לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  מיס קוראז'

בת: 24





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2019

ריאליזם


אני יודעת בדיוק הרי מה הולך לקרות. 

לקראת סוף החילופים אגיש מועמדויות לדוקטורט. אעדכן אותו מה הפייבוריטים שלי, הוא יעשה את המחקר על מה שהוא יכול לעשות איתי ברילוקיישן. הוא לא ימצא הרבה והספקות יתחילו לנקר בו. חוסר בטחון מוחלט לעומת היציבות המוכרת, המשעממת, הלא-מתגמלת, חסרת המעוף וההגשמה העצמית שיש לו פה. אני אחזור לארץ ויהיה לנו נפלא בהתחלה, אבל אז הזמן ימשיך לעבור ואני אתחיל לקבל תשובות והעתיד שלי יתחיל להיות בהיר יותר.

הוא יתחיל להרגיש יותר ויותר את העובדה שאנחנו במקומות שונים בחיים. רק המחשבה להישאר בארץ תעורר בו סלידה מעצמו. הוא ישנא את עצמו על שלא מצא זוגיות מוקדם יותר, שלא עשה ילד מוקדם יותר, שעכשיו הוא מבוגר וחסר תועלת וחסר קריירה.

אולי הוא יתחיל לחפש איזה אשרור. האם יהיו ילדים בכלל. האם זה בתכנית. אני לא אוכל להתחייב לכלום ואגיד את הדברים כמו שהם, אני לא יודעת ואין לי תשובה ולא תהיה לי תשובה בזמן הקרוב. 

שני הדברים האלה יתכנסו להחלטה להיפרד. זאת תהיה החלטה שלו לרדת מרכבת ההרים שהיא החיים המשותפים שלנו, כי אני ממריאה. הקריירה שלי מתחילה לצמוח, הדוקטורט זה השלב הטבעי הבא. 

אני ארגיש המון אשמה. אדע רציונלית שלהביא ילד מתוך הרחם שלי זה חתיכת צעד, ולרצות באמצעותו או לנסות לגרום לגבר להישאר זה לא בא בחשבון. לא יעלה על דעתי "לוותר" או "להתפשר". אבל תהיה אשמה בוודאי. 

אשאל את עצמי כל הזמן, האם עשיתי טעות? האם בעוד זמן מה פתאום ארצה ילדים, ויהיה כבר מאוחר מדי להחזיר אותו אלי? הוא כבר יהיה עם מישהי אחרת והיא כבר תהיה בהריון? האם אתחרט על שהמשכתי עם ה"לא יודעת"? למה לא יכולתי להתחייב?

הוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו ובמצב הזה ניפרד. זה יהיה כואב. אני אדע שאין מנוס מלהיפרד, גם אם ארגיש שבידיי (וברחמי) למנוע את זה. 

 

זה מה שיקרה. מערכת היחסים הזאת עומדת להיגמר השנה. אחרי קרוב לשלוש שנים היא תיגמר, ומהבית שלנו אני אעזוב ישירות לדוקטורט, לבד. הוא ימשיך לעבוד בעבודה זבל שלו ויתחיל לצאת לדייטים ולהיות פעיל בטינדר ובשאר השיט והוא לא יאהב אף אחת כמו שהוא אוהב אותי, עד שהוא יתאהב במישהי. חזק. והיא צ'יק צ'ק תיכנס להריון והוא יהיה האבא שהוא כל כך רצה להיות, ואולי אפילו הוא יהיה מאושר איתה.

 

ואני? אני לא יודעת. אני אהיה בסדר כי אני צעירה ובשלב טוב בחיים וזה המקום שלי לבלוע את העולם, ולהתאהב, ולהזדיין, ולטייל. יהיה לי כואב אבל אני אזכיר לעצמי את זה כל הזמן. אני לא אהיה בארץ אז יהיו לי הסחות דעת ואנשים חדשים להכיר. ואני אתגבר. 

 

עריכה:

פסט פורוורד הוא מתאהב בזאתי כי היא פאקינג פול פקאג', גם מהממת גם מוצלחת גם ביזנז ליידי, גם אין לה בן-זוג וגם יש לה שני ילדים. אני נהיית כלום בפיתה לאורך החצי שנה קרובה. הוא כותב לי פחות ופחות. כשאני חוזרת יש לו כבר דייט נייטס איתה. וזהו ממשיכים כרגיל כאילו ואסור שיהיו לי טענות אז אין לי. והוא פשוט הולך ממני.

נכתב על ידי מיס קוראז' , 4/9/2019 14:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , המתמודדים , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיס קוראז' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיס קוראז' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ