לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

כל מה שאת צריכה עכשיו זה


Avatarכינוי: 

בת: 29

Google: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2013

מחשבות,


בעיקר רנדומליות.

 

- למה אין חולצות מטאל בצבע צהוב בננה?

- יתכן והשנאה שלי לטריקת דלתות לא קשורה לרעש המבעית אלא נובעת מהמרמור על כך שאין לי דלת?

- איך זה שכמעט כל התקצירים לסרטי האקשן ביס מתחילים ב"פושע שפרש נאלץ לחזור לעבודה אחת אחרונה כדי להציל את XXX"?

- האם הקיבה שלי אי פעם תשלים עם הגרון שלי והם ינהלו בינהם את שיחת ה"היא לא אכלה כבר 4 ימים, גם אם ממש בא לנו להקיא, אין מה" ויניחו לי?

- אולי זה החום מדבר, אבל אני ממש מתגעגעת לג'רזי שור לפעמים. הנה, אמרתי זאת.

- תמיד כשאני רואה וויל וגרייס קצת עצוב לי שאני לא גבר הומו

- תמיד חשבתי שכשאחיין שלי יגדל הוא יהיה מגנט בחורות. מסתבר שהוא לא צריך לגדול.



[לא אותה בחורה אגב..]

 

- כמעט משוכנעת שלא ההקאות, לא החום, לא הרעידות, לא העיניים האדומות והליכת הנחום-תקום שלי הם ששיכנעו את אמא שלי שאני חולה, אלא העובדה שסרבתי לפיצה

- וספיקינג אוף האישה הקסומה הזאת.. מסתבר שיש סדרי עדיפויות ברורים לאמא

 

מעירה אותי אחרי שאני לא נרדמת כבר נצח בדרך הבאה:

את ישנה?

-שתיקה

קמת?

-שתיקה

אני מדליקה רגע את האור

-שתיקה

זה ממש חשוב נו קומי

-שתיקה ואגרוף קמוץ של ילדה שכל חייה מרומה על ידי " זה ממש חשוב" ותמיד מתעוררת לבולשיט

תראי רגע

-אני קמה הפוכה לגמרי, נראית כאילו אני עומדת להקיא לה על הנעליים

אבא קנה לי טלפון חדש אני צריכה שתורידי לי משחקים

עצבני

 

אני יודעת שאני לא כל כך נחמדה לאנשי האינטרנט לאחרונה, אני גם לא כל כך נחמדה במציאות כרגע. אני רגילה למידה מסוימת של מחסור בשינה או ענייני אוכל בעיתיים אבל הגוף שלי מרגיש כרגע כמו עזה שניה אחרי פעולת נקמה של צה"ל ואני מצטערת להגיד שמעבר לאי נוחות הפיזית, זה פשוט התחיל לשבור אותי נפשית. אני מרגישה כל כך חלשה שזה פשוט עצוב [ראיתי רופא, לכל מי שעמד לשאול בתגובות. מה הוא אמר זה פרטי]

כדי לא להתפרץ על אנשים וכדי לא להיות פרטנרית נוראית לשיחה שרק מנהנהת, בלי להקליד 'ממ' אפילו בתגובה, פשוט הפסקתי להתחבר לחשבונות השונים שלי. זה גם נורא מעייף, כל כמה שניות שואלים אותי אם ישנתי או אכלתי או למה אני דפוקה וכו' כי אני בשלב שאין לי אפילו אנרגיה למצמץ במורס את התשובות שלי.

 

נסיים בשיר מפתיע

 

פפיסבבי

נכתב על ידי , 25/6/2013 19:23  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , הומור וסאטירה , ציורים ואיורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPapillon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Papillon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ