לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Talkin' 2 myself




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2012


אתמול בלילה כשניסיתי להירדם פתאום צפו בי מחשבות,
לא חשבתי שזה יקרה כי הייתי כל כך עייפה... חשבתי שברגע שאני אשכב על המיטה אני ארדם מיד.
 

אבל איכשהו הגעתי למצב הזה שאני שוקעת במחשבות

ובמחשבות אני מספרת לעצמי את כל סיפור חיי מההתחלה, מאז שנולדתי

ואני מנסה להבין מה הבעיה אצלי, למה אני מי שאני..

 

ואז עליתי על דברים שבחיים לא קישרתי בינהם וניסיתי להבין כל מיני דברים

וירדו לי קצת דמעות, קצת

ואז פתאום כשראיתי את כל סיפור חיי את כיתה י' נגד עיניי

התחלתי להבין כמה תמימה אני, כמה מנוצלת, כמה פגועה, כמה סלחנית, כמה טובת לב... ><

ואז נכנסתי להתקף בכי בתוך הלילה מתחת לפוך אבל הרגעתי את עצמי שאף אחד לא ישמע, כמו תמיד...

 

חשבתי על זה שמאז ומתמיד אנשים פגעו בי

אבל לא סתם אנשים, חברים טובים, משפחה... אין מישהו שלא הכאיב לי...

הרבה השפילו אותי, העליבו אותי, פגעו בי.. וזה לא היה נראה אף פעם כאילו אכפת להם ממני

למרות שלי היה אכפת מהם וגם נשארתי בחברתם למרות זאת

 

ואז ניסיתי להבין, למה לעזאזל נשארתי בחברתם, למה נתתי להם לפגוע בי ולהשפיל אותי ועדיין הייתי בחברתם?

 

פתאום חשבתי על זה... אף פעם לא היה לי חתול, אבל תמיד ממש רציתי

חשבתי על כל החתולים שהיו באים אלינו לגינה

והייתי מתגנבת להאכיל אותם ולתת להם לשתות חלב או מים בלי שההורים ידעו כי הם היו נגד זה

לפעמיים הייתי גם מכינה להם ארגז לישון בו עם שמיכות ובובות..

 

הרבה חתולים האכלתי והרבה הגיבו בשריטות, נשיכות ובכלל לא נתנו לי ללטף אותם או להתקרב אליהם...

אבל עדיין כל יום המשכתי להאכיל אותם בתקווה שהם ישתנו ויבינו שאני לא באתי לעשות להם רע

ויתנו לי להתקרב אליהם ויראו לי חיבה או משהו..

 

וזה ממש הלך לי במקביל לבני אדם פתאום

שאל כולם התנהגתי ממש טוב כל הזמן, אף פעם לא רציתי שלמישהו יהיה רע

כל הזמן דאגתי, הקשבתי, רציתי לעזור וכל מה שקיבלתי זה היה כפיות טובה ענקית..

ועדיין המשכתי בשלי כי האמנתי שהם גם כמוני, למה שמישהו יפגע במישהו סתם?

האמנתי שיום אחד הם יחזירו לי על שאני שם כל הזמן בשבילהם..

 

ואז הגעתי למסקנה שאני כזאת תמימה.

כולם אמרו לי את זה עד היום... שאני תמימה... אבל אני אף פעם לא הבנתי למה הם מתכוונים...

 

ואני גם מטומטמת. מאוד. אשכרה השוויתי את החיה האהובה עלי, חתולים לחיה הכי נוראית בעולם, בני אדם.

ואני אשכרה חלק מהחיה הנוראית הזאת.

 



 

 

 

נכתב על ידי גברת ווינצ'סטר , 12/4/2012 09:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  גברת ווינצ'סטר

בת: 24

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגברת ווינצ'סטר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גברת ווינצ'סטר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ