכולה להראות את הדבורים שעסוקות במלאכתן.....אבל מצלמת הטלפון, טובה ככל שתהיה, לא מספקת את הסחורה. 

 

בכלל אני מרגישה שאני אישית תורמת לאוכלוסיית הדבורים בעולם, הגינה שלי מלאה בהן. הן עוברות מפרח לפרח לפי עונת פריחתו וחוגגות עליהם. איזה כיף!

על הדרך כבר צילמתי תקריב של הליצ'י ההולכים ומבשילים להם....

 

בוקר רגוע. סיימתי לאמן להיום, והלכנו לסופר אתמול (בדרך כלל זה בימי חמישי) כי T עסוק הבוקר....אז יש לי זמן לקצת עבודות בית, קריאה (בלוגים, ספר) ואפילו מעט בישולים. 

 

בשלישי בסוף כן עשיתי את הממוגרפיה אבל את המסאז' נאלצתי לדחות לשבוע הבא. T נסע לתל אביב עם האופנוע, ונתקע. כן, כן, "רכב האספנות" המהודר שלו מקרטע. בשבוע שעבר הלך המצבר, ואז הוא החליט שהברקס גם לא משהו....קבע תור להיום בבוקר לטיפול, אבל נאלץ לגרור את האופנוע המסכן למוסך כבר שלשום. שעתיים חיכה לגרר. בחום. ושוב לא ניתן להניע, כלומר - יש בעייה בטעינה, זה לא המצבר עצמו. והוא טוען שהלך לו צילינדר אחד באמצע הנסיעה. אז עכשיו נותר לגלות אם זו בעייה קטנה של פלאג, או שהלך המנוע.................

 

הוא חשב שיהיה לו כיף עם אופנוע ישן ו"רגוע", אבל.....

 

אז בינתיים הוא קבע לעצמו נסיעת מבחן על אופנוע חדש..... אוף. אמנם לא מהסוג המהיר אלא דווקא דומה יותר לנוכחי (רק חדש). היה לי ברור שההבטחות "לנסוע רק מעט, בשבתות, בסביבה, בשביל הכיף" לא שוות את האוויר שלתוכו הן נאמרו. יש פקקים ויש בעיות חניה ואין כמו אופנוע מהבחינה הזאת. אני מבינה אותו. אבל זה לא מונע בעדי לדאוג. ממש לא. 

 

ביום שהוא נתקע כמובן נסעתי לתל אביב לאסוף אותו. בגלל זה דחיתי את העיסוי. על הדרך לקחנו את הטלפונים התקולים שלנו (גם אצלו היתה בעייה) לתיקון. יש מעבדה מצוינת בגבעתיים של סוני. הם מבינים במכשירים ויש להם גם חלקים. אז עכשיו כל הטלפונים שלנו תקינים, אני כבר נשארתי עם הישן של T (עד שסידרתי את כל ההגדרות - ובאמת הצלחתי לפתור את הבעייה שהזכרתי בפוסט הקודם, בעזרת הפורום של סוני בגוגל), והטלפון שלי עכשיו הפך לרזרבה תקין. 

 

את החתולים אנחנו מדירים מכל החדרים (כשאנחנו לא בתוכם), ובינתיים זה בסדר. הבוקר היה קצת קשה להוציא את החתולה מחדר השינה שלנו - הממזרה התחבאה מתחת למיטה....

 

היום כרגיל אאסוף את הנכדים מהגן. איזה כיף לי. 

 

בגזרת החברות: מ' והרגל שלה משתפרות בהדרגה, ואתמול אפילו ישבנו יחד בבית קפה. ואילו אצל ל' העניינים מסתבכים.  עכשיו היא בבית עם חום גבוה כמה ימים, לא ברור למה. אמנם הגוש החדש שמצאו לה התברר כשפיר, אבל....לא יודעת מה קורה איתה. תיכף אתקשר שוב. דואגת.

 

צפויות לנו שתי חופשות בחודשים הקרובים, ואנחנו כבר מתכננים את שתיהן במקביל.

הראשונה מתוכננת ליולי. הבן שלנו הוזמן שוב למלון היוקרה בשווייץ, שם ניגן עם הטריו שלו במהלך חג המולד וסילבסטר האחרון, וכיון שלא יהיה לו זמן גם לקפוץ הנה לפני או אחרי, החלטנו שאנחנו נסע לפגוש אותו שם. 

לקחנו דירת AIRBNB ליד המלון לשבוע, ולגמרי במקרה התברר שגם כלתי תהיה איתנו שם באותו שבוע בדיוק. אפילו לא תיאמנו בינינו, זה יצא "בפוקס" כמו שאומרים. היא נוסעת לפגוש את אחייניתה החדשה, שנולדה במרץ האחרון לאחותה שגרה במינכן. משם היא שוכרת רכב ומגיעה לשבוע, לאותו שבוע ממש, להיות עם בעלה. אז במקום שהם יצטרכו להצטופף במגורי העובדים המעפנים שמספק המלון, באותו שבוע הם יגורו איתנו בדירה. 

 

אחרי כן נטייל לבד כמה ימים, לאו דווקא בשוייץ  - שהיא יקרה מאד ושכבר היינו בה כמה פעמים. אולי נעשה מסלול ביער השחור או באלזס. עובדים על זה כרגע. 

 

באוגוסט הורי מגיעים לביקור בן שלושה שבועות, ואז בספטמבר אנחנו טסים ליפן. 

בינתיים יש לנו את כרטיסי הטיסה (עם קוריאן אייר) ואת ה-jr pass,  (אחרי שעשינו כמה וכמה חישובים אם זה ישתלם) שאמור להקל מאד על הנסיעות בתוך יפן. התחלנו לעשות שיעורי בית וקיבלנו גם מסלול נהדר מחבר ילדות של T שממש מומחה לטיולים בכלל וליפן בפרט. 

 

אז זה מה שקורה כרגע ומה שמתוכנן להמשך.....הקיץ הגיע אבל פה ושם עדיין חס עלינו ואתמול וגם הבוקר היה ממש נעים. לא לעוד הרבה זמן, אני מניחה.........

 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 22/6/2017 11:32   בקטגוריות T, אופנועים, בני, גינה, חופשה, חתולים, סלולרי, בריאות, חברים/חברות  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של כמו מניפה ב-23/6/2017 15:23
 



קפיצה קטנה לחו"ל - חלק אחרון


נסיעה כל כך קצרה הניבה שלושה פוסטים. מצחיק. 

היום האחרון שלנו (שבעצם נמתח לאורך יומיים) התחיל בשלוש בבוקר בדטרויט, כאשר קמנו, עשינו צ'ק אאוט, נסענו לשדה וניסינו להחזיר את הרכב לחברת ההשכרה - אבל התברר שזו היתה משימה פחות פשוטה ממה שחשבנו. בחברת ההשכרה הכל היה חשוך, סגור, ולא היה עם מי לדבר. אחרי כמה הסתובבויות מצאנו שומרת שהנחתה אותנו לנסוע למגרש החניה הציבורי ולהשאיר את הרכב שם. זה נשמע לנו קצת הזוי, אבל אז, משמצאנו סוף סוף על איזה מגרש חניה היא מדברת, התברר שזה נוהג רגיל. שמים את כרטיס החניה ואת המפתח של הרכב בתוך מעטפה ונותנים אותה לנהגת השאטל שמסיע את הנוסעים לטרמינל. אוקיי, למה לא אמרו לנו את כל זה כשלקחנו את הרכב והודענו מראש שנחזיר אותו לפנות בוקר????? לא נורא, למזלנו באנו ממש מוקדם, וכל ההתברברויות האלה לא גרמו לנו לאחר לטיסה.

 

הגענו לבוסטון בשבע וחצי בבוקר, כחצי שעה לפני מועד הנחיתה המתוכנן, וכשהדלקנו את הטלפונים התבלה הודעה מכלתי: "אל תברחו, אני באה לקחת אתכם". המתוקה התעקשה שנחכה לה, גם כשהבינה שהטיסה הקדימה והיא עוד לא יצאה מהבית, ושאין לנו שום בעייה להזמין אוּבֶר ולהגיע בכוחות עצמנו. מזג האוויר כבר לא דמה כלל למה שחווינו באותו סוף שבוע, ולא אכפת היה לנו לחכות. 

רק שאז התברר שהשעה היא כמובן שעת פקקים, ולקח לה הרבה זמן להגיע. ואז לקח לנו המון זמן לנסוע בחזרה לדירה שלהם. 

אז רושמת לעצמי: לא לנחות בארצות הברית ביום ששי בערב, כשרק מחצית מפקידי ההגירה נמצאים במשמרת, ועכשיו גם לא לאפשר לאף אחד לאסוף אותנו מהשדה בשעות העומס. 

לא נורא. הגענו הביתה בסוף, בני כבר התעורר והיה הרבה יותר מאושש מאיך שהשארנו אותו ביום ראשון, ויצאנו כולנו לאכול את ארוחת הבוקר ב-cheesecake factory, מנהג שכבר הפך אצלנו למסורת בכל פעם שאנחנו יחד בארה"ב. 

אחרי כן טיילנו קצת ברגל - באותו יום מזג האוויר כבר איפשר זאת - הלכנו למוזיאון וראינו תערוכה לא רעה בכלל של אמנים אימפרסיוניסטים אמריקאים....

ואז כלתי נסעה לעבודה (בבית ספר למוסיקה) ובני חזר הביתה לקבל תלמידים. 

אנחנו קפצנו לקניון בקיימברידג' כדי להעביר קצת את הזמן, לא שהיה לנו ראש (או מקום במזוודת הטרולי) לקניות כלשהן, ואז חזרנו אליו לדירה, ראינו טלוויזיה וקראנו, ובין תלמיד לתלמיד ישבנו איתו קצת.

לבסוף הגיע זמננו לנסוע לשדה התעופה, נפרדנו מהבן בלב כבד, שמחנו לגלות שהפעם בטורקיש לא היתה להם שום בעיה להעלות לנו למטוס גם את הטרולי וגם את תיק הגב (ברור שלא! לא מבינה מה עבר לדיילת הקרקע מנתב"ג בראש!), ישנו כמעט כל הדרך לאיסטנבול (תשע וחצי שעות), ומשם ארצה זו כבר טיסה קלילה בת שעתיים.....בקיצור - עבר בקלי קלות. 

 

הגענו ארצה בחמישי בערב, ולמחרת כבר באו הנכדים המתוקים לישון אצלנו.......חגיגה אמיתית.

כיף לחזור הביתה, אבל גם הנסיעה הזאת - שכל כך לא בא לי עליה במקור - יצאה מוצלחת. גם מבחינת עסקית, גם מבחינה נפשית....סוף טוב הכל טוב

 

וגם כאן 

נכתב על ידי , 17/3/2017 10:25   בקטגוריות בני, חו"ל  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-18/3/2017 16:40
 



קפיצה קטנה לחו"ל - חלק שני


במקור קנה T כרטיסי טיסה במחיר ממש טוב גם לבוסטון ובחזרה (דרך טורקיש) וגם מבוסטון לדטרויט ובחזרה באמצעות אתר בשם cheapoair, שמצאו לנו כרטיסים ממש זולים, יחסית למועד הטיסה הקרוב, דרך JetBlue. אני אומרת "יחסית למועד הטיסה הקרוב" כי לפעמים, אם מזמינים כרטיס לעוד חודש/חודשיים ניתן להשיג כרטיסים אפילו בפחות ממאה דולר (הלוך ושוב). 

רק שלא שמנו לב (לא T במעמד ההזמנה, ולא אני כאשר שמרתי את הכרטיסים בגוגל דרייב ואפילו הדפסתי אותם) ששעת הטיסה שלנו מבוסטון לדטרויט נקבעה ליום שני בערב (8 PM) במקום לבוקר (8 AM). אופס.

כיון שכל השהייה שלנו בדטרויט היתה יומיים, וקבענו להיפגש שם גם עם מנהל הנכסים שלנו (שהגיע במיוחד ממיאמי) וגם עם מנהלת הנכסים המקומית, לא היתה אופציה להגיע בערב, ומרגע שהפנה בננו את תשומת לבנו לטעות, ניסינו מייד לתקן אותה. 

 

במוקד שירות הלקוחות של cheapoair היו אדיבים וענייניים, ואפילו מצאו לנו טיסת בוקר חלופית - רק שהפרש התשלומים עבור השינוי היה אמור לעלות יותר מאשר מחירי הכרטיסים המקוריים. ככה זה כאשר מזמינים טיסה מוזלת ו-non refundable (כלומר - בלתי ניתנים להחזרה). 

יותר מכך, התברר שחברות התעופה, מרגע שאתה "מפספס" את טיסת ההלוך שהזמנת, מתבטלת אוטומטית גם טיסת החזור. כלומר בכל מקרה חייבים היינו להזמין מחדש זוג כרטיסים הלוך ושוב. 

כיון שמראש היתה זו טיסה מוזלת, וכאמור בלתי ניתנת לשינוי או ביטול תמורה החזר כלשהו, לא היו לנו טענות לחברת cheapoair על עצם העניין, הבנו שהכסף עבור הכרטיסים המקוריים אבוד. אבל מה שכן הכעיס אותנו מאד היה, שהם לא הצליחו למצוא לנו טיסות חדשות זולות יותר ממה שאנחנו בעצמנו הצלחנו למצוא ברשת - מרגע שהבנו שהם לא באמת מתאמצים לעזור. כן, אנחנו מצאנו טיסות זולות יותר מאשר חברת טיסות מוזלות שמתפארת בכך שלא נשיג טיסות יותר זולות ממנה. 

אגב כל הפניות שלנו בנושא זה לנציב הקבילות שלהם נענו באותו סטנדרט רובוטי-משהו, מצטערים מקרב לב על אי הנוחות, אבל אנחנו נאלצים לפעול על פי מדיניות חברות התעופה, בלה בלה בלה - שום התייחסות לתלונה לגופה. 

 

בכל מקרה לא נתנו לעניין הזה להטריד אותנו מעבר לנדרש, ובשני בבוקר הקפיצה אותנו כלתי לשדרה התעופה (שבבוסטון נמצא ממש בתוך העיר, כך זו נסיעה של רבע שעה/עשרים דקות (פרט לשעות העומס). בכרטיסים החדשים טסנו הלוך עם Delta ובחזור עם Jetblue על אותה טיסה שתכננו לטוס במקור. 

גם Delta וגם Jetblue התגלו כחברות טובות, אדיבות, בעלות מטוסים חדישים, נוחים ומרווחים. 

 

בדטרויט מזג האוויר דמה יותר למזג האוויר אצלנו (למרות שהם על גבול קנדה, וציפינו לקור דמוי בוסטון). אחת עשרה מעלות (מעל לאפס), מעונן עם קצת טפטופים. 

צ', מנהל הנכסים שלנו, פגש אותנו בהשכרת הרכב, ואת היומיים הבאים בילינו יחד, מסיירים בין הנכסים המועמדים לרכישה ושיפוץ לבין הנכסים שהוא רכש והיו כבר באמצע שיפוץ, לבין הנכס שלנו - שאגב השיפוץ שלו כלל לא הסתיים, ולהערכתי בקצב שהם עובדים שם זה ייקח עוד יותר מחודש. אבל קבלנית השיפוץ דחתה ברוגע ובחיוך את הערכתי, בטענה שתוך שבוע שבועיים הם יספיקו גם להתקין חלונות, גם את ההסקה, גם....לא אלאה את עצמי כאן עם כל מה שנותר עדיין לעשות שם. 

נכון, המחירים שלהם זולים מאד - ועדיין אני תוהה אם זה מתקזז עם כל חודשי השכירות שהיינו יכולים כבר לקבל לו עבדו קצת יותר באינטנסיביות. 

 

הסתובבנו גם בדטרויט עצמה, בפרברים שקרובים מאד למרכז העיר, שם נמצא הנכס שלנו, וגם בעיר סמוכה בשם פלינט, מרחק כשעת נסיעה מדטרויט, שם עומדים כרגע למכירה כחמישים בתים (של בעל בית אחד), כולם מושכרים כבר ואחרי שיפוץ.

כנראה שמכל הסיפורים על דטרויט וסביבתה ציפינו לעזובה גדולה יותר ממה שמצאנו בפועל, כנראה שהעיר באמת מתאוששת ומתחדשת. מישיגן קיבלה מענק סיוע גדול מהממשל הפדרלי לצורך ההתאוששות שלה מהמשבר הגדול, וזה ניכר בשטח. אגב כל בית שנרכש חייב בשיפוץ תוך מקסימום שנה, וכל בית נטוש (ויש המון כאלה) מסומן להריסה, וכבר רואים את המגרשים הריקים ברחובות בהם זה כבר התחיל להתבצע.

גם ראינו איך שאר דיירי הרחובות שמחים על כל בית שנרכש ומשופץ, ומסייעים לבעלי הבית בכיסוח המדשאה הקדמית, למשל - הכל כדי לשמור על ערך הבתים ברחוב. 

 

כשהסתובבנו בפלינט, ראינו תופעה מוזרה: בחצר הקדמית של הרבה מהבתים עמדו ערימות של בקבוקי מים מינרלים. חיפוש קצר באינטרנט גילה לנו שהייתה שם בעיה של עופרת במים, כתוצאה ממעבר לשימוש במימיו של נחל פלינט המקומי לצורך מי השתייה, במקום קניית המים מדטרויט. המעבר בוצע בלי הפעולות הנדרשות של בדיקה וטיהור נאות של המים, של בדיקה ותיקון הצנרת ועוד ועוד. נראה שכעת הבעייה הסתדרה, אבל שהתושבים עדיין מתבקשים לשתות מים מבקבוקים...

טוב, בכל מקרה בינתיים לא רכשנו נכסים בפלינט!

 

כמה מספרים: בית בן 4-6 חדרים (פלוס מרתף גדול פלוס עליית גג) בדטרויט ניתן לקנות כיום בחמשת אלפים דולר או פחות. השיפוץ שלו עולה בין 15 ל-20 אלף דולר. והשכירות בין 600-900 דולר לחודש. מי שיודע, שיחשב את התשואה...

 

משסיימנו את החלק העסקי של הביקור, הסתובבנו קצת במרכז העיר, שהיא מצד אחד יפה מאד, ומצד שני די נטושה. 

המלון שלנו היה ממוקם באזור שנקרא Greek Town - ברחוב היחיד השוקק חיים, כמעט, מלא מסעדות (רובן יווניות), אורות ומוסיקה יוונית.

 

זה היה הנוף מחדרנו במלון

 

 

 

ובבוקר מוקדם

 

וברחוב בדרך למסעדה היוונית המצוינת

 

 

אגב, על הקזינו שהיה ממוקם בתוך המלון דילגנו לגמרי. 

גם כי קזינו פשוט לא מעניין אותנו, וגם כי משום מה החוק שם אומר, שבמקום שבו אחוז האלכוהול שנמכר גדול מאחוז האוכל - מותר לעשן! 

 

מספיק היה להיכנס לרגע למעלית עם אנשים שהיו שנייה קודם בקזינו, וכבר הרגשנו שאנחנו מסתובבים עם מאפרה שעולה על גדותיה.....

 

ברביעי מוקדם בבוקר טסנו בחזרה לבוסטון, והגענו לשם בשבע וחצי בבוקר. 

בני (שכבר הרגיש ממש טוב, פרט למעט שיעול וצינון קל) וכלתי היו חופשיים עד לשעות הצהריים, והטיסה שלנו תוכננה רק לאותו ערב - וכך זכינו בעוד יום איתם.

המשך יבוא

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 15/3/2017 11:46   בקטגוריות בני, חו"ל  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-18/3/2017 16:44
 




דפים:  
41,857
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ