לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 17



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2015



את האמת, בכלל לא התכוונתי לעצור שם.

עברתי שם במקרה, משוטט בין הרחובות, אובד עצות ומבולבל.

הרגשתי רדוף, מכל כיוון הם הגיעו אליי, עטפו אותי, לא נתנו לי ללכת- השקרים.

מצאתי את עצמי שוב ושוב סובל מהם, נפגע בגללם- הרגשתי שכל העולם משקר לי.

אורות הניאון של החנויות שדלקו וזהרו- כאילו לעגו לסבלי.

האנשים ברחוב, צוחקים ומאושרים- שמחים לאידי.

תוך כדי מחשבות הגעתי לרחוב שאינו מוכר לי, הרגשתי איך קירות הבניינים המתקלפים, מסתכלים עליי מלמעלה- זרים.

ואז באחד החלונות שברחוב הישן, נשקפה אליי דמותה מתוך חלון שצבעו כבר התקלף מזמן.

עיניה היפנטו אותי כמו קסם, מבטה שתל אותי במקומי.

היא היתה הדבר הכי אמיתי בתוך חיי השקריים- נקודת אור קטנה בחושך הגדול של חיי.

היא חייכה אלי מעבר לחלון חיוך זהיר, מתרגש במקצת.

מבוכה החלה מתפשטת בי, הסומק הציף את לחיי. 

הבחורה מהחלון ציחקקה, הצמידה את כף ידה אל זגוגית החלון ובמבטה דרשה תגובה.

הושטתי את ידי לעברה, הצמדתי אותה אל ידה, מנסה לנפץ את חומת הזכוכית שמפרידה ביננו- כמו את השקרים שמפרידים בין בני האדם, חוצצים ומקימים ביניהם חומה.

ואת מבטה לא אשכח לעולם, מבט אמיתי של הזדהות.

ואולי דמיינתי כשראיתי חלקיק של אושר בתוך עיניה העצובות, או שזו היתה השתקפות, ובה ראיתי- אותי

נכתב על ידי , 17/5/2015 12:56  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






הכל כבר מוכן, רק דרושה דחיפה קטנה שתעזור לי לעשות את הצעד הראשון לבד.
הבגדים כבר מקופלים בתוך המזוודה שהוכנה כבר לפני יומיים.
מכתבי הפרידה כבר כתובים ורק מחכים שאשלח אותם ליעדם.
הכל כבר מוכן, אך נדמה שרק אני היחידה שעדיין לא מוכנה.
לא מוכנה לעזוב את המקום הבטוח, המוכר וללכת למקום אחר- חדש, מלא בהפתעות, מרגש- אך גם בלתי צפוי.
חלמתי על הרגע הזה כל ימי ילדותי, כשראיתי את התמונה בעיתון- כבר אז החלטתי, אבל אף פעם לא חשבתי על הצעד שאצטרך לעשות בשביל החלום ההוא.
לא חשבתי על מה אצטרך לוותר בשביל להגשים אותו.
ועכשיו השאלה היא- על מה אצטרך לוותר?
על החיים הקודמים שלי? על משפחתי וכל האנשים הקרובים אליי?
או עליי?
נכתב על ידי , 10/5/2015 18:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,769
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנסיכת הפיופיר-סיפור בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נסיכת הפיופיר-סיפור בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ