לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Around the World


והנה אני, לבד, בודדה, באמצע העיר הגדולה. בין קרון אחד של המטרו לשני, בין אנחל למרסלו, בין ישראל לברזיל, בין הלימודים לטיול.

Avatarכינוי: 

בת: 27

Google: 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2018

פוסט פרידה נקווה שלא אחרון.


הרבה פעמים ניסיתי לשבת ולכתוב את הפוסט הפרידה שלי ממכם ואני חושבת שעכשיו אני סוף סוף מוכנה.

 

רציתי לחכות שהחיים שלי יהיו מאוזנים ושאני אהיה באיזה פיק ולכתוב את הסוף של האושר ועושר שלי, כי כולנו רוצים סוף טוב.

אבל איך אני יכולה לכתוב את הסוף שלי שאני רק באמצע, אפילו בהתחלה של האמצע, עוד לא הגעתי לשיא.

 

בשבוע האחרון היה אחד המשברים הגדולים שלי, הדירה שלי נהייתה ריקה, השותפים עזבו ועוד לא הגיעו החדשים, הכל היה נראה לי מנוכר, בנוסף להכל התחלתי להרגיש לא טוב, ארזתי תיק עם כמה דברים ובאתי לבית של אמא.

הייתי הרוסה, למרות שאני בחופש וסוף סוף הולך לי כל כך טוב בלימודים, אני לא מצליחה למצוא איזה עבודה זמנית לקיץ ואני לא מרגישה שאני מצליחה לנהל את חיי האהבה כמו שצריך, אחרי עוד כישלון רומנטי והרגשתי בודדה.

ישבתי על הספה בבית של אמא חולה, מתעצבנת מכל מה שהיא אומרת ורק רוצה שיעזבו אותי לנפשי, התחלתי פשוט לראות סרטים רומנטיים ברצף ולבכות.

ואז נזכרתי בשיר של אהוד בנאי:

 



הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא שוכב על הספה בבית הוריו
כן, הוא בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא חוזר אל חדר נעוריו.

אמא באה ואומרת: "תשתה משהו חם"
הוא מתעצבן ואומר: "לא, לא עכשיו"
מסתכל על ארון הספרים הישנים
סיפורים שליוו את חייו.

מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת
בטרם תשכיביני לישון
וספרי לי על הילד שהייתי
איך שמחתי על הגשם הראשון.

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא מובטל מעבודה ואהבה
כן, הוא בן שלושים אבל עדיין לא יודע
מה יעשה כשיגמור את הצבא.

 

שמתי רק חלק מהשיר, אבל אז חשבתי על זה שאם מישהו אחד כתב שיר על מה שאני מרגישה וחווה בדיוק כנראה שזה לא רק אני, אני יכולה להיות בטוחה שעוד אחד בעולם מרגיש כמוני ואם זה שיר כל כך פופולרי כנראה שזה לא רק אני וכנראה שככה זה גיל העשרים.

זה לא קל לדעת מי אתה, זה לא קל לברר מה אתה רוצה לעשות, זה לא קל למצוא עם מי אתה רוצה לחיות בשארית חייך.

ואני יודעת שאני לא בחורה שמוכנה להתפשר על בנוני, או על משהו שאני לא באמת אוהבת ובוא נודה בזה רוב האנשים חיים אבל לא חיים באמת, כי שאתה חי באמת אתה נפגע הרבה, הלב שלך נשבר כל כך הרבה פעמים ולא רק מאהבה. זה כמו ילד שרץ בשדה, אתה יכול ליפול, להישרט, לקבל מכה אבל זה עדיף מלעמוד במקום ולחשוב שאתה מוגן. ושאני רצה אני רצה בכל הכוח.

 

אז אחרי שראיתי את גאווה ודעה קדומה פעמיים הבנתי שהכל הולך להיות בסדר, ידעתי מהתחלה שנכנסתי למשבר הזה שזה הולך לבנות אותי. קשה לי להסביר. ירדתי קילו וחצי בשלושה ימים. אבל ככה זה שאני חולה.

 

בכל מקרה אני מניחה שהכל זה הרפתקאה, אני באה לכתוב פה רק ברגעי משבר, אז אולי לפעמים הפוסטים שלי היו נראים אפרורים.

אבל הם לא, הם מלאים בתקווה ואופטימיות ואהבה, בדיוק כמוני.

 

אני הבחורה הכי עצמאית בעולם, אני עושה הכל לבד, אפילו עברתי למדינה אחרת לבד.

אתמול שקמתי באמצע הלילה כל מה שחשבתי זה למה באתי לכאן לבית של אמא שלי, הבנתי שברגע שאנחנו חולים, מפוחדים ושבורים לב, אנחנו חייבים להתקרב לאהבה שתרחיק מאיתנו את כל אלו ואין מישהו שיותר אוהב אותי מאמא שלי.

אז אהבה, זה בהחלט אחד הרגשות שלא ניתנים להסביר, אבל זה מה שנותן לי לא לפקפק אם העולם אמיתי או שהכל בראש שלי.

 

בכל מקרה אני לא באמת מפסיקה לכתוב ואני אף פעם לא באמת יודעת על מה אני אכתוב שאני כותבת.

אני אולי אעשה בלוג חלופי ותמיד יש את האיימיל שלי בצד,

זה לא הפוסט האחרון, אבל זה פוסט פרידה כזה. שבמקרה וישרא בלוג יפול שוב, אני הייתי ניקי ובהחלט עשיתי את זה בדרך שלי :)

 

 

 

 


 

נכתב על ידי , 6/9/2018 14:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



57,497
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCall It What You Want אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Call It What You Want ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ