לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Around the World


והנה אני, לבד, בודדה, באמצע העיר הגדולה. בין קרון אחד של המטרו לשני, בין אנחל למרסלו, בין ישראל לברזיל, בין הלימודים לטיול.

Avatarכינוי: 

בת: 26

Google: 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017

מה דעתכם?


הלב שלי שבור ואני בכלל לא יודעת ממה.

יש בי תחושה כזאת חזקה של מלנכוליה, עצבות שלא נגמרת.

 

אני לא חושבת שהחיים הם משהו מובן, כל הניסיונות להבין אותם יכשלו, אבל לפעמים אתה פשוט יודע דברים.

כל הזמן אנחנו מחפשים הוכחות, זה קטע של בן אדם, הוכחה, יש דברים שאי אפשר להוכיח.

 

אני בתקופה כזאת שחצי מהימים שלי עוברים בבכי, אני בכיינית, אבל אני רגישה זה קורה.

אני מרגישה שאני אכזבה לעולם הזה.

אני מרגישה שאני לא יודעת מה לעשות שאני לא הבן אדם הטוב שאני יכולה להיות.

 

אתמול הבנתי שיש לי רגשות ליובל, הבנתי את זה שחשבתי איזה אהבה אני רוצה והבנתי שאני רוצה מישהו שיאהב אותי כמו שהוא אוהב אותי, הוא לא רואה בי פגם, הוא באמת לא מבין על מה אני מדברת שאני מדברת על הפגמים שלי, הוא אוהב אותי כמו שאני. זה עוד לא קרה לי, תמיד עם אנשים אני מרגישה שאני צריכה להיות פחות אני, או לתקן משהו, אפילו עם הקרובים אלי, פתאום הוא בא ואומר לי שאני לא צריכה לשנות בי כלום, שאין בי בעיה, זה לא שהוא אומר, הוא מתנהג כאילו אין לי שום בעיה, איזה נחמד זה שסוף סוף בן אדם מקבל אותך כמו שאתה, במיוחד אני, שכל הזמן אומרים לה כמה היא לא בסדר וחוטפת ביקורות מכל העולם.

קשה לאנשים לפעמים לראות אנשים עם אופי כמו שלי, יש לי ביטחון עצמי ואני אוהבת את עצמי ואני מוחצנת, אז אנשים מרגישים בנוח להגיד עלי את דעתם, הם חושבים שאני לא נפגעת או אעמוד בזה, האמת שאני עומדת בזה, אבל אני נפגעת.

 

חשבתי אם להגיד לו משהו שיש לי רגשות כלפיו אבל אני לא רואה סיבה, הוא רואה בי חברה טובה והוא רוצה רק סקס. אתמול הוא שאל אותי אם יש לי חברה להכיר לו, באותו רגע הבנתי שזהו, הוא נעץ את המסמר האחרון בארון קבורה.זה חסר כבוד לנסות להשכיב אותי ועוד לשאול אותי עם יש לי חברה פנויה. הוא אדיוט ואני הבנתי שאני חברה הכי טובה של עצמי ואיזה עצות הייתי נותנת למישהי במקומי, בקיצור התחלתי ליישם, אני לא נכנסת למיטה חולה.

 

ומתוך כל השברונות לב הקטנים שאני חווה לאחרונה, מצאתי סוג של נחמה, זאת אומרת הכתיבה שלי תמיד הייתה הנחמה שלי.

אבל אני טיפוס שבחיים לא הייתם חושבים עליו שמנהל בלוג. אני בחורה של צחוקים יציאות מסיבות, אני לא בטוחה שזה נוגד, אבל אני מקווה שהבנתם למה התכוונתי.

בכל מקרה את הבלוג הזה יש לי כמעט 6 שנים, כמובן שתמיד כתבתי אבל זה היה כתיבה ביומנים. זה התרפיה שלי.

 

מה שאני מנסה להגיד שלפני כמה ימים עלתה בי מחשבה לעשות משהו לנפש וחשבתי על ללמוד תסריטאות, אני מאוד שנונה ויש לי דמיון, רציתי לשמוע מה דעתכם, של האנשים שקוראים פה, על הכתיבה שלי, הבעיה איתה שאני פשוט לא טובה, זה לא משהו חזק אצלי, הכתיבה שלי היא משהו כזה יום יומי, לא יודעת, אני פשוט חושבת שאני לא באמת טובה בזה, ואולי זה דבילי המחשבה הזאת, טוב אשמח לדעתכם בכל מקרה. תודה :)

 

 

 

נכתב על ידי , 17/10/2017 10:07  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם אני.


אתמול בלילה שכבתי במיטה. שאלתי את עצמי "ניקי את באמת רוצה את זה? את באמת אוהבת את זה?", התשובה הייתה כן. אין לי ספק, אני עושה מה שאני אוהבת, אז למה אני לא מצליחה? למה אני נכשלת פעם אחרי פעם אחרי פעם? מה קורה? אין לי את המאה אחוז שהיה לי פעם, אני מודה, אבל אני נותנת את המאה אחוז שיש לי היום, נתתי מעצמי כל כך הרבה השנה שהכוחות הנפשיים שלי אוזלים, לפעמים זה שאני עדיין פה זה אומר כמה אני רוצה את זה.

אולי זה מה שאני לא מבינה, כאילו אני פה, אני לא מוותרת, אולי זה הישג בפני עצמו.

 

אני כבר בת 26, חשבתי שככל שהזמן יעבור ככה התמונה תהיה יותר ברורה, זה שקר, ככל שהזמן עובר התמונה נהיית מטושטשת.

תמיד ראיתי את עצמי כסוגל של כוכב עולה, אני עדיין רואה, פשוט מה שפעם היה ידוע, היום צריך להיאבק יותר.

החיים מלאים באכזבות וכישלונות, שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב.

נראה לכם שזה מה ששובר אותי?

אולי ליום, יומיים.

אני יודעת מה אני רוצה להיות בחיים, אני יודעת שאני רוצה להפוך את העולם למקום יותר טוב.

ואני יודעת משהו שרוב האנשים לא יודעים שלי יש את הכוחות האלה.

 

יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד, להתבגר.

 

אני מתחילה גם להתרגל לחיי הרווקות, אני ממש מרגישה בנוח סוף סוף להיות לבד ואני לא מרגישה שאני זקוקה למישהו כרגע.

זה לא שאין לי את הלילות הבודדים האלה מדי פעם, יש לי, אבל אם החיים למדו אותי משהו זה שהכל זמני.

גם אני.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 14/10/2017 11:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זמן


אולי הטעות שלנו כבני אדם זה שאנחנו מנסים כל הזמן לקבע דברים בחיים שלנו שהכל כל כך דינמי, הרצון שהכל ישאר לנצח, אנשים, חפצים, מקומות. כלום לא נשאר לנצח, אף אחד מאיתנו, אנחנו באים והולכים, דברים משתנים, מתפתחים, נעלמים. לפעמים מספיק לעצום את העיניים ושתפתח כלום לא יהיה אותו דבר, המרווח, הזמן, אנחנו ממלאים תפקיד ושהרוח משנה את הכיוון אנחנו לא יכולים לעשות כלום רק לתת לעולם לעשות את שלו ולסמוך עליו שזה הזמן להשתנות ולשנות. 
נכתב על ידי , 5/10/2017 12:48  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





53,959
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCall It What You Want אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Call It What You Want ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ