לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Avatarכינוי:  the blonde salad

בת: 22

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

ציורים שציירתי בהודו II




נכתב על ידי the blonde salad , 13/7/2014 13:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ערב כרגיל בבית הקפה. אני בבר, רובי אחמ"ש.

 

הצלחנו להעביר את כל המשמרת בלי להזכיר את זה שפתאום נעלמנו אחד לשניה. עד שנשארנו לבד. המלצריות הלכו לסדר משהו בחוץ, אני שטפתי את הרצפה בבר ורובי ספר את הקופה. חבר שלו בדיוק התקשר והוא דיבר איתו על זה שהוא יסיים לסגור ויצא אל כיוונו לראות איתו ביחד את המשחק. "אני עוד מעט ידבר איתך." הוא ניתק ואז שאל, "את באה איתי כן?"

עשיתי לו לא עם ראש, "אני מצטערת, אני חושבת שאני זזה מכאן הביתה."

הוא חזר ליומן האחמשים שלו ואחרי כמה שניות הרים את הראש ואמר, "גם ביום שבת אמרת לי לא." ראיתי אותו עושה את האחד ועוד אחד שלו וכבר הייתה לי הרגשה שאני יודעת מה הוא הולך להגיד, אז הקדמתי אותו.

"אני פשוט לא מסוגלת להיות איתך."

אחרי כמה שניות של שתיקה הוא אמר לי, "הייתה לי הרגשה. פספסתי את ההזדמנות שלי בגלל שלקחתי את הזמן במהלך השבוע הזה. הספקת לחשוב על זה ולהבין שאת לא רוצה. הכל זה עניין של מומנטום."

הסתכלתי עליו ובשיא התמימות שאלתי, "אז ראית את הפרק הזה בסקראבס?"

 

חזרתי הביתה ואמא שלי קצת תחקרה אז חתכתי את זרם השאלות ואמרתי, "אמא, הוא חמוד, אבל לא משתמש נכון באותיות אית"ן."

 

 


 

עריכה (4:56) אגב, מספר מגניב;

 

אחרי שכתבתי את כל הסיפור הזה הלכתי אל הבית של צ'ופ, הידיד הכי טוב שלי ואחי הגדול, כמה חברים שלו היו שם, חברים שאני מאוד אוהבת, עשינו ראשים והתארגנו לצאת למסיבה. רובי התקשר אליי בשיא כל הרעש והבלאגן.

"מה זה, איפה את?"

"לוקחת את הילדים לטיול בתל אביב."

הוא אמר שהוא חשב על זה והוא רוצה לקחת אותי לשתות בירה. שאני לא חייבת להסכים ואם אני אגיד לא הוא יפסיק להציק לי עם זה. אבל שמגיע לו הזדמנות, שאני לא מה שאני חושבת שהוא, שצריך לתת לו קצת קרדיט. ושאני אהנה עם הילדים.

 

עדיין לא רוצה ללכת לשתות איתו בירה.

ונהנתי מאוד עם הילדים חיוך

נכתב על ידי the blonde salad , 12/7/2014 04:56  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתוך: ציורים שציירתי בהודו.





ועל אסיד.
נכתב על ידי the blonde salad , 9/7/2014 11:43   בקטגוריות ציורים, הודו  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמעט.


כולם ראו את הפרק הזה בסקראבס שדוריאן כמעט מנשק את אליוט? הם בסוף לא מתנשקים ואז הוא אומר שיש לו 48 שעות להשלים את הנשיקה. אם הוא לא יספיק לנשק אותה תוך יומיים היא תחשוב על זה לעומק, תחליט שלא מתאים לה והוא ישאר לנצח בפרנדלי-זון. זה פלוס מינוס מה שקרה לי עם רובי, האחמ"ש שלי.

 

הייתי ממש בקטע שלו וזה גם כמעט קרה. אבל בקושי ראיתי אותו במהלך השבוע האחרון ופתאום התחלתי לחשוב על זה ולראות יותר מדי קווי דמיון בינו לבין האקס שלי. מה שכבר הוריד לי ממנו. אחרי זה היו שני ערבים רצופים שבהם עשינו בירת-עובדים-אחרי-סגירה וביומיים האלו שמעתי את העובדים מדברים על האחמ"ש. גם מה שנשאר כבר ירד. ולבסוף זה הגיע למצב שכשראיתי אותו כבר לא התחשק לי. בדיוק כשהגעתי למסקנה הזאת הוא בא ואמר שהיה לו שבוע נורא עמוס ועכשיו הוא סוף סוף יכול להתפנות לטפל בחיים האישים שלו. ובתרגום חופשי: עכשיו יש לו זמן לנסות להכניס אותי למיטה.

למרות שדוריאן ואליוט בסוף מתחתנים לא נראה לי שזה תקף גם לגביי ולגבי האחמ"ש.

 

 

בנוסף על כל זה, מקסימי, הבחור המקסים שמגיע בכל משמרת שלי ועושה לי עיניים, נעלם. לא ראיתי אותו אפילו פעם אחת מאז שכתבתי את זה. והיום השמועה אמרה שהוא חזר לאקסית שלו. עכשיו אני מבינה למה הוא כבר לא מגיע למשמרות שלי. מה המצב באד קארמה?

 

מפלוס שניים עברתי למינוס. אוף

נכתב על ידי the blonde salad , 9/7/2014 01:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחמ"שים


מקסימי גר ליד בית הקפה, הוא קפץ לביקור והתיישב על הבר במשמרת הראשונה שלי. כולם אמרו לו שלום אז שאלתי אותו אם הוא עובד במסעדה. הוא צחק ושאל כמה אני חדשה אם אני לא יודעת שהוא לא עובד שם. אני עוד עם ריח של דלהי עליי, זה כמה חדשה הייתי.

מאז הוא מגיע כמעט לכל משמרת שלי, אומר שלום, מתיישב על הבר ומפלרטט איתי בעדינות חמימה. הוא לא באמת עושה שום מהלך, חוץ מלהיות מקסימי כזה.

 

ובעולם מקביל, האחמ"ש שלי, רובי. כמעט בכל משמרת שעשינו יחד הוא פלרטט איתי קצת. אפילו כשאמא שלי באה לבקר אותי בעבודה הוא אמר לה בלי בושה, "תודה לך שיצרת יצור שכזה." ולא הסתיר לשניה אחת את מה שעובר לו בראש. 

 

מקסימי עניין אותי יותר בהתחלה. הייתי מתרגשת כשהוא היה פותח את דלתות בית הקפה וממש חיכיתי בציפיה לרגע שהוא יגיע. יום אחד הוא הגיע בזמן שרובי היה האחמש. יצאתי מהבר וחיבקתי את מקסימי והוא אמר שרק בא להגיד שלום, יצא לרחוב והלך.

רובי עמד בצד, הסתכל ובשניה שחזרתי לבר הוא התחיל לדבר על המתח שהיה בחדר ברגע שמקסימי נכנס. על ההתרגשות שהייתה וכיוון אל השאלה, "קורה בניכם משהו?"

"תשחרר ממני."

כשהסתובבתי חזרה הלקוח שישב על הבר אמר לי, "תעזבי אותו, הוא פשוט מקנא." הנהנתי אליו את הנהון ה"אני יודעת" שלי והמשכתי לעבוד כרגיל.

 

בשבת ברמנתי במשמרת ערב בזמן שרובי איחמש. הייתה משמרת קשה, הפיק היה ארוך, אנשים לא הפסיקו להגיע ולהגיע ולהגיע. הייתי שקועה עד הצוואר בבונים, המסעדה הייתה עמוסה ומוצפת, בזמן שלא הוצאתי בונים, הוצאתי שתיה ואוכל, לקחתי הזמנות ופיניתי שולחנות. רובי היה בטלפון, לקח הזמנות, ואני הייתי שקועה במכונת קפה, כששמעתי את רובי מאחוריי אומר בקול, "הנה המעריץ שלך מגיע." הרמתי את הראש וראיתי את מקסימי צועד אליי מחייך.

מקסימי ואיזה חבר שלו יצאו לשבת באחד השולחנות שבחוץ. רובי עבר לידי ואמר, "אני בעדו, רק שתדעי. יותר בעדי, אבל גם בעדו."

 

אתמול רובי ואני שוב עשינו משמרת ערב ביחד. אחרי המשמרת נסענו ביחד לחבר משותף. בדרך כרגיל עלה הפלרטוט הרגיל בנינו, וזהו, נשברתי והודתי, "אני אשקר אם אני אגיד שהחצי פלרטוט הזה שלך לא משפיע, הוא כן נוגע. אבל אתה נתפס אצלי בראש בתור אחד שסתם מפלרטט עם כל אחת."

הוא הסתכל עליי המום. "לא זכור לי אף אחת שאני מפלרטט איתה חוץ ממך."

חייכתי אליו, "זה לא מה בפועל אתה עושה מולי."

"לפלרטט קצת עם בנות בנות חמישים בשביל לתת להן טפיחה לאגו שישאירו קצת יותר טיפ את קוראת פלרטטן?"

"זה הטייפקאסט."

 

כשהחזרתי אותו הביתה הוא היה נבוך וגם אני. הוא ניסה להסביר לי איך אני יוצאת חזרה אל הכביש הראשי. "שמאלה ושמאלה?" שאלתי.

הוא הסתכל עליי ואמר, "שניה, אל תבלבלי אותי, גם ככה את מבלבלת אותי, את לוקחת בכיכר שמאלה ואז ברמזור שמאלה."

בדיוק מה שאמרתי.

 

אני לא יודעת, הוא מצליח לעשות לי משהו. זה לא צפוי ובגלל זה זה כל כך כיף. פתאום נורא בא לי שזה יקרה.

 

רק קוקי לגמרי אאוט בסיפור. סיפרתי לו חצאי דברים והוא אמר, "עזבי אותך משטויות, בואי אליי, תתחתני איתי."

"אתה כבר נשוי.."

"אבל אישתי זורמת.."

נכתב על ידי the blonde salad , 1/7/2014 01:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





31,169
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe blonde salad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the blonde salad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ