לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 58

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

1/2017

החופשה בויאטנם - האנוי


האנוי היא בירת ויאטנם המאוחדת מזה ארבעים שנה.

בילדותי חייתי את המציאות של מלחמת ויאטנם, במיוחד בשנים בהן חייתי בארה"ב.

 

ויאטנם ולאחר מכן גם קמבודיה ולאוס היו בחדשות על בסיס יום יומי, והמלחמה נכנסה גם אלינו הביתה בדמות ויכוחים נוראיים בין הורי - כאשר אבי היה בעד האמריקנים ואמי בעד הויאטנמים המסכנים. היא צדקה כמובן אבל הויאטנמים המסכנים לא פעלו לבד, גם ברית המועצות וגם סין בחשו שם, והכל על גבם של הויאטנמים המסכנים.

הויכוחים ביניהם היו כל כך קשים שהיו ימים שחששתי שהם יתגרשו.

 

המלחמה, או יותר נכון המחאות נגדה, פגשו אותי גם בדרך לבית הספר, כאשר ההפגנות בקולג' ששכן בין ביתי לבין בית הספר, הפכו כל כך אלימות שנאלצנו ללכת מסביב.....

וכמובן כל הסרטים שראיתי על ויאטנם (וגם על קמבודיה) אחרי המלחמה.....כל זה הותיר בי משקעים לא מעטים וקצת חששות לקראת מה אנחנו הולכים.

 

עם כל המשקעים האלה טסנו לנו לחופשה קסומה בארץ שידעה הרבה אלימות והרג וצער, ושגם היום תושביה לא מלקקים דבש - עדיין מתאוששים מהמלחמות והכיבושים : אלף שנות כיבוש סיני, מאה שנות כיבוש צרפתי, עשרים שנות מלחמה עם האמריקנים, עשרים וחמש שנות קומוניזם....ובחמש עשרה השנים האחרונות - מאז התפוררותה של ברית המועצות והפסקת התמיכה הרוסית - הם מנסים לבנות משהו חדש. לפחות במישור הכלכלי, התיירותי. האמת - זה קצת מזכיר את הכיוון של סין.

השלטון עדיין טוטליטרי, יש רק מפלגה אחת - הקומוניסטית - אין חופש ביטוי, אין חופש העיתונות, יש הרבה מאד עוני. רוב התושבים עדיין חקלאיים. יש הגבלת ילודה - מקסימום שני ילדים. ולמרבה הצער אין את היתרונות של הקומוניזם: כלומר אין סוציאליזם. הכל עולה כסף - חינוך, בריאות, דיור, מסים כמובן... והרבה.

לא הייתי בתאילנד אבל נאמר שהתיירות בויאטנם כיום נמצאת בשלב שתאילנד היתה בו לפני כשלושים שנה. ודווקא זה מה שחיפשנו, וגם מצאנו....את הבתוליות.

 

עוד חלק להקדמה: את ויאטנם עשינו כטיול מאורגן לזוג. דרך trip advisor חיפשנו סוכן מקומי שיתפור לנו טיול למידותנו ולצרכינו. יצרנו קשר עם השלושה שקיבלו את הדירוגים הטובים ביותר, ופתחנו איתם במשא ומתן בדוא"ל, כשלושה חודשים לפני הטיול. די מהר בלט אחד מהם גם בזמינות שלו, גם בגמישות שלו כלפינו וגם במחיר.

מדובר בבחור צעיר (סוף שנות העשרים לחייו, נשוי פלוס ילדה) בשם ג'ו מסוכנות בשם Funny Travel שיחד עם ויקי (שלא ברור לי עד היום אם היא אחותו או אמא שלו) מנהלים עסק למופת ולשביעות רצון כל הלקוחות שנתקלנו בהם, גם מהמדרגים ברשת וגם שם בשטח.

 

הטיול תוכנן מתחילתו ועד סופו, כאשר בכל רגע נתון יכולנו לומר שמשהו לא מתאים לנו או בא לנו לשנות או חסר או מיותר וג'ו סידר הכל על המקום. הוא היה בקשר whatsapp  איתנו כמה פעמים ביום, פגש אותנו ביומנו הראשון בהאנוי, ולא חסך בדבר כדי להשביע את רצוננו ולהפוך את חוויית הטיול לטובה ביותר האפשרית. הוא התייחס אלינו כמו אל אמא ואבא (שבויאטנם זה אומר - הרבה כבוד והרבה נתינה). T קרא לו "kid" בכל פעם שהוא קרא לו "dad". אגב, לא סתם קוראים לסוכנות Funny Travel, כי בנוסף למקצועניותו של ג'ו, הוא גם טיפוס מצחיק בטירוף, כל הזמן מתבדח ולפעמים צריך לחשוב רגע אם הוא רציני או צוחק.

 

טיול מאורגן לזוג זה אומר שנהג אוסף אותנו בשדה התעופה ולוקח אותנו למלון. זה אומר שקובעים איתנו שעה (שנוחה לנו) בבוקר ומדריך מגיע עם נהג לקחת אותנו לסיור שנקבע לאותו היום. וזה כולל ארוחות. ומים. שתייה נוספת או קניות כמובן על חשבוננו. לפעמים גם קיבלנו שובר לארוחת ערב.

זה אומר שאם יש נסיעה למקום רחוק זה מבוצע במיניבוס לששה אנשים, נוח מאד עם מיזוג, שתיה, עצירות לשירותים והתרעננות.

 

זה אומר טיסות ליעדים רחוקים יותר. ושוב - נהג שלוקח לשדה התעופה ונהג שאוסף משם.

זה אומר מדריך צמוד בכל מקום שנחתנו בו, כולל בקמבודיה.

זה כולל מלונות של 4 כוכבים לפחות, ויכולנו גם לבחור מלון חלופי אם מה שהוא בחר פחות נראה לנו.

זה כולל הסעה לשייט בן היומיים ואת השייט עצמו. הכל כלול. וזול. מאד זול. ואם התלוננו, שהאוטובוס בדרך לשייט היה צפוף (ועוד אזכיר בטח את המושבים המיניאטורים, גם במסעדות ובתי קפה אבל גם באוטובוסים וברכבות - שמתאימים אולי לויאטנמים אבל הקשו מאד על שני מערבים שמנמנים כמונו) - אז בדרך חזרה הוזמן עבורנו רכב פרטי. בקיצור - משהו שלא חווינו אי פעם מבחינת שירות.

 

הסיור בהאנוי בוצע על גבי קטנועים - לכל אחד מאיתנו היה נהג, שאחד מהם גם היה מדריך תיירים. מילה על מדריכי התיירים - לכולם היה ידע רחב ומעמיק, ורובם היו מאד חביבים וקשובים. לכולם באופן מוחלט היה מבטא כמעט בלתי אפשרי להבנה באנגלית - מאוחר יותר קיבלנו הסברים על כך.

 

רק עכשיו מלמדים אנגלית כשפה שנייה בבתי הספר בויאטנם, וגם זאת על ידי מקומיים שמלמדים קרוא וכתוב אבל אין להם מושג איך לבטא את המלים. יש מחסור גדול במורים באנגלית, עד כדי כך, שהבנתי שמורה לאנגלית שמגיע לעבוד בויאטנם מקבל מהמדינה דירה וקטנוע במתנה. חלק מהמדריכים היה יותר ברור, חלק פחות. אני הבנתי קצת יותר (אולי כי אני דוברת אנגלית ממש) ולפעמים הייתי מתרגמת ל-T, שממש התקשה להבין אותם. חלקם דיברו בשפה ממש יפה, עם אוצר מלים נרחב - אבל בפועל זה נשמע כמו ג'יבריש. לבי יצא אליהם, כמה קשה לבטא שפה כמו אנגלית למי ששפתו כל כך שונה, היגויה כל כך אחר, גרוני ממש.....

 

אז מספיק דיבורים. הנה אני על הקטנוע (סתם......לא באמת נהגתי. רכבתי מאחור). אגב מה שיש לי על הפנים הוא קשקוש למניעת זיהוי, אבל באמת את רוב הנסיעה עשינו עם מסיכות כאלה שהם (כמו הסינים) מסתובבים איתם - בין היתר נגד זיהום האוויר הקשה ששורר בערים.

 

הנה למשל משפחה שלמה על קטנוע: אבא, אמא, ושני ילדים קטנים: 

 

הסיור בהאנוי כלל פגודות, שבאופן מאד מעניין מחולקות לחלק בודהיסטי וחלק של הדת המקומית הויאטנמית, כאשר לכל אחת מהן אגף משלה ושתי הדתות חיות זו בצד זו בשלום. 

 

 

בחלק הבודיהסטי מתפללים לבודהה כמובן, ובחלק הויאטנמי סוגדים לאבותיהם או לגיבור לאומי כלשהו.

 

 

התפילה והסגידה כוללים הבאת תקרובת כמובן - פרחים, פירות, נרות וקטורת וגם תמונות (פעם היו רושמים שמות על פתקים) - בעיקר כשרוצים לבקש משהו עבור אותו אדם שבתמונה. 

 

 

מנהג נוסף הוא שריפת כסף, כדי שהעשן והאנרגיה שלו תעלה השמימה ותרצה את האלים. כיוון שאסור בחוק לשרוף כסף אמיתי, הם קונים כסף מזוייף, כמו כסף של מונופול, ואותו הם שורפים. 

 

ההכנסות מקניית הכסף המזויף הזה - כמו ההכנסות מכל כבישי האגרה והכניסה לאתרים - הולכות ל"מדינה" - או יותר נכון משתלשלות יפה לכיסו של איש רם דרג או זוטר כזה או אחר....

מעט מאד מהכסף שנגבה על ידי המדינה מושקע בתשתיות, אתרים וכדומה.

בצפון ויאטנם (כן, בעצם יש עדיין הבדל תהומי בין הצפון לדרום למרות ה"איחוד") - אין אפילו איסוף אשפה וניקוי רחובות.

 

השקעות ושחזורים של אתרים היסטוריים ואתרי תיירות מבוצעות באופן גורף על ידי מדינות אחרות - סין, יפן, צרפת, הולנד, בלגיה ועוד - בעקבות ההכרה באתרים אלה כאתרי מורשת היסטוריים על ידי יונסקו. 

 

 

עוד קוריוז - הבודהיסטים בעיקרון שורפים את גופות מתיהם, אבל בויאטנם קוברים את המתים. בצפון קוברים בבתי קברות, ובמרכז ובדרום - בחצר הבית. כך אפשר לסגוד לאבותיהם ולאבות אבותיהם ממש קרוב לבית.....

 

בהמשך הסיור הסתובבנו במרכז הו צ'י מין - שטח עצום שמכיל בעיקר את חלקת הקבר (מָאוּזוֹלֵאוֹם) של המנהיג הגדול שלהם - זה שהביא את הקומוניזם ואת הקומוניסטים לויאטנם, וזה ששלט בה ביד רמה עד למותו בגיל 79 בשנת 1969. בנוסף לחלקת הקבר - שלא ניתן היה לבקר בה כי שלושה חודשים כל שנה מתבצע טיפול (סודי כלשהו) בגופה לצורך שימורה - מדובר באזור גדול שחלקו פארק יפה, בו היה המנהיג מבצע את פעילות הספורט והמדיטציה שלו, שוכן בו הבניין שמתוכו הוא עבד, הבית שבו הוא גר - צנוע יותר, בהתאם לאופיו, לכאורה. ועוד בית - בסגנון תאילנדי, לשם פרש בשנתו האחרונה לפני מותו. 


בנוסף - כיאה למנהיג קומוניסטי - יש רחבת מצעדים מפוארת סגנון מוסקבה, ובכל יום (כנראה פעם בשעה) מתקיים חילוף משמרות של שומרי חלקת הקבר - עם הליכת הברווז המוזרה של הסובייטים. 

רחבת המצעדים המפוארת

 

חלקת הקבר

 

טקס החלפת המשמרות 

 

כל השומרים נבחרו לפי גובהם ומבנה גופם - שחייב להיות לגמרי זהה!

 

בית הממשל - כל בניני הממשלה בויאטנם צהובים עם גג אדום כיאה לבניין קומוניסטי

 

כל הזמן מהללים את צניעותו וענוותו של הו צ'י מין ואז מציגים לראווה את המכוניות שלו...

 

 

 

חדר האוכל הפשוט והצנוע שלו

 

ביתו התאילנדי שם חי בשנתו האחרונה

 



חלק בלתי נפרד מהסיור בהאנוי היה אתר נפילתו של מטוס הפצצה אמריקאי מסוג B-52. טוב....חלק ממטוס. 

T הצליח לתפוס בעדשתו שלדג יפהפה שהסתובב לו על שלד המטוס

 

הויאטנמים מאד מתגאים בהפלת המפציץ הזה....

 

סיורנו באותו היום כלל גם ישיבה בבית קפה מסוג Egg Coffee. המצאה ויאטנמית די מזוויעה שהם מאד מאד גאים בה.

כאן המקום לספר שהויאטנמים גאים מאד בקפה שלהם ושותים אותו מאד חזק. 

כל זה טוב ויפה, רק שחלב הוא לא משהו שכלול בדרך כלל בתפריט שלהם (ובכלל במזרח), וכאשר מבקשים קפה עם חלב, מקבלים אותו עם חלב משומר שכזה משפופרת. בנוסף למתיקות המגעילה של ה"חלב" הזה, הם גם ממתיקים אותו. ובבתי הקפה של Egg Coffee הם גם מוסיפים לזה קצף ביצים, גם הוא כנראה ממותק - בקיצור התוצאה זוועתית למדי. אבל היי, חייבים לטעום כל דבר פעם אחת, לא?


לא יודעת אם רואים היטב בתמונה הזאת (יהיו המחשות טובות יותר בימים הקרובים) אבל בכל בתי הקפה יושבים על שרפרפים זעירים כאלה שמתאימים לגודל של הנכדים שלי. בהתאמה גם השולחנות קטנים כאלה. 

 

למותר לציין כמה לא נוח זה היה עבורנו, הגדולים יחסית....להתיישב ובעיקר לקום מזה. ובעיקר כשהולכים כל היום או רוכבים על קטנוע ורוצים להישען על משהו.......


אבל לא רוצה לסיים בנימה של קיטורים. 

האנוי היתה מקסימה (אם גם מזוהמת - לא רק האוויר, גם הכבישים, הרצפות במסעדות, הכל) - וכבר באותו יום התגלו הויאטנמים כאנשים חביבים, נעימים, עדינים וגם די ישרים: לפחות אף אחד לא ניסה לרמות אותנו עם עודף וכדומה, וזו לא בעייה לעשות זאת עם האינפלציה האיומה שקיימת שם (30% בשנה) ושטרות בני עשרות ומאות אלפים.......


החלק האחרון של היום הזה היה סיור של אוכל רחוב....אבל לזה כבר אקדיש פוסט נפרד. 


וגם כאן


נכתב על ידי , 23/1/2017 17:05   בקטגוריות חו"ל, חופשה, ויאטנם  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-27/1/2017 12:30




46,806
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ