לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 58

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

7/2017

חופשה ביער השחור - חלק ראשון


גרמניה.

עדיין, אחרי כל השנים האלה ואחרי שכבר היינו בברלין.....מוזר לי להיות כאן.

גם ככה היה לי קשה בשווייץ עם כל הגרמנית הזאת מסביב.....אבל כאן זה הדבר האמיתי.

נושמת עמוק.

מנסה להבין מה המשמעות של "שחור" בשמו של "היער השחור", והמקורות השונים לא ממש סגורים על זה. יש סברה שאומרת שרוב העצים ביער הם מחטיים (בעיקר אשוחים) שהם כהים יותר, וגם הצפיפות שלהם יוצרת אזורים כהים מוסתרים מאור השמש. אבל זה המצב כיום, לאחר שהאשוחים האלה נשתלו מחדש, לאור כריתת היתר שנעשתה כאן במאות קודמות, ובעבר מגוון העצים כאן היה הרבה יותר גדול.

בכל מקרה היער השחור מאד מאד ירוק, וזה תענוג. 

 

נפרדנו מהבן ביום שלישי בצהריים. הדמעות חנקו את גרוני והיה לי קשה להתנתק. הוא הרגיש את זה ובא לעוד חיבוק ועוד אחד. 

 

בבוקר מוקדם נסענו לעיר הסמוכה ILANZ למוסך של VOLVO להפקיד בידיהם האמונות את הרכב לתיקון, לאחר שכבר יום קודם הם הרגיעו אותנו שהחלק הנדרש לרכב הגיע בזמן ונשלח לצביעה. הם נתנו לנו רכב חלופי (בעלות של 50 יורו), וכאשר הגענו אליהם כשעתיים לפני השעה הנקובה אחר הצהריים, הרכב היה כבר מוכן. מושלם. ובעלות יותר נמוכה מההערכה המקורית שהם נתנו לנו. אין מה לומר, היה לנו מזל גדול עם העניין הזה.

 

יצאנו לכיוון היער השחור קצת אחרי ארבע אחר הצהריים. מעבר הגבול לגרמניה היה סתמי - שלטים של גבול אבל עמדות לא מאוישות ופשוט המשכנו לנסוע חלק. הרשיתי לעצמי להרהר בעצב אם ומתי יהיה לנו משהו כזה בארץ......

 

היער השחור מאד מתויר על ידי ישראלים וגם כל השאר, ובעיקר הוא גן עדן לילדים. כיון שאנחנו (הפעם) נטולי ילדים (מתכננים לחזור לכאן עם הנכדים מתישהו), חיפשנו לנו מסלולים שלא כוללים גמדים ופארקי שעשועים, מים, חבלים ואומגות. 

קבלתי עזרה עצומה מ-JRB ששלחה טבלת אקסל עם תכנון הטיול שהם עשו לשם בשנה שעבר.

 

את המלונות כמובן הזמנו ברשת דרך BOOKING ועד כה כולם היו מעולים. 

לראשון ב-FELDBERG הגענו בסביבות שבע וחצי בערב, ועוד לפני שהעלינו את המזוודות לחדר, התיישבנו לאכול במסעדת המלון (כי הכל באזור הזה נסגר בסביבות שמונה/שמונה וחצי בערב ואחרי כן אין עם מי לדבר). זו היתה טעות - כך התברר - המלון היה מדהים, אבל האוכל.....עדיף לא לדבר על זה. 

 

איך שהתארגנו בחדר חזרנו לרכב ונסענו, מרחק כעשר דקות, לאגם TITISEE הקרוב.

 

 

 

העיירה TITISEE חמודה ושוקקת תיירים. לאורך המדרחוב שלה יש שפע של חנויות, מסעדות ובתי קפה, והכל מקושט ומצויר ונעים לעין. חזרנו לכאן למחרת בערב לגלידה, כשכל שאר המדינה כבר מזמן הלכה לישון. גם ב-TITISEE רוב העסקים היו סגורים, וכמעט לא היו אנשים במדרחוב....אבל יחסית לשאר המקומות ביער השחור היתה קצת פעילות לפחות. ישבנו לאכול גלידה (T  התאכזב שלא היה דוכן נקניקיות), הסתובבנו קצת שוב לאורך האגם וחזרנו לישון בחדר.

 

מילה על המלונות שלנו עד כה (כולל הדירה ב-VALS): בלי יוצא מן הכלל כל המיטות שישנו בהן היו סופר נוחות. אנחנו 

כידוע נוסעים הרבה וזה מאד יוצא דופן שעד עכשיו כל המיטות היו מצוינות. 

מצד שני, אין איוורור בכלל. אין מזגנים, רק במלון אחד סיפקו מאוורר רצפתי קטן.

כשקר זו לא ממש בעייה, למרות שגם אז רוצים אוויר - אז בחלק מהמלונות היו חלונות קיפ (שניתן לפתוח חלקית מלמעלה), אבל אין רשתות, ואז נכנסים החרקים.....להקות שלמות של עש לילה, יתושים ויתושות בעיקר, וגם עכבישים, זבובים ועוד מרעין בישין. 

כשחם - גם פתיחת החלון והסכמה לדור יחד עם צבא החרקים האלה לא עוזרת. וזה ככה גם בכל המסעדות. אפילו בקניונים הגדולים, היכן שכן יש מזגן לכאורה - הוא חלש וחסר אוויר. 

טוב, סיימתי לקטר. 

 

למחרת היום ערכנו כמה טיולים נהדרים בסביבה. 

היעד הראשון היה מפל Todtnau, אליו בחרנו לרדת (ואז לטפס את הכל בחזרה, לא משימה פשוטה כלל). יש גם אפשרות לחנות למטה ולטפס אליו ואז לרדת.

 

 

 

בסך הכל ירדנו (ואז עלינו) מרחק של כמאה מטר בלבד, אבל זו היתה ירידה תלולה (אוי הברכיים הברכיים!) ואז כמובן בחזרה עלייה תלולה (אוי הריאות....) אותה עשינו עם הפסקות קלות. שמחתי לגלות שהכושר שלי לא רע (יחסית למשקל העודף וגם יחסית ל-T) ובכל זאת הזעתי (היה גם חם מאד) והתנשמתי והדופק הואץ מאד......

 

מ-Todtna u נסענו לעיר מתוקה ויפה בשם FREIBURG.

 

 

 

כאן בעיקר הסתובבנו ברחובות, נהנים מהארכיטקטורה, מהרכבת הקלה החשמלית (השקטה והאיטית) וגם עשינו קצת שופינג.

T כמובן קנה לעצמו עוד חולצות T (על שמו.....חחח) כרגיל, וקצת מכנסיים קצרים (לחדר כושר) ואני (שבדרך כלל שונאת לעשות שופינג) השגתי את שני הדברים היחידים שהייתי זקוקה להם: נעלי הרים/הליכה חדשות (את שלי קניתי לקראת הנסיעה לארגנטינה בחורף 2010-2011) ומעיל גשם דק. 

בפרייבורג גם אכלנו ארוחת צהריים/ערב משביעה ביותר במסעדה תורכית - שווארמה עם סלט והרבה טחינה....בהחלט שיפור על הארוחה המסכנה שאכלנו במלון ערב קודם.

 

מעיל הגשם החדש הוכנס לשימוש מיידי, כי ארובות השמיים נפתחו לפנות ערב וגשם חזק מלווה בברקים וברעמים ניתך ארצה וליווה אותנו כל הדרך למלון. 

היינו עייפים, מיוזעים אך מרוצים - כבר לא היינו רעבים (כי אכלנו בפרייבורג בסביבות שלוש וחצי) אז אחרי המקלחת קפצנו, כאמור, ל-TITISEE לגלידה וטיול קצר. 

המשך בפוסט הבא.....

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 22/7/2017 19:24  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוץ בתחת ב-22/7/2017 20:33
 



חופשה בשווייץ - הימים האחרונים ב-VALS


השבוע מתקרב לקיצו, ואיתה הפרידה מבני.

כלתי עזבה כבר בשני בצהריים, נסעה בחזרה למינכן, שם תשהה לילה אחד, תחזיר בבוקר את הרכב השכור בשדה התעופה ותטוס הביתה.

 

מזג האוויר השתפר לגמרי ביום ראשון ושני, והתחמם, ואיפשר לנו שוב לצאת לטיול - רגלי הפעם - לאורך הנחל שחוצה את העיירה וממשיך הלאה לאי שם. 

 

 

המסלול שקט ופסטורלי, ופתאום אנחנו שומעים פעייה מעלינו.....

מפאת המרחק לא ידענו אם אלה רק עיזים (תיש אחד בטוח זיהינו) או עיזים וגם פרות

 

 

ניצלנו שוב גם את הספא במלון, עם הבריכות המרגיעות (והמרדימות) של המים התרמאליים.

ובערבים לפעמים אכלנו ארוחת ערב מפנקת בדירה, מעשה ידיו של T (ועזרה קטנה מאיתנו) ולפעמים יצאנו לאחת המסעדות כאן בעיירה.

 

אחרי הארוחה כמעט בכל ערב ישבנו בלובי של המלון והאזנו לבני וחבריו מנגנים קטעי ג'אז יפים....

אני מצרפת כאן סרטון שמשלב את נוף העיירה השלו עם צלצול הפעמונים לפנות ערב......(למה שרק אנחנו "נהנה"?)

 

 

 

וקוריוז קטן: רואים מי מייצר את המעליות של המלון? השם מוכר למישהו?

 

 

מה שהצחיק אותנו, היא העובדה שכתוב שהמעלית יכולה לשאת 8 אנשים. אז לא. היא ממש קטנה. אבל זה הגיוני למי שרגיל להצטופף בצוללת....... 😉

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 19/7/2017 23:42   בקטגוריות בני, זמן איכות, חו"ל, חופשה, שווייץ  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-21/7/2017 23:12
 



חופשה בשווייץ - פעמוני כנסיה, ארוחת שבת וטיול לסכר מרהיב


יום ששי חורפי, קר וגשום הגיע, ואחרי שסיימנו לטפל בענייני הרכב התפנינו לחשוב מה עושים היום.

ביום כזה אי אפשר לטייל, ובמים התרמאליים כבר היינו (ונהיה שוב בטח לפני שנסע מפה), החלטנו שנעשה יום בית.

 

חיכינו שבני וכלתי יגיעו מהמלון......אה, רגע.....עכשיו אני מבינה ששכחתי לציין משהו די מרכזי בנוגע לעיירה הקטנה הציורית השלווה הזאת VALS.......

צלצול הפעמונים!

 

אקדים ואומר, שכאשר גילינו (בדרך הקשה) את התופעה הזאת, חקרנו עליה קצת באינטרנט, והתברר שהיא לא ייחודית ל-VALS אלא נפוצה בעצם בכל שווייץ.

גם בכפרים ובעיירות קטנות אבל, מסתבר, גם בערים הגדולות.

הכנסיות מצלצלות בפעמון בתדירות של....טוב, עדיין לא הבנו לגמרי את הקטע.

 

שמנו לב לכך כשהגענו אבל בלי לתת לעניין תשומת לב יתרה. הפעמונים צלצלו, נדמה לי ששמתי לב שזה היה כל שעה עגולה, אבל אז הבנתי שלפעמים זה גם על הרבע שעה וגם על מחצית השעה....באותו יום שהגענו באמת שלא הקדשנו לכך תשומת לב.

בבוקרו של היום השני הפעמונים העירו אותנו בשש בבוקר. שש בבוקר רבותי, שני צלצולים מקדימים בטון אחד, ואז שישה גונגים שמבשרים את השעה בטון אחר. ומאותו רגע - כל רבע שעה: גונג אחד ב"ורבע", שניים ב"וחצי", שלושה ב"רבע ל". ואז, בלי קשר לכלום, בעשרה לתשע - שבע דקות מלאות של צלצולים בגוון אחר לגמרי בלי הפסקה. וככה מידי פעם שוב במהלך היום, פרט לרבעי שעות ושעות עגולות...אין לנו מושג מה (ואם בכלל יש) החוקיות.

וגם בשבת.

וגם בראשון. שש בבוקר. וכל היום. מטורף.

 

אחרי שני לילות כאלה הודיע לנו בני שהוא לא מסוגל לישון כך - הוא מנגן במלון עד חצות ומגיע לכאן (עשר דקות הליכה) והולך לישון ואז....משש בבוקר יש לו סימפוניה של פעמונים. הוא זקוק לשנת לילה מלאה! לכן הוא ואשתו חזרו לישון בחדר שלו במלון. צלצול הפעמונים לא מגיע עד לשם....

 

דווקא אחרי שני לילות T ואני התרגלנו, ולמרות שפעמוני הכנסיה מעירים אותנו בשש בבוקר (ואז בשש ורבע, שש וחצי וכו) איכשהו זה עובר על ידנו ואנחנו מצליחים להמשיך לישון לפעמים אפילו עד שמונה.

 

אז חיכינו שבני וכלתי יגיעו מהמלון ונסענו לעיר הקרובה ILANZ (שם כבר היינו באותו בוקר במוסך של וולוו) כדי לעשות קניות לארוחת השבת בסופר קצת יותר גדול מהמכולת שיש כאן בעיירה.

GOOGLE MAPS הוביל אותנו בביטחה לסניף גדול של MIGROS, הרשת השולטת כאן בשווייץ.

בבניין הזה יש, בנוסף לסופר, גם אלקטרוניקה, כלי בית, ביגוד ועוד ועוד.

 

קנינו מלוא העגלה (שדורשת מטבע של שני פרנק שווייצרי במקום חמישה שקלים) וחזרנו למטבח המרשים של דירת ה-AIRBNB שלנו.

אגב מטבח מרשים: המטבח הזה מאובזר קומפלט בכלים הכי טובים, ארונות ומגירות ברמה גבוהה, מדיח מצוין, תנור, כיריים הלוגן....טוסטר, מכונת "נספרסו" וגם קומקום. רק מיקרו חסר....והאמת שהוא לא חסר. מסתדרים בלי.

והוא בנוי כ"אי" באמצע החדר כך שנוח לעבוד בו, שניים וגם שלושה אנשים. ומתחת לכיור יש מגירה עם פח זבל שיוצאת בקלות....וליד מקום ל....טוב. נסחפתי. מטבח מושלם. 

 

גשם בחוץ וריחות נהדרים של בישולים בפנים, פה ושם ראינו קצת טלוויזיה מדובבת. הכל מדובב כאן - גם הסרט

"גנוב על הירח" (כך נדמה לי שקראו לזה בארץ) שם מופעים המיניונים לראשונה. 

 

 

וגם טניס כמובן - חצי גמר ווימבלדון. חשבתי על טליק כשפדרר ניצח.....

התקדמתי יפה גם עם "סוס אחד נכנס לבר" של דוד גרוסמן. 

T עשה את רוב העבודה, בני הלך לנגן בסשן הראשון שלו במלון (בין שש וחצי לשבע וחצי), כלתי גרדה פרמזן ואני הכנתי את השולחן. 

התוצאה נראתה ככה: 

 

 

 

עוד הספקנו לשוחח עם בתי וחתני והנכדים בסקייפ לפני שהתיישבנו לאכול, ואז שתינו לחיים ואכלנו מגלידת Mövenpick המצויינת, והלכנו לישון שבעים ומרוצים.

 

בשבת בבוקר היה עוד יותר קר מששי, אבל השמש זרחה.

החלטנו לנסוע לסכר הקרוב (פחות מחצי שעת נסיעה מכאן) סכר zervreila.

כשבני וכלתי היו כאן בחורף הם עלו לשם ברכבל ועשו חלק מהמסלול ברגל, בשלג, בקור של מינוס אי אילו מעלות.

אבל הם היו לבושים בהתאם.

אנחנו עלינו עם רכב לבושים בחולצות קצרות ופליס בלבד......13 מעלות וקפאנו. קפאנו מקור. אבל היה שווה. 

 

הסכר מתגלה במלוא הדרו

 

 

וזה הנוף הנשקף ממרומי הסכר עצמו

 

 

 

 

 

בהמשך היום שוב צפינו בווימבלדון (גמר נשים), וגם ביקרנו אצל אחת המשפחות כאן בעיירה שמוכרת קריסטלים. 

מסתבר שבנוסף לאבן הנהדרת שנחצבת כאן בסיטונות, יש כאן גם מרבצים לא רעים של קוורץ, קוורץ מעושן, המטייט (אבן דם), פיירייט (זהב שוטים) ועוד קריסטלים מרהיבים. 

חלק מהמקומיים עוסקים בחיפוש וחציבה של הגבישים היפהפיים האלה, ומוכרים אותם בבתיהם בזיל הזול. 

ב"משרד התיירות" של העיירה קיבלנו חוברת עם כל העסקים וה"אטרקציות" של VALS ובה מפורטות גם המשפחות שמוכרות קריסטלים. 

 

כיון שזו אחת החולשות שלי ויש לי מגוון מרשים של קריסטלים בבית (ועכשיו גם חכמוד נדבק בחידק והתחיל אוסף משלו), קבענו עם משפחה כזו היום כשירדנו מהסכר, והוספנו כמה חתיכות מרשימות לאוסף. 

 

 בערב אכלנו בדירה את השאריות מארוחת שבת ואז הלכנו שוב לשבת בבר של המלון להקשיב להרכב הנהדר של בני שניגן שם. השבוע שלנו יחד מתקרב לקיצו......

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 17/7/2017 20:45   בקטגוריות בני, זמן איכות, חו"ל, חופשה, שווייץ  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-20/7/2017 23:03
 



לדף הבא
דפים:  

42,657
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ