לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פיניולים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2018


העקבות מטשטות בחול.. איפה שהיה פעם צייד וניצוד

יש בטון בלי ביטחון

כושר הביטוי מאבחן ירידה מובהקת במסוגלות הקולקטיבית

 

*

אנשי הערב יושבים כפופים אל כסאותיהם. מעלים ענן עשן מסיגריה. משתעלים פעם, פעמיים, שלוש פעמיים. מסננים איזו קללה. מתחשק לך להגיד להם: תפסיקו לעשן! אבל אתה יודע - להתערב בהחלטות של אחרים זהו חטא (כפי שהגדרת פנימה מתישהו). הם יושבים לבד או בחברה, ושפת הגוף שלהם כבדה. גופם עייף מעמל היום. הם צוחקים - ואז אתה רוצה להצטרף אליהם, או שפניהם חמוצות ומבטם זועף - אז עדיף להתרחק או להחיש את הצעדים. 

אנשי הערב מחייכים אליך לפעמים מתוך מגע עכוז על מושב נוח, ואתה לא יכול שלא יכול בחזרה. כי גם אתה איש של ערב, עייף, בעולם זמני זה של מחשבה קודמת כל.

*

בגלל שלא בטחתי בך, נתתי לך ללכת

הולכת אותי שולל

בשובל של שושני זהב

בשביל ניצני כאב

שרטטו במגע ידי

פורחים נובלים תכופות

מהר יותר מחילופי עונות

חובבי קור ואור

אור וקור

לאט נטווים קורי העכביש

 

קורה שטרף משתכנע

לא יודע

ואל תוך מפלתו

פוסע

*

"פמניזם" נהיה מאוס עליי בערך כמו ניואייג'. כמה אפשר להתבכיין ולהתקרבן? הגיע זמן לקחת אחריות אישית ולהתעלות מעל ענייני המגדר של כיתה ו'. יש חשיבות להציף את הכאב, לשתף אותו, אבל עם גבולות מאוד ברורים. מבחינתי הגבול עובר בהתקרבנות ובהאשמת "גברים" "נשים" והכללות כאלה ואחרות.

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי albatross is here , 5/12/2018 18:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  albatross is here

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , ציורים ואיורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לalbatross is here אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על albatross is here ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ