לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Promise to remember that you`re Mine


You can try to see through the tears, To read my lips,Desire my eye,But my heart will never belong to you.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

Morning


כוס קפה?...,זה בדיוק מה שאני צריכה בכדי לקום ולעמוד על הרגליים שלי היום...


אחח הוא כל כך  יפה,ישן לו בחיבוק עם היצור המתוק והנפלא שלנו,


אין דבר שאני אוהבת יותר משניהם...וכמובן,לביאה שכמותי,איך אצליח שלא לאהוב את אחיי החתולים?


יצור כל כך אציל.


ואני,אחרי כל כאבי הראש שאורך החיים שלי גורם לי הדבר היחידי שאני רוצה זה שהיום הזה יגמר.


לחזור מהעבודה המנצלת הזאת,להיות במקום אחר לגמרי.


והוא...מושך אותי חזרה למיטה,מעניק נשיקה מתוקה להפליא ולוחש לי לקום.


כמובן שזה גורם לתחושה הרבה יותר טובה.


ובנתיים אחרי שקמתי,אני נזכרת בימים של ילדות שלי,שאני לא מצליחה ובברירות גם חסרת רצון לשחרורה מחיי,


תוהה כיצד החיים שלי היו נראים עכשיו אילו לא הייתי נתקלת למערבולת רגשות ותחושות זו?


האם הייתי עדיין אותה הילדה של ההורים? או שדווקא בגלל הרעב המיני הייתי מחליטה לנסות אלפי טעמים חדשים?


אחרי הכל,כל המחשבות והתהיות הללו פשוט חסרות טעם.


אני כאן,אחרי שנטשתי את חיי הקודמים,את ביתי,את כל מה שידעתי עד גיל 16,קמתי והלכתי.


ברחתי עם בחור שרק הלב שלי הכיר,הלחטתי להתבגר ולעבור לגור לבד בגיל העשרה,


זה דבר בכלל,אבל בכלל לא קל,אנשים בני 27 ו25 שאני נתקלתבהם ביום-יום לא יודעים מה הכוונה ל-לנסות להרדם בלילה עם המחשבות על איך לעזאזל החודש אני מסתדר עם השכר דירה...




המעשה שאני הכי אוהבת שהוא עשה,זה הוא הביא לי את המלאכית שלי,הלביאה הקטנה שלי,חתולה יפייפיה,התאומה שלי.


וגם כהיה חסר לנו,ולא זרקנו כסף על עצמנו,הוא החליט שבה הוא ישקיע,


ומגיע לה בהחלט,אחרי שהייתה זרו בכלוב קטנטן,וכל האנשים כל-כך חסרי לב ורגש דל שהדבר היחידי שהמוח שלם מסוגל לחשוב זה על -


איך לדחוף את היד לכלוב של גורת חתולים קטנה ולנסות לגעת בה?


טיפשים.


אולי תתנו צ'אנס למוח הקטן שלכם ותחשבו איך אתה יכול לעזור גם לסביבה,


וזה שגם אתה וגם אני זה חלק מהסביבה,זה לא אומר שזה מספק למדי לדאוג רק לנו.




אז הנה אני,בת 19,המלאכית שלי,והמלאך,


הנה אנחנו מנסים לשחק במשחק של מבוגרים,לגור לבד ולחיות את החיים הגדולים,


ומחזיקים אצבות שזה יצליח לנו,שאולי,רק אולי נצלי למשוך את תשומת ליבו של הגדול מלמעלה,


ואולי,רק אולי,ככה נצליח.


 




המשך יבוא.....

נכתב על ידי Blue jeans,White shirt. , 2/6/2012 22:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  Blue jeans,White shirt.

בת: 26

תמונה




58
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBlue jeans,White shirt. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Blue jeans,White shirt. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ