לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Avatarכינוי:  the blonde salad

בת: 22

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2014

פחות.


רובי? התאכזבתי מכאן ומכאן ובגלל מכל כולו. 

 

הוא כל כך מנסה לרצות אותי, יתר על המידה, שזה פשוט כבר טרן אוף רציני. הדוגמה הכי ישירה לזה היא שכשהלכנו לישון הוא אמר שקר לו ברגליים, שאלתי למה הוא לא לובש גרביים אז הוא אמר, "כי את לא אוהבת שישנים עם גרביים."

לא חמוד, אני לא אוהבת לישון עם גרביים, לא אמרתי שאני לא אוהבת שמי שישן איתי ישן עם גרביים, זה הרגליים שלך לא שלי. איזה מגזים. אוף.

 

בנוסף, כשהוא מדבר איתי הוא מנסה לדבר בצורה סקסית כזאת שפשוט מכבה אותי וגם מסיבה לא ברורה הוא מדבר עליי בגוף שלישי. "מאמי מתפנקת היום." / "מאמי אוהבת שעושים לה נעים בגב" / "מאמי עייפה."

לא מאמי, מאמי עצבנית.

 

הדובדבן שבקצפת היה כשהעניינים התחילו להגיע לתכלס. הוא רצה לנסות לרצות את מאמי ולעשות לה קצת טוב, אבל נכשל כישלון חרוץ.

 

ומכאן נובעת השאלה: הבחור בן 35, חיי את חיי הלילה במשך המון שנים, אני בטוחה שהוא שכב עם מלא בחורות, היו לו גם קשרים רציניים, הוא עושה רושם של סקס מעולה אז איך זה שאף אחת אף פעם לא הסבירה לו מה קורה שם למטה?

 

ומילא, אתה לא יודע מה אתה עושה, אל תעשה בכלל או תקשיב לי ותיתן לי לכוון אותך. אני לא אוהבת להרגיש כמו מנטורית בסקס, אבל אני מעדיפה לדבר ולגמור מאשר לשתוק ולסבול.

 

שמעו, זה כיף לפעמים כשדוחפים אצבעות אבל זה לא התכלס, יש דגדגן והוא שם בשביל שידגדגו אותו. אולי 5% מאוכלוסיית הנשים בעולם יכולות לגמור נטו מחדירה, חסרות המזל מבניינו צריכות קצת את המעבר. לכן אם למישהו היה ספק: לא, אי אפשר לגמור מסתם דחיפת אצבעות לכוס.

 

ואז הגיעה שאלת המחץ, "מאמי, נכון שלא גמרת?"

ברור שלא גמרתי מאמי ותאמין לי שאם הייתי גומרת היית שם לב.

 

איך אף אחת לא סיפרה לו שהוא לא עושה את זה טוב? פשוט חוסר אחריות.

 

העניין הוא שכששכבתי עם האקס שלי הייתי בטוחה שהוא סקס טוב, אחרי זה כששכבתי עם האקסית שלי הבנתי כמה סקס באמת יכול להיות טוב.

 

כשהגעתי לקשר האחרון שלי הסברתי לבחור את כל המידע שהוא היה צריך לדעת בשביל להיות סקס מטורף. הוא הקשיב, למד ויישם, וכשנפרדנו לפחות שחררתי אותו אל העולם מצוייד ביופי של כלים להמשך דרכו. אין צורך להודות לי בנות.

 

בקיצור, המרמור חוגג ולא עושה רושם שהקשר הזה יחזיק מעמד עוד הרבה. הוא דיי מתחיל לעלות לי על העצבים.

פחות מצחיק אותי. שלילי

נכתב על ידי the blonde salad , 29/8/2014 00:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



#


אחרי שהחלטתי לתת לרובי את ההזדמנות שהוא הרוויח בצדק, נסעתי אליו לקחת אותו. הוא יצא וכיוון אותי לאחד הברים השכונתיים באזור. אני שתיתי בירה אחת, כי אני אחראית, אבל הוא שתה 2 בירות ולא מעט צ'ייסרים בחסות הברמן המקסים ששירת אותנו. היה לי ממש כיף.

 

כשהורדתי אותו בבית הוא התמהמה. ראיתי שהוא חושב על לנשק אותי ולא מוצא את הדרך. בסוף הוא אמר לי, "אני חייב לנשק אותך, בהסכמתך, כמובן."

חייכתי אליו ואמרתי לו, "זה עניין של מומנטום."

"הבנתי אותך," הוא אמר, "זה עניין של טיימינג. צריך לעשות ולא לדבר על זה." הוא יצא מהאוטו, חייך אליי, נשבע בכל ליבו שהוא נהנה והלך.

 

אתמול הוא היה בבית קפה וכשסיים את עיסוקיו הוא בא אליי. הזמן עף ובלי לשים לב ישבנו באותה תנוחה במרפסת ארבע שעות. בסוף העייפות שברה אותו והצעתי לו טרמפ הביתה מתוך מחשבה על זה שהוא עוד חייב לי נשיקה ואני צריכה לתת לו את ההזדמנות.

 

הסעתי אותו הביתה וכשעצרתי מחוץ לבית שלו הוא נתן לי נשיקה בלחי והסתובב לכיוון הדלת הפתוחה, אבל אז הוא התחרט, הסתובב אליי בחזרה ונישק אותי.

"רואה," אמרתי לו, "זה עניין של מומנטום."

נכתב על ידי the blonde salad , 21/8/2014 15:19  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חבלים.


אני ורובי ישבנו לשיחת "יחסינו לאן" ויחסינו בעצם לשום מקום. אני התעצבנתי עליו, הוא התעצבן עליי, הוא ביקש שנשב אחרי המשמרת ובאמת ישבנו ודיברנו. אחרי שהצלחתי לחשוב רק על אלף סיבות למה לא לצאת איתו החלטתי שכנראה שזה באמת לא זה ושצריך לשים לזה סוף.

 

רובי אמר שהוא מרגיש שאני נותנת לו הזדמנויות קטנות מדיי ולפני שהוא מספיק לקחת אותן אני כבר נסגרת בפניו ומבטלת את ההזדמנות. אמרתי לו שאני מרגישה שכל פעם שאני זורקת לו חבל הוא לא לוקח את ההזדמנות, אני מתעצבנת ולוקחת אלף צעדים אחורה. אנחנו כמו נדנדה, כשאחד למעלה השני למטה.

 

בסופו של דבר אמרתי לו שדיי, שיניח לי, שזה לא בשבילי, שאולי אני רוצה משהו אבל בכלל לא רוצה אותו, שכבר אין לי אוויר.

מנגד רובי הזעיף פנים ואמר שזה כואב לו לשמוע את כל זה אחרי שהוא הניח ככה את הלב שלו על השולחן אבל שההחלטה התקבלה ואין לו מה לעשות אלא להשלים עם זה.

 

בערב הוא שלח לי הודעה שבשביל דברים טובים צריך לחכות בסבלנות.

 

היום הגעתי לעבודה אחרי שלא התראינו מאז אותה שיחה. תהיתי איך הוא יתנהג ומה יהיו יחסי הכוחות אבל הוא היה מקסים. הפלרטוטים שלו לא העיקו עליי אלא החמיאו לי. בסוף המשמרת הוא אמר לי שהוא הולך להביא לי מתנה. כשהוא חזר הוא הביא לי מתנה עטופה וביקש שאפתח אותה בבית.

 

הוא קנה לי חבל.

 

לא הבנתי את המשמעות הכפולה בהתחלה וחשבתי שזה א. סימן שאני צריכה להרזות או ב. סימן שהוא רוצה שאני אתלה את עצמי.

אבל הכוונה שלו הייתה שאני צריכה לזרוק לו שוב את החבל. שזה קצת מצחיק אבל באופן כללי מסמל את זה שהוא לא סתם שומע אותי אלא מקשיב לכל מילה קטנה שאני אומרת לו. מפתיע.

 

לאחר הרהורים רבים בנושא הגעתי להחלטה שדיי, אם לא ננסה לא נדע, והחבל קנה לו את ההזדמנות האחת הזאת.

קבענו למחר בערב.

נכתב על ידי the blonde salad , 18/8/2014 23:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחות יום האהבה במקפיא.


ביום שישי לקחתי יוזמה ושלחתי לרובי הודעה. זה היה פתח כניסה ברור אבל הוא אמר שידבר איתי עוד מעט ולא חזר אליי.

 

הוא מנסה לשחק עכשיו משחק חדש שכולל להראות לי שגם הוא יכול להגיד לא, שהרכבת עזבה את הרציף ונסעה לאיזה מקום רחוק ומסתורי. הוא ניסה לשדר לי שבגלל שלקחתי את הזמן פספסתי אותו ועכשיו אני צריכה כאילו להילחם עליו. לא עשו אותי באצבע, גם לא נולדתי אתמול ושאר משפטים שכאלו. מה שבטוח, אני לא בחורה של משחקים.

 

היינו אמורים לעשות היום משמרת ביחד והוא החליף עם אחמ"ש אחר בין הבוקר לערב. זה היה הסימן הראשון לעובדה הידועה: אני תמיד צודקת ושרובי א. כועס עליי או ב. מתחמק ממני. יש גם ג. כל האפשרויות נכונות. בין היתר, כשישבתי עם המנהל מטבח לסיגריה במקפיא - זה אגב אחד מרגעי השיא שלי בכל משמרת, לשבת עם המנהל מטבח על בסקט הפוך מחוץ למקפיא ולפתוח את הדלת כדי שיצאו אלינו גלים של קור - אמרתי לו את כל זה והוא אמר שהוא יודע כי הוא שמע את זה כבר מרובי. הסתכלתי עליו במבט מופתע והוא אמר, "סידרנו אתמול את המחסן ביחד, היו לנו שלוש שעות להעביר."

 

המנהל מטבח אמר שרובי עכשיו במצב שהוא לא רוצה שאני אקח אותו כמובן מאליו. מרגש עד דמעות ממש. הוא גם סיפר לי על סיטואציה שלא זכרתי מהמשמרת ביום שישי שבה מסתבר שרובי התעצבן עליי. לא הבנתי למה ובאיזה הקשר ואיך אפשר לכעוס עליי בכלל, אני ברמנית על. קמתי מהבסקט הירוק שלי ברוגע ואמרתי למנהל מטבח במשיכת כתפיים, "אני לא מתרשמת לטובה."

 

בהחלפת משמרת רובי בא וכרגיל התעלם ממני קצת ורק כשהוא כבר ממש היה צמא הוא ניגש להגיד שלום ולבקש קפה. הכנתי לו קפה עם לב, לכבוד יום האהבה, אבל הוא אפילו לא הסתכל על הקפה ופשוט נעלם לעיסוקיו. לא אז לא. ירדתי מהמשמרת ויצאתי לעשן סיגריה בחוץ, הוא ניגש אליי ונתן לי נשיקה על הלחי ודיבר קצת והלך.

 

הלכתי גם.

 

רק לפני איזה שעתיים הוא פתאום התקשר. הוא שר לי את "can't take my eyes off you" בזיופים. הוא אמר שניסה לשלוח לי אותו אבל לא הצליח אז כיאה למנהל מוצלח, הוא מצא פתרון חלופי. פייר, זה היה מקסים.

 

יום אהבה שמח.

נכתב על ידי the blonde salad , 12/8/2014 00:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שרת המלחמה.


בכל מה שקשור לקריאת בני אדם ופירוט כל תכונותיהם אין ספק שרובי הוא המומחה. כמו שהוא קרא אותי ומנה בפניי את כל תכונות האופי החזקות שלי, הוא נמנע מלהגיד את מגרועותיי, אני שומעת עוד ועוד מכל עובדיי המסעדה על הדברים שהוא אמר להם, על האינטילגנציה הרגשית שלו ועל הדרך שבה הוא מגלה אנשים. אני קוראת לזה חתול רחוב.

 

הוא התמנה למנהל המסעדה. ממש לפני כמה ימים. קודם מתפקידו כאחמ"ש ועכשיו יש לו מלא אחריות בידיים. בימים אלו ממש נבנה צוות המסעדה מחדש, הוא מעריך את האנשים ובודק אופציות לקידום עבור חלקם (אני, אגב, הייתי אמורה להתקדם לניהול הבר אך סירבתי). הויכוח התפתח בעקבות אחד העובדים במסעדה, זה שהיה אמור להתפתח לתפקיד המנהל, לפחות בעיניו.

 

רובי נתן את כל הפרשנות שלו לגביו ולאחר מכן אמרתי את מה שאני חושבת. רובי חלק עליי. אבל אני צודקת. התכונות שהוא מנה בי מתהפכות כנגדו. כולם אוהבים אותי במסעדה ומרגישים בנוח לבוא ולספר לי הכל. לגבי אותו הבחור, הוא סיפר לי שהוא קנה כרטיסים לתאילנד ועוד לא סיפר לאף אחד שהוא מתפטר. 

 

אני מחכה להתפוצצות הזעם של רובי עליי כשהוא ידע שידעתי. החצי נחמה היא שהוא כבר ידע שאני בחורה לויאלית, הוא בעצמו אמר את זה, איך אתה יכול להיות מופתע שאני נאמנה לאנשים ולא סוחרת במידע? איך אתה יכול לכעוס עליי שלא סיפרתי? הרי גם אתה ביקשת ממני לא לספר אלפי דברים, ההוכחות בשטח, אני לא מספרת.

 

רובי ביטל את כל מה שאמרתי לו לגבי הבחור ההוא וחבל, נתתי לו רמזים קטנים וטפטפתי לו קצת מציאות אבל הוא לא רצה להקשיב.

 

ההרגשה היא שלמרות כל ההערכה שיש לו כלפיי, ויש לו הערכה בכמויות, דווקא באינטילגנציה הרגשית שלי הוא מזלזל. אני חושבת שזה קורה בגלל שזאת תכונה שהוא מייחס לעצמו. הוא כל כך בטוח באינטיגלנציה הרגשית שלו ויודע עד כמה היא מפותחת, שהוא לא מסוגל להבין שלחלקינו יש אחת שלא נופלת משלו.

 

זה מרגיש קצת כמו "הקרב על הידע", או, "הקרב על האינטילגנציה הרגשית והיכולת לקרוא מצבים".

 

אין ספק שאני שרת המלחמה.

נכתב על ידי the blonde salad , 7/8/2014 00:51  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

31,550
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe blonde salad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the blonde salad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ