לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ההריון שלי


חיפשתי בלוג של נשים בהריון כדי להשוות עם החוויות שלי ולא מצאתי,תקופת ההריון היא בכלל לא מה שחשבתי ואשמח לרשום כאן את רגשותיי טההתפתחות לקוראות המעוניינות, וכמובן מוקדש לשקי שלי (העובר) והבעל הנפלא.

כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2013

תהפוכות החיים....


טוב, עבר הזמן מאז שאיתי נולד ואין שום קשר בין החיים לפני והחיים אחריי.....

אף אחד לא יכול להכין אותי-אותך-אותכם לזה אלא אם כן חוויתם זאת בקרבה הראשונה(גידלתם אחים-אחיות).

אני אומר כזה דבר,תינוק זה אחד הדברים הקשים שקרו לי,לא צריך לזרוק את המשפט הזה ישר לשאלה האם זה קשה-טוב או קשה-רע זה פשוט קשה נקודה.

אולי במרוצת הזמן אני אוכל להגדיר האם זה היה קשה באותו הרגע או שזה קשה אמיתי וכמובן אעדכן באותו הזמן.

הכל מתהפך,השגרה,הזהות העצמית,האחריות,ההרגשה האישית והמשפחתית,הדינמיקה במשפחה(גם המשפחה המורכבת)וההרגשה היא שכל מה שהכרת עד עכשיו לא קיים יותר.

אני משתכלת לפעמים על אנשים ברחוב ותוהה לעצמי שכיף להם לישון טוב בלילה במיטה שלהם בשקט,לבוא אחרי העבודה ולרבוץ מול הטלויזיה ולהחליט מה עושים הערב.

אני  חושבת שבהתחלה כולם צריכים להתרגל למצב החדש וללמד את כולם להתאים עצמם למצב החדש גם,הרי אם חושבים על זה לסבא וסבתא לא השתנתה השגרה היומית ולכם כן וזאת כבר בעיה.

כל הציפיות שלי של איך זה הולך להראות פשוט לא התממשו והיה עצב אחד גדול,כשאני נזכרת עכשיו בהתחלה(חודשים אוקטובר-דצמבר)זה נראה לי זוועה.

אמא שלי רצתה לצאת איתו החוצה ושאני "אנוח"בבית אבל הכי נכון היה שאני אצא איתו החוצה ואמא בינתיים תצחצח את הבית ותכין אוכל,המטרה היא לא להרחיק את הקטן אלא לנסות ולהתרגל אליו כמה שיותר אבל זה משהו שמבינים רק בדיעבד.

פתאום כשמשתכלים אחורה יש דברים שאני מבינה שאם טועים בהם הדרך חזרה קשה ואחד מהם זה עם מי להתחתן ולשאול את השאלה מה עשיתי עד עכשיו שהיה לטובת העובר שבדרךףהיום במבט לאחור אני מבינה את אלו שאומרים שעדיף קודם לסיין לימודים למצוא עבודה ראויה ואז להביא ילד אבל זה כמובן משהו שמבינים רק במבט לאחור כמו גם את משמעות המילה אמא והקשר איתה.

פתאום כל הקונספט הזה של אמא מקבל משמעות אחרת לגמריי ואני בכללי משתכלת על אמהות ויש לי כלפיהם אהדה גדולה.

 

כיום,אני יכולה לומר בסוד ובזהירות רבה שלפעמים ורק לפעמים אני נהנית מהשגרה החדשה אבל מרגישה שהיא נכפתה עליי,איתי כבר מחייך ומגיב ומשתכל על הצעצעים וזה טיפה נחמד,לאט לאט ובצעדים זעירים השוק וההלם עוברים ומחליף אותם הבטחון שלי כאמא,השגרה הקפדנית וחיבה לתינוק הקטן שממלא את העולם,יש רגעים חטופים שאני מרגישה שאני לא יכולה כבר בלעדיו ורוצה להעניק לו הכל.

 

אני לא יודעת מה מידת הטראומה שעברתי מהלידה הנוראית,האשפוז בשמירת ההריון והפגייה בכרמל ואת זה אני אדע עם הזמן אבל אני חושבת שהטראומה האמיתית הגיעה ביום הראשון שאיתי הגיע הביתה,קטן מתינוק רגיל,ללא שום עזרה של"אדם בוגר" שיודע מה עושים עם התינוק הקטן.

אני מרגישה חזקה יותר ובטוחה יותר בעצמי כיום אחרי 3 וחצי חודשים שהוא בבית ומאחלת לעצמי להתחבר שוב לעצמי,לחזור לשגרה הקודמת בתוספת איתי ולהרגיש שום אדם "רגיל"ולא סמרטוט בית עייף עם סחרחורות:).

 

שורות אלו יכתבו לבעלי המקסים- אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד ולאן העניינים יתגלגלו אבל אני רוצה שזה יהיה רשום כאן ועכשיו,אין לך מושג מהי רמת הערכה שיש לי כלפייך על הנתינה האין סופית,האהבה לאיתי שלפעמים החליפה את האהבה שאני הייתי אמורה לתת,העזרה בכל השלבים וחיוך תמידי גם אם זה אחרי לילה של שינה נוראית,אני ואתה הפכים גמורים לפעמים ואני בטוחה עדיין שאתה יותר מתאים להגדרה"אמא"ממני,ביחד ובשיתוף עלינו על בדרך הנכונה לבד ובלי הכוונה,אני גאה בעצמי על כך שבחרתי אותך ולא ויתרתי ולא יודעת מאיפה הגיע לי המזל הזה,מאחלת חיים ארוכים וטובים ביחד,אמרתי לך,אני אהיה שם בשבילך תמיד.

 

ובנימה אופטימית זו אסיים להערב ומקווה שיהיה לי את הזמן והכוחות לרשום בקרוב:)

 

נכתב על ידי , 28/1/2013 19:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSAKI-2012 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על SAKI-2012 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ