לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אז בואי ניסע לרדוף אחרי השקט...


אני עוד פה, ואני סטודנטית. עייפה.

יום הולדת שמחAvatarכינוי:  תקראו לזה, איך שבא לכם

בת: 22




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2018    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2018

שנה א' נגמרה, דברים אחרים בפתח, ואז שנה ב'....


זהו, השנה נגמרה.

עברתי את כל מועדי א' בהצלחה, וברוך השם אין לי מועדי ב'.

 

אחותי מתחתנת בעוד 13 ימים, והלב שלי מתפוצץ מאושר, שמחה ואהבה, אבל הוא גם כל פעם נופל לתחתונים כשאני חושבת על זה,שבשנה הקרובה, החל מאוקטובר, שתי האחיות שלי עוזבות אותי עם ה הורים לבד.

ברור לי שהן יבואו לבקר, וברור שהתאומה תחזור כל סופ"ש הביתה , כי ירושלים לא רחוקה בכלל מכאן, ומה קרה? היא בסך-הכל מתחילה את השנה הראשונה שלה. היא רוצה להיות רופאת ילדים, לכן היא מתחילה מסלול אחר, של תואר אחר, בתקווה להגיע לחלום שלה.

אני מאמינה שהיא תצליח, ואני מאמינה גם בי שאני אצליח.

 

רפואה וסיעוד זה אמנם לא אותו הדבר, אבל אני רואה את זה כמקסים, שאחותי התאומהף זאת שגדולה ממני בשתי קות, כל-כך שונה ממני, אבל הולכת איתי על הכיוון של טיפול באנשים. אנחנו אמנם שונות, אבל די דומות.

החל מהמראה, דרך ההתעצבנויות, הריבים, הצעקות וכל מה שהולך בית בימים האלה בגלל הטירוף של החתונה, וכלה בכמות ההערה והאהבה שיש לנו אחת כלפי השנייה.

עם הגדולה זה אותו הדבר בדיוק, אולי אפילו קצת משחקים של "קנאה לא בריאה" בחלק מהמקרים, אבל אני מאוד אוהבת את שתיהן.

 

חזרתי לעבוד בשבוע שעבר, ואני בעצם לא כל-כך עובדת, למרות שאני מגישה. מקווה שבספטמבר, אחרי שכל התיכוניסטיפ שעובדים אצלנו ושתי החיילות יחזרו ל"מסגרות" שלהם, יהיה יותר שקט ואני אוכל לקבל את המשמרות שאני מגישה, כמו שצריך. אשתו של הבעלים (שהיא גם הבעלים, בעצם) בהיריון עם העולל השלישי שלהם, כולם גילו את זה היום וזה היה האמת די מרגש.

 

אני מתחילה שנה ב', ב-14/10/18, ושלושה חודשים אחרי, כלומר בינואר, התבשרתי לפני כמה שבועות שהוריי טסים לשבועיים וחצי בתאילנד, מה שאומר שאני נשארת לבד. כמובן שאני לא באמת אשאר לבד, כי זאת תקופת מבחנים ואני אלמד, ויש לי פה את דודה שלי ואת הילדונת, ואחותי בטוח תבוא ובלה, בלה, בלה.. אבל זה עדיין מכווץ לי את הלב, מזל שיש עוד חמישה חודשים על הנסיעה שלהם, אז יש לי זמן להכין את עצמי נפשית.  מהצד השני, זה אומר אוטו לשבועיים וחצי 

 

תאמינו או לא, התינוקת הקטנה (הבת דודה), סגרה שנה של אהבה שאין להסביר במילים ושפע של מתיקות בדיוק לפני שמונה ימים. היא הדבר שהכי חשוב לי עלי אדמות אחרי המשפחה שלי, אני שרופה עליה ברמות אחרות. היא כמובן, קיבלה את השם החדש והנכסף שלה – הילדונת 
לא חושבת שאני יכולה להסביר במילים כמה אני והמשפחה שלי מטורפים עליה, וכמה היא אוהבת אותנו בחזרה, זאת ילדה של נתינה ואהבה מחולקת שווה בשווה בין שלושתינו, שאנחנו העוזרות העיקריות של דודה שלי בטיפול שלה. (להיות אם יחידנית זה די קשה)

 

יש לי כל-כך הרבה דברים שרצים לי בראש, ואני די שמחה שהצלחתי לפרוק כמה עכשיו, הפריקה הזאצת עושה לי כל-כך טוב.

 

אני לא מאמינה שאחותי הגדולה מתחתנת בעוד שבועים!!!!!!!!!!!!!!!!!

 


נכתב על ידי תקראו לזה, איך שבא לכם , 10/8/2018 12:48   בקטגוריות אוניברסיטה, אופטימיות היא שם המשחק, עבודה, המלאכים הקטנים שלי, אומץ  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




12,294
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתקראו לזה, איך שבא לכם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תקראו לזה, איך שבא לכם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ