לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המכבסה

זן ואמנות תליית הכביסה: מיומנה של עקרת בית פובליציסטית

כינוי:  סלשה

בת: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2016

המן


השנה  בפעם הראשונה בחיי השתתפתי בקריאת מגילת אסתר בבית הכנסת.

בר המצווה של חוליו חיבר אותנו לקהילה המסורתית (קונסרבטיבית) הקטנטנה ביישוב, ומאז אנחנו מוצאים את עצמנו מגיעים לקבלות שבת והנה, גם לקריאת המגילה.

מעבר לאווירה המשפחתית, האינטימית והנהדרת, זו היתה כנראה הפעם הראשונה שממש ישבתי וקראתי (והקשבתי) לכל המגילה. למה שהכרתי ולמה שלא ממש.


יותר מהכל כבשה אותי ההרעשה הכללית, השמחה והבוטה כשאומרים את המילה "המן". צלצלו, והרעישו, ורקעו וביזזו. שיימינג. מה שבחיים לא הייתי עושה בחיים האמיתיים.


אם אפשר לראות את הדמויות בסיפור כחלקים של הנפש -  רק בתוך הנפש פנימה -

חלק אחד רברבן, שטוף אגו, רודף כבוד וכיבודים חיצוניים, חלק פחדני, רעבתני, קנאי וחומד, החלק המנמיך והרומס כי הא בעצמו צר וקטן ודל...


ומולו חלק שיודע לעמוד על שלו, על אמונתו וערכיו, שלא מוכן להתכופף ולהשפיל את עצמו, שלא מוכן למכור את עצמו, שיודע גם שאם ינסו להתכחש לו, הדבר יהיה כרוך באבדן זהות ובפגיעה עצמית.


ואם זה כך, כי אז, כמה הייתי רוצה שיהיה מנגנון כזה בחיים האמיתיים, שיתעורר בכל פעם שההמן הפרטי שלי מבצבץ בי ורוצה לרמוס ולהרוס ולהשמיד חלק אותנטי שלי.

שיצעק ויתריע וירעשן ויקשקש בתוכי ויזהיר - "המן"! "המן"!...

 

 

_____________________________________________________________________

* (ואולי בגלל שהתחפשתי ל'בבה יאגה' עלה בי דימוי הבובה-מייצגת-האינטואציה מתוך הסיפור על וסיליסה החכמה, שהיא סוג של מנגנון התרעה מפני 'המנ'ים'. אבל זה לפעם אחרת).

נכתב על ידי סלשה , 23/3/2016 23:23  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





21,283
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסלשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סלשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ