לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אם לא עכשיו אז לעולם לא - אחת שתיים שלוש ויאללה ניתן בראש (לא לדאוג המכה לא מאוד חזקה ,השרירים לא משהו וצריכים תחזוקה ) ומה מצב חדרי הנפש ?שם צריך לנקות קצת רפש להיפטר ממועקה ולסיים בנשיקה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

נפתלי


איזה מזל שקיימן מעלה פוסטים מפורטים כל כך כי אחרת על מה היה לי לכתוב קריצה

הבןאדם גילה כמו נפתלי של אלונה פרנקל את האזור ההוא ומתלהב כמו ילד ..לא ,כי אין לתאר. אני קוראת. כמובן. בהנאה מרובה אך בהסתייגות -הוא ממש כמו אלה שמסיימים (מילה מכובסת )ורצים לספר לחבר'ה .לא חושב על "זוגתו"  ולא על "ג'סיקתו " חייב לחלוק עם כ-ולם את מה שמתרחש בחייו הפרטיים מאוד וחושף דברים מוצנעים שהשתיקה והתשוקה  יפה להם  וההשערה שלי :אין לו למי באמת לספר אחרת זה לא היה מתפזר ככה לחלל הווירטואלי 

 

וגם התיאורים - .t.m.i - יותר מידי ! 

 

זה הרי אדם  שאוהב תחרות (ולהגיע ראשון)ושעוסק בספורט אז גם התיאורים שלו כרגע הם כמו תיאור של מקטעי ריצה או רכיבה :פרטנות יתר .בהתחלה אני מתרשמת ואחר כך מתעייפת (רק מהקריאה על זה ,כן?!)וכאמור, יותר מידי אינפורמציה . 

 

ובצד השני של הסקלה האב המסור שמכין את ארוחות שישי ..  זה כל כך חם ומשפחתי ומדבר בשפה של אהבה ומגיע ונוגע בכולם. 

 

שישי שלום (משפחה זה יהלום ולא משנה לאן הם התפזרו ,כשאני משוחחת איתם אני הומה כמו יונה רו-רו ..)

 

נכתב על ידי דוכיפת , 18/1/2019 06:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




מאחר ועד הפרישה אני נשואה לעבודה אני מתארת לעצמי שלאחר מכן הצורך בבן זוג אמיתי יגבר .כרגע סדר היום שלי כל כך עמוס ,רגשית ופיזית ,שכשאני חוזרת הביתה על ארבע ,עם הלשון בחוץ ,כל מה שאני מסוגלת לעשות זה לשבת ליד התנור ולבהות .  

 

באמת קר -קור חודר עצמות כזה שאפילו זקני צפת מתקשים לזכור אבל אני דוקא זוכרת שהחורפים בשנים האחרונות קרים .זוג כפפות נקנה ושוב אני מחפשת כפפה אחת -כנראה נמצאה על ידי אדם עם יד אחת קריצההבדיחה הקבועה של אדם מפוזר כמוני. 

 

האתר שב ונסגר ושב ונפתח ותחושת ההלם מלפני שנה לא חזרה באותה העוצמה .השלמתי עם העניין שכנראה לא יהיה וזהו והנה כשעלה שוב לאויר ,כמו אור שנדלק בחדר כבוי ,עושים מהר ספירת מלאי ,מגבים ושוב ממשיכים עד הפעם הבאה .לא עוברת לשום מקום כמו שאין סיכוי כרגע למעבר דירה א. כי זה לא לכוחותי .וב. בשביל מה ? הרי את עצמי אני אקח איתי למקום הבא ואותי אני לא רוצה ולא יכולה לשנות .אז נשארת אותה הגברת (מקסימום אנקה את האדרת).

 

נכתב על ידי דוכיפת , 17/1/2019 06:37  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התבגרות בחורף/בגרות חורף


מה שכחתי ללמד אותם?פעמיים בשנה אני "עוברת בגרות"כך שאני לא יכולה להגיד ש'אני את הבגרות שלי כבר עשיתי '- איפה ?נשארתי בתיכון ! לופים אינסופיים של 'מה שהיה הוא שיהיה' .אפשר כבר לצפות מראש (כמעט)הכל . 

 

אבל יש שני ילדים מהחינוך המיוחד שצורפו לכיתה שנבחנת היום והם אלה שממש ניכנסו ללב !התמימות ,הכבוד ,החמידות ..שאלו אם אפשר לתת לי חיבוק?! בוודאי ! בהצלחה חמודים -לכם ולמורה שלכם..אמן 

 

ואת מה שמספיקים התלמידים לחוות בשנות בית הספר -חיים שלמים לא מספיקים .זה סוג כזה של התבגרות מואצת ,שאחר כך הנשמה צריכה להתאושש .מי שבורח לספרים-אשריו וכל השאר -וואו ,שנות ההישרדות כהכנה לחיים .

 

בגרות חורף בספרות -נגמר ,ועכשיו לבגרות הקיץ :כמו סיזיפוס שמגלגל אבן במעלה ההר ,כדי לראות אותה שבה למרגלותיו. 

 

*ובעקבות הכיסא השבור במרפסת שלי ,כיסא שהיה גם במרפסת של הורי ,חשבתי פתאום על התלמידים שלא ניגשו לבחינה ,כי לא למדו (יבחנו במועד הבא )האנשים שמשתרכים לאט מאחור ,רואים את הרכבת חולפת, לא מספיקים להגיע בזמן ולהמשיך במסע  .חלקם מצליחים דוקא במקום שונה מהיעד של התחנה וזה בסדר ולא כולם רצים מהר בקצב של העדר. 

 

ובעקבות הבזזז שקשור לג'סיקה ראביט ו"האליס"שלה (קיי הוא ממש אליס בארץ הפלאות כרגע ) אני כמובן מהרהרת בהתבגרות בחורף, מתחת לשמיכת הפוך המצויינת שאפילו היא לא מספיקה ואין ספק שחום גוף משנה הכל ,אבל מה לעשות שתמיד סבלתי מקור, אנמיה ורגליים קרות ביותר ממובן אחד? 

 

במשחק 'מה היית לוקח לאי בודד' התלמידים כתבו עשרה פריטים ובסוף מחקו  הכל וכתבו -'הייתי לוקח בן אדם נוסף'(חכמים).

את מי אני הייתי לוקחת ?האמת ,מישהו שבודאות יחזיר אותי לצוויליזציה ובראש עלה לי אוטומטית גרשון -נכון ,היינו רבים כמו משוגעים אבל הוא היה מחזיר אותי הביתה ואם במשפחה היו יודעים שאני איתו אולי היו דואגים פחות.

נכתב על ידי דוכיפת , 11/1/2019 15:56  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  דוכיפת

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדוכיפת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דוכיפת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ