לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  the blonde salad

בת: 22

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2014

נפאל.


לא נעים לי להיות מביאת הבשורה אבל כל מה ששמעתם על הארץ המופלאה הזאת נכון ואפילו יותר. נפאל זוהי ארץ כופי הסחיות ומדכאי הסטלות. הרבה עבר מאז הפעם האחרונה שעדכנתי, אני כבר לא עם שום בחור ולא מתכוונת לחזור לארץ בקרוב. למרות שהייתי אמורה לחזור בחודש שעבר החלטתי שלא הגיע עדיין הזמן לחזור. ביטלתי את הכרטיס טיסה הביתה וקניתי כרטיס טיסה וואן וואי לנפאל להאריך את הויזה להודו. יש מספיק זמן לכתוב מליוני פוסטים על הודו ובנתיים חזרה לנפאל. כשנחתתי בנפאל נסעתי ישר לגסט האוס שחברים שלי חיכו לי בו. שאלתי את הפקידה באיזה חדר הם ודפקתי להם על הדלת בהתרגשות. בחורה שאני לא מכירה פתחה לי את הדלת וסנוף ישן על המיטה. חייכתי וברחתי. אחרי הסתובבות קצרה בטאמל, התארגנות ואספרסו חזרתי חזרה אל הגסט האוס. הביאפאפית, ג׳וני וסנוף כבר התעוררו וננזפו קשות על קבלת הפנים. הבאתי להם את שלל המתנות שקניתי להם בדלהי (ניירות גלגול בטעם ליצ׳י-תות, פילטרים אורגנים, חוטרים ומבחנות) השמחה הייתה רבה והניירות גלגול התגלו כחרטא. . אחרי כמה ימים של הסתובבות בטאמל, סטלות קשות וסחים מציקים הגענו למסקנה שכשהגענו לנפאל היינו בטוחים שנפגוש עוד מלא חברים מהודו, כמונו, שבאו להאריך את הויזה. אבל בפועל, הגענו בשיא העונה לנפאל. נפאל מלאה בסחים שבאו לכבוש את האנאפורנה או לעשות את הטרק אוורסט, אגמים קפואים או וואטאבר. חדר 317 היה ידוע כ״החדר של הסטלנים״, ואנחנו, הסטלנים, היינו מנודים חברתית. מדיי פעם היה פונה אלינו סחי ומציק לנו בשאלות. ״עשית את האנאפורנה?״ (זה ה״אחי, אפשר ראש?״ של נפאל.) ״עוד לא יצא לי״. ״אוורסט?״ ״כן, אני יוצאת עוד חמישה ימים.״ אחרי כמה שיחות כאלה כולם עברו תדריך סחים והפסקנו לצאת חסרי הבנה בטרקים. למדנו לשאול שאלות מפתח כמו ״עשית את הטרק עם או בלי פורטר?״ / ״כמה זמן לקח לך לרדת?״ / ״זה נורטפייס אמיתי?״ וכשהיו הרבה סחים בבית קפה שמתחת לחלון שלנו ואחד מאיתנו היה שם היינו צועקים שאלות של רציניים כמו כמה מעלות השק שינה שלו. בנתיים סנוף התפלפ ויצא לעשות את האנאפורנה. בלי פורטר. יש להודות שזאת לא הפעם הראשונה במהלך הטיול שאנחנו לומדים שאלות כדי לדעת לתקשר. אחרי שהפגנו חוסר ידע במפת ארץ ישראל למדנו לשאול ״מופרט או לא מופרט״ ו״מאוחד או איחוד״. כל הגסט האוס ידע על השאלות מפתח שלנו וכששאלתי את אחד השכנים איפה הוא גר הוא אמר לי, ״בבית יהושע וזה לא מופרט״. על אף שבאתי רק כדי להאריך את הויזה ותכננתי שהייה קצרה של שבועיים בנפאל, בגלל שהדרכון שלי בתוקף עד יולי שגרירות הודו לא הסכימו לתת לי ויזה חדשה. כשביררתי על חידוש דרכון בחו"ל גיליתי ששגרירות ישראל שובתת. וככה נתקעתי בנפאל. החברים שלי כבר הוציאו את הויזות שלהם ובלית ברירה התחלתי לחפש טיסות הביתה לליל הסדר. בנתיים קבענו שניסע אל פוקארה ומשם הם ימשיכו אל הגבול ואל רישיקש שבהודו ואני אחזור לקטמנדו, אחכה לסנוף ואטוס הביתה. בשניה שהגענו אל פוקארה והדלקתי את הטלפון שלי קיבלתי הודעה מאמא שלי שהיא מקווה שאני בקטמנדו כי השגרירות נפתחה. חיכיתי שהחברים שלי יסעו ויצאתי חזרה אל קטמנדו כדי לחדש את הויזה והדרכון. ועכשיו אני שוב בקטמנדו וכבר אחרי כל הביורוקרטיה, רק מחכה שהדרכון שלי יחזור מהשגרירות. הוא אמור להגיע בליל הסדר. אמא שלי שלחה לי הודעה, ״ויזה בליל הסדר? ממש יציאה מעבדות לחירות״. עוד פחות משבוע לויזה ובנתיים סנוף סיים את האנאפורנה והוא בדרך אליי, אני מחכה לו עם מכשיר, קססה ומלא מאנץ׳. מאמא אינדיה ואני נתאחד בקרוב ובנתיים נרקב עם כל הסאחים בקטמנדו. חג שמח מהקוקי וואלה.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
נכתב על ידי the blonde salad , 9/4/2014 16:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





30,728
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe blonde salad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the blonde salad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ