לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים בהמשכים :)


טוב אז ככה כבר מזמן התחלתי לכתוב אבל הזנחתי את זה למרות שאני אוהבת לכתוב כל מיני סוגים של סיפורים... החלטתי להתחיל לכתוב כאן בישרא ולקבל תגובות ולהשתפר מקווה שתעזרו לי :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

7/2012

מייסי


השמש שקעה, פנסי הרחובות החלו להדלק, הסתכלתי דרך החלון במבט מלא ייאוש ברחוב השקט, קיוויתי לשמוע אותה,לראות,לרוץ אליה ולחבק אותה אבל לא ראיתי את מייסי הכלבה שלי כבר מהבוקר היא פשוט נעלמה, חיפשתי אותה כל היום אבל התייאשתי כבר, אמא אומרת שהיא כלבה חכמה ושהיא תחזור לבד, אני מנסה להאמין לזה אבל אני יודעת שמייסי לא תחזור לבד צריך שמישהו יחזיר אותה! זהו החלטתי "אמאא" "אמממאאאא, אני מדפיסה 30 מודעות על היעלמותה של מייסי אולי מישהו יראה אותה ויתקשר לומר.. מחר אני ושיר נלך לתלות את המודעות.." "בסדר חמודה, אני בטוחה שמישהו יתקשר זה רעיון מצוין!" אמא ענתה מהמטבח. והרגשתי קצת יותר טוב כי יש עוד איזה סיכוי שאני אוכל להחזיר את מייסי!. 




צלצול הטלפון העיר אותי גיששתי בידי אל עבר השידה מצאתי אותו ועניתי בקול צרוד "הלו?" "היי אגם, את מוכנה? אני כבר יצאתי.." "אממ מה שיר על מה את מדברת? רק התעוררתי.." "מה??, התחרפנת??? אנחנו צריכות לתלות את המודעות,את זו שהתעקשה לעשות את זה!!" "שיט שכחתי לגמרי לשים שעון מעורר חכי לי ב"פארק שוהם" אני 5 דקות מתארגנת ובאה.."


"אוייש אגם נו מה את רצינית? את פאקינג בת 15 ואת לא יכולה לשים שעון מעורר אפילו?!"


"מצטערת.. 5 דקות אני שם מבטיחה.."


התארגנתי מהר צחצחתי שיניים, הכנתי לעצמי כוס תה (כן אני מכורה ל*תה*) לקחתי דבק סלוטייפ,את המודעות ויצאתי. הגעתי לפארק-שוהם וראיתי את שיר יושבת על הספסל ומחכה לי.


התיישבתי לידה, היא הסתכלה עליי במבט חסר סבלנות ואמרה שהיא חיכתה לי כאן רבע שעה כמו מטומטמת הרגעתי אותה וביקשתי סליחה "שירשור אל תכעסי את מכירה אותי לפעמים קשה לי להתעורר, אני מצטערת זה לא יקרה שוב!" אמרתי וחייכתי את החיוך הכי חמוד שיכלתי לחייך וכמובן ששיר לא התאפקה והחלה לצחוק על הפנים המעוותות שיצאו לי כשניסיתי לחייך חיוך גדול מידי... הצחוק שלה הדביק אותי וגם אני התחלתי לצחווק.. אני חושבת שצחקנו ככה במשך 10 דקות שלמות! עד שהתאוששתי ואמרתי "יאללה שיר לעבודה בואי נתחיל לתלות את המודעות" "צודקת אבל לפי דעתי בזבזנו המון זמן, אנחנו צריכות להתפצל" "רעיון טוב, אני אתחיל לתלות בפארק ואת תמשיכי לכיוון הרחוב" שיר הנהנה והחלה ללכת.


הוצאתי את הסלוטייפ והתחלתי לתלות את המודעות. הגעתי לסוף השביל ורציתי לתלות עוד מודעה אחת על פנס הרחוב אבל הסתבכתי עם הסלוטייפ ולא הצלחתי למצוא את הפתיחה שלו!! "אוחחח סלוטייפ מפגר תיפתח כבר!" רטנתי כמו משוגעת אל עבר הסלוטייפ המסכן. לפתע שמעתי מישהו אומר לי מאחורי הגב "תני לי לנסות סלוטייפים אוהבים אותי בדרך כלל". עניתי אוטומטית "אני יכולה להסתדר לבד!" כשאפילו לא שמתי לב שמישהו דיבר מאחורי, פנה אליי ואפילו לא הסתכלתי עליו. הופתעתי מהתגובה של עצמי, התסובבתי וראיתי בחור מקסים בסביבות גיל 17 שיער שטני קצוץ ושקעתי אל תוך עיניי הדבש המדהימות שלו אף פעם לא שקעתי בעיניים של מישהו ובטח שלא שלא בעיניים של בחור זר למרות שהיה להן צבע כל כך מיוחד! הוא כחכח בגרונו ואמר "אולי בכל זאת? תני לי לעזור לך" וחייך חיוך מקסים שבלבל אותי לגמרי וגרם לי לשכוח שהבחור מציע לי עזרה, הסמקתי והבאתי לו את הסלוטייפ הוא ניסה למצוא את ההתחלה של הסלוטייפ אך גם הוא הסתבך טיפה ואמרתי לו בחיוך מתגרה "רואה לא כל הסלוטייפים אוהבים אותך..;)" הוא חייך ואמר" כנראה שהוא מיוחד כמו הבעלים שלו.." וגרם לי להסמיק. אני שונאת כשבנים גורמים לי להסמיק!!! ופתאום הוא הצליח לפתוח את הסלוטייפ המטומטם הזה אמרתי תודה והוא חייך ואמר "תמיד שמח לעזור לבנות שמתקשות עם סלוטייפים זה המקצוע שלי ;)" הסתובבתי תליתי את המודעה והתחלתי ללכת בחזרה לכיוון ממנו באתי הוא תפס אותי בזרוע בהפתעה נעימה "חכי את לא הולכת לברוח ככה סתם!" "הרמתי גבות בהפתעה ונלחצתי לא הבנתי למה הוא מתכוון "מה זאת אומרת לברוח ככה סתם?" שאלתי.. "מה אני מקבל בתמורה לפתיחת הסלוטייפ?" נלחצתי ממש ולא הבנתי מה הוא רוצה פתאום עד שאמר:"אפילו לא תגידי לי מה שמך?" נרגעתי.."אגם" לחשתי בשקט והוא הרים גבות ונראה מופתע "מה כל כך מפתיע אותך?" "מפתיע מאוד.. יש לך שם מיוחד! ככה קוראים גם לאחותי" הוא חייך חיוך מתוק ועניתי לו "אם אתה יודע איך קוראים לי אתה לא מתכוון לגלות לי את שלך?" "לא" הרמתי גבות.. הוא פשוט הסתובב והתחיל ללכת.. הייתי המומה! פשוט חצוף הוא גם הבהיל אותי והלחיץ אותי רק בשביל לדעת את שמי ובסוף גם לא אמר לי את שמו!! חצוףףף, שיר נגעה לי בכתף ואני נבהלתי הסתובבתי וראיתי אותה "הבהלת אותי שיר!!" "מצטערת.. מי זה היה החמוד הזה?" "אהה אממ סתם מישהו חצוף.." "מה? למה חצוף? ראית איזה חתיך הוא? אה ואני גם בטוחה שיש לו קוביות!!" "שיר!! עזבי אותו כבר" "וואוו ואוו מישהי פה עצבניתת.. מה כבר אמרתי.."




חזרתי הבייתה אחרי שתלינו את כל המודעות.. אכלתי וישבתי ליד הטלפון בציפייה שאולי מישהו יתקשר לגבי מייסי.


אף לא טלפון אחד.. כל כך התאכזבתי והלכתי לישון.


התעוררתי בבוקר הסתכלתי על השעון וכבר היה 12 בדקתי בפאלפון אם מישהו התקשר ולהפתעתי הייתה שיחה ממספר חסוי שלא נענתה היום ב10 בבוקר.. מוזר איך לא שמעתי את הטלפון מצלצל..


צחצחתי שיניים הכנתי כוס תה והחלטתי ללכת לבריכה.. התקשרתי לפז ולשיר לקבוע ב1 בבריכה והן הסכימו התארגנתי והלכתי. בדיוק לפני שהגעתי לבריכה שוב התקשרו אליי ממספר חסוי הפעם עניתי "הלו?" "'אגם?" "כן, מי זה?" "תנחשי.." "אין לי זמן לשטויות.. מי זה..?" זה היה קול של בן.. אבל לא הכרתי אותו.. "תחשבי טוב" "טוב ביי" ניתקתי. נכנסתי לבריכה וראיתי את פז ושיר. הן כבר תפסו לנו שמשיה וכסאות. סיפרתי להן מה קרה והן אמרו שזה סתם שטויות ומישהו מנסה למתוח אותי והן צדקו פשוט לא התייחסתי. הורדנו את הבגדים ונשארנו עם בגדי ים מהממים נכנסו לבריכה והמים היו קרים ומרעננים שחינו לקצה האהוב שלנו ודיברנו וצחקנו. ופתאום מישהו תפס לי את הרגל מתחת למים ומשך אותי.. לא יכולתי להתנגד וכל הגוף שלי נבלע אל תוך המים כאשר אני מתקשה לנשום הבנות מנסות להוציא אותי ולא מצליחות פתאום הרגל שוחררה ועליתי על פני המים לנשום..הייתי ממש בלחץ וניסיתי לראות מי תפס אותי אבל לא ראיתי אף אחד לידנו. התחלתי לבכות והבנות ניסו להרגיע אותי יצאנו מהמים וחזרנו לכיסאות שלנו הן החליטו לעודד אותי והציעו שלא ניכנס למים ופשוט נשתזף הסכמתי ולקחתי לי כיסא שיזוף אחד כולנו שכנו שלושתנו על הגב ואחרי חצי שעה הסתובבנו ושכבנו על הבטן כנראה שנרדמתי. "אגם..? אגם..?" התעוררתי כולי מבוהלת ולא הבנתי מה קורה.. ואז ראיתי את שיר ופז בוכות ומבוהלות ולא הבנתי מה קרה.. "מה קרה?! למה אתן בוכות?!!!" "מישהו כתב לך על הגב : "אני תמיד אהיה שם כדי לפגוע בך"" שתיהן צווחו ולא הבנתי מה הכוונה. "מה על מה אתן מדברות???" "הן הראו לי תמונה של הגב שלי מרוח באודם אדום כדם והיה כתוב שם "אני תמיד אהיה שם כדי לפגוע בך" התחלתי לבכות ואמרתי להן שיורידו את זה ממני" הן ניקו אותי עם מגבונים התלבשנו כולנו והלכנו כל אחת הביתה. הייתי ממש מבוהלת באתי הביתה ונכנסתי למקלחת כשיצאתי ראיתי שעל המיטה שלי יש פתק. לא הבנתי מאיפה הפתק בא כי אמא שלי הייתה בעבודה קראתי את הפתק "אני מצטער אגם היום לא הייתי שם לצידך כדי להגן עלייך אבל כמו ש*הוא* תמיד יהיה שם כדי לפגוע בך גם *אני* אהיה שם כדי להגן עלייך" מה? מזה השטויות האלה? התעצבנתי על כל השטויות האלה התלבשתי והלכתי לישון למחרת בבוקר התעוררתי ראיתי תקרה לבנה מכונה שמשמיעה צלצולים וכל מיני חוטים מחוברים אליי "מזה? איפה אני?" "אוי מתוקה התעוררת! דאגתי לך כל כך הכל בסדר את בבית חולים הכל יהיה בסדר!!"

המשך יבוא :)

ומי שעדיין קצת מבולבלת לא נורא הכל יתבהר בהמשך :)

אה ואל תשכחו להגיב אני צריכה את התגובות האלה.. גם לטובה וגם לרעה :)


 

נכתב על ידי , 12/7/2012 20:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , חטיבה ותיכון , בלוגי בנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdinush009 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dinush009 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ