לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Around the World


והנה אני, לבד, בודדה, באמצע העיר הגדולה. בין קרון אחד של המטרו לשני, בין אנחל למרסלו, בין ישראל לברזיל, בין הלימודים לטיול.

Avatarכינוי: 

בת: 27

Google: 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2018

מתגבר


בזמן שאני מוקפת באנשים בינוניים שרק רוצים להתאים את עצמם לעדר ורק רוצים לסיים את התואר ולמצוא עבודה בינוניית באיזה משרד ולהקים משפחה עם מישהו שהם יתגרשו בעוד עשר שנים מקסימום.

 

אני חושבת איך להפוך את עצמי לאימפרייה שמגלגלת מילארדי דולרים בשנה.

איך לכבוש את העולם ולהפוך אותו למקום יותר טוב.

 

הרוב מסתכלים עלי ואומרים סבבה נדבר בעוד עשר שנים נראה לאן תגיעי.

אבל אני לא מפחדת, מה שאני מחליטה קורה.

זה מתחיל ברעיון שהופך להרגשה ומתגלגל לעשייה ואז זה קורה.

כל הישג שהשגתי עד עכשיו אנשים תמיד מופתעים, ממה לעזאזל אתם מופתעים?

אז זה דיי טרוויאלי שככל שאני עולה ברמה ככה היעדים והישגים שלי יהיו יותר גבוהים ויותר קשים להשגה.

 

בשורה התחתונה שיגידו מה שיגידו, מי שיש לו שאיפות גבוהות מגיע גבוה.

רוב בני האדם כל כך מפחדים מכישלון שהם אפילו לא מעיזים לשאוף למשהו קצת שונה מהאנשים שסובבים אותם.

 

עייפתי, עייפתי מאנשים בינוניים, אני רוצה להקיף את עצמי באנשים מוצלחים.

סוף השנה אני אסיים את התואר וזהו, לא עושה יותר דברים בינוניים, כמו תואר, צבא ולימודים.

 

אני מתחילה ליצור לעצמי נתיב משלי, לא יודעת איך, לא יודעת כמה.

 

אני חושבת שאני שונה מרוב האנשים ואני חושבת שרוב האנשים שיקראו את הפוסט הזה לא יבינו.

זה משהו מבפנים, מין אמביציה מטורפת שלא נרגעת ולא משנה מה אני אעשה אני לא ארגע, עד שאני אשיג את המטרות שלי, עד שאני אשלים את היעד שלי בחיים.

זה פשוט לא נרגע, זה רק מתגבר.

נכתב על ידי , 15/12/2018 16:05  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרופורציה קבועה


יש ימים שיותר קשה לי להיות אני, אני חושבת שזה קורה לכולם מדי פעם.

יש עלי כל כך הרבה סטרס שאני לא חושבת שהרבה מתמודדים איתו בגיל שלי.

אני בחורה מאוד שמחה, יש לי שמחת חיים שמאוד קשה לקחת ממני, הרבה חושבים שזה מגיע מתוך זה שהחיים שלי תמיד טובים.

שאין לי צרות, או זה שיש לי ביטחון עצמי גבוה.

 

אני לא אוהבת את עצמי כי אני מושלמת- אני אוהבת את עצמי כי הייתי במצבים שאף אחד כמעט לא אהב והייתי כל כך בודדה שהבנתי שיש לי את עצמי ואני תמיד אוהב ואהיה החברה הכי טובה של עצמי.

 

אני לא שמחה כי החיים שלי טובים- אני שמחה כי הייתי בנקודות כאלה של שפל וזה מה שנשאר לי.

 

אני לא בחורה חסרת דאגות- הייתי כל כך מלאת דאגות שלא הצלחתי לישון בלילה עד שהבנתי שבסופו של דבר הכל מסתדר לטוב או לרע, אבל זה מסתדר.

 

ואני ממש לא בחורה שתמיד מסתדרת- אבל לא הייתה לי ברירה, תמיד הייתי כזאת שמסדרת הכל לבד, לא היה לי כל כך על מי להישען בחיים שלי, אז הסתדרתי.

 

אני תמיד מנסה להסביר את זה למי שלא רואה את כל התמונה, השנה הזאת ממש קשה לי כלכלית, זה השנה השלישית שאני לומדת ועובדת, מכלכלת את עצמי לגמרי לבד. כל פעם שמגיע העשירי לחודש רמת הסטרס שלי עולה, בודקת איזה כסף צריך להגיע כדי שאני אסגור את החודש.

 

אבל לא אכפת לי, כי עד סוף השנה אני אסיים את הלימודים וכל ההשקעה הזאת תשתלם.

אני לא חושבת שלפתוח עסק משלי יותר מלחיץ מהזמן הזה שאני עוברת, בסופו של דבר זה כמו מדרגות, רמת הגודל של הדברים שמלחיצים אותנו גדלה אבל איתה גם היכולות שלנו להסתדר עם לחץ, ככה שבסופו של דבר אנחנו שומרים על פרופורציה קבועה.

 

 

נכתב על ידי , 5/12/2018 10:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





57,757
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCall It What You Want אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Call It What You Want ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ