לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Depths Of Mind


אנשים הם כמו מגנטים, לפעמים אנחנו נפגשים ממרחקים, ולפעמים לא משנה כמה קרובים נהיה- לעולם לא ניפגש. (אני)

Avatarכינוי:  The Seeker

בת: 6





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

2/2019

הקלשיאתיות הבלתי נתפסת של הקיום


סגרתי את דלת הבית מאחוריי.

שקט. 

בפעם הראשונה מזה שנים, אני לבד כאן. 

השארתי את כל מה שהיה לי מאחור ולא הסתכלתי- כמעט אף פעם, אולי רק הצצה חפוזה, בשביל הנוסטלגיה.

בשביל לחטט עוד קצת בפצע. לפעמים יש כאב שרוצים. 

אין שום סיכוי שאני אשרוד פה שבוע לבד.

הורדתי. אני לא גאה בזה. אני לא גאה בשום דבר שקשור לתחום הזה שקרה לי או עשיתי בשנה האחרונה.

שום דבר שרציתי לא קרה לי. לא ממש ביקשתי הרבה. לא את אהבת חיי, אפילו לא קרבת נפש. רק ביקשתי כיף מכבד. 

זו הייתה בקשה מוגזמת כמובן. 

להפתעתי החוויה לא הייתה דומה בכלל לפעמים הקודמות שגרמו לי לפתח את הנאצה ואת הנאומים החוצבי להבות שלי על מות התקשורת הבין אישית.

התחלתי כמה שיחות. כולן היו סבבה. היה אפילו מקרה מפתיע של מעגל שלא נסגר מהעבר. 

מצחיק כמה קל להקהות חושים. תמיד הייתי רואה את הדמויות האלה בסדרות וסרטים ותוהה לעצמי איך הן עושות את זה?

או שמא זה האלכוהול שבדם שלהן? או המסכה שעל הפנים שלהן? 

עם הזמן את מבינה שרקמה צלקתית שכבר לא מרגישה כלום זה לא כזה קשה. קצת פצעים שנסגרים לא טוב ואת מסודרת. 


יצאנו לדייט. באתי בלי ציפיות, כמו שאני אוהבת. מנגנון הגנה בטוח וטוב שלי. 

היה ממש כיף. השיחה ממש זרמה. הבנתי שיש מולי בחור עם הרבה שכל ועומק, ציניות כנה, פתיחות. ישבתי מול בחור שמצא חן בעיניי. 

נפגשנו כמעט כל ערב. כל פעם פיסה חדשה. בקצב טוב, לא מהיר מידי, לא מחייב, לא מציק. היכרות נורמטיבית. קצת שכחתי שזה קורה. 

אני בכיינית גדולה, אני יודעת. הרבה מערכות יחסים היו לי באופן יחסי, הרבה דייטים. 

אבל זה כמו סמים. ברגע שיודעים איך זה יכול להיות- שום דבר לא מספק אותך עד למינון הבא. בערך. זה לא פוליטיקלי קורקט אבל זה בסדר.

אחרי שבוע אני יכולה להגיד בוודאות שיש סיכוי שיהיה פה משהו... 

ובפעם הראשונה בחיים שלי- אני מתה מפחד מזה.

כמו הדמויות הקלישאתיות שהזכרתי קודם!

מה נסגר איתי? 

אני יודעת לנהל מערכות יחסים, להתנהל במערכות יחסים, להתחיל מערכות יחסים, לסיים מערכות יחסים, 

אז מה קרה פתאום? אז עבר קצת זמן

במיוחד עבר זמן מאז שמישהו התייחס אליי בצורה כזאת. הנה אמרתי את זה. 
וכשאני כותבת בצורה כזאת, אני מתכוונת רצה להכיר אותי. אבל באמת. התעניין. זה לא היה כן סקס או לא, הרי כל הנושא של הסקס תמיד שם ובקטע טוב, אבל מה שלא הבנתי אז ועכשיו זה למה זה תמיד חייב להיות או זה או זה?

למה אי אפשר להיות עם בן אדם במערכת יחסים לא רצינית ולא מחייבת אבל לא להסתכל עליו/עליה כמו גוש בשר?

אני מסוגלת להסתכל על מישהו כמו גוש בשר אפילו, אבל אני לא מסוגלת לא לכבד. זה פשוט לא הבן אדם שאני.

אולי הייתי צריכה להבין בדרך הקשה שזה נכון גם לאנשים שאני באה איתה במגע. זה לא משנה מה נרקם כאן או מה המטרה, זה משנה מי הם. 

בכל מקרה חזרה לפחדים המפגרים שלי, למה אני מפחדת בעצם? או יותר נכון, ממה אני מפחדת בעצם?

אני מניחה שמזה שיקרה לי משהו אמיתי סוף סוף. ממה יקרה אם אפתח רגשות. ממה יקרה אם לא אפתח רגשות. מניהול מערכת יחסים בלימודים, דבר שעוד לא ממש עשיתי למען האמת. 

אני מניחה שניאלץ לגלות. תוך כדי פחד, תוך כדי תנועה.

 

נכתב על ידי The Seeker , 15/2/2019 22:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe Seeker אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The Seeker ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ