לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Rotten Humanity


כינוי:  Zak28

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2013

שוכבים על הדשא ונהנים מהחיים.


אוקיי. אז הרבה זמן לא עדכנתי כאן. ממש הרבה זמן. וקרו הרבה דברים.
אני לא אפרט יותר מדי על מה שלא צריך.. בין השאר הייתה לי אהבה חדשה.. בהתחלה קראש..
אחר כך כבר סיפרתי לה.. היו בעיות. לא קרה. נשארתי מאוהב ועבר זמן ועוד זמן..
לפני יומיים. עשיתי מסיבת ל''ג בעומר עם כל מיני חברים.
היה אלכוהול, אנשים נחמדים, מדורה והרבה כיף.
אחרי זמן מה עם כולם, היא קראה לי ללכת לסיבוב.
ירדנו מהגבעה בה כולם ישבו. לדשא, שעל הגבעה.
נשכבנו על הדשא.. ודיברנו.. היא נשכבה אליי.
התקרבה אליי מאוד. כמה פעמים אפילו נמרחה עליי קצת. אבל כמובן שזה לא הפריע לי, להפך
שאני אתלונן? הדבר הזה היה לי רק בחלומות כבר לא מעט זמן.
אנחנו צמודים אחד לשני, מסתכלים בעיינים אחד של השני. מעבירים חיוכים אחד מהשני במרחק נשיקה. מחזיקים ידיים. ממש מושלם.
היא אומרת שכיף לה, אני אומר שכיף לי. הכל טוב לי פתאום.
באיזשהו שלב קלטתי שזה קורה רק כי אנחנו שיכורים במקצת. כי בזמן רגיל היא לא מסוגלת להתקרב אליי ככה. קשה לה.
אמרתי לה שמעניין איך זה יהיה כשניהיה יותר פיקחים. היא אמרה שכנראה נחזור להיות כמו תמיד, רגיל.
קצת היה לי חבל. אבל חשבתי לעצמי שחיכיתי לרגע שכזה כ''כ הרבה ואני לא יכול שלא לנצל אותו.
היא הייתה לגמרי במודע וכך גם אני. אבל האלכוהול עזר לה להיות משוחררת וגרם לה להתגבר על הקושי לפחות מספיק בשביל להיות איתי במגע פיזי כזה קרוב. הרגשתי מדהים. היא אמרה שהיא רוצה שזה לא ייגמר אף פעם ואני כמובן הסכמתי איתה.
עבר הרבה זמן אבל לא ידעתי כמה. חלק גדול מהמסיבה פשוט בילינו ככה.
הרגעים שבהם הסתכלתי לה בעיינים, התמימות שהייתה שם, האהבה הזו שהייתה באוויר. וסוףסוף לא הסתתרה ולא התחבאה.
הכל היה טוב באותו רגע. אבל גם עצוב מאיזושהי בחינה.. תראו אותנו.. שני נערים צעירים ויפים. מאוהבים אחד בשני.. נהנים.. אבל יודעים
שאנחנו לא יכולים להיות ביחד. זה פשוט לא יכול לקרות.. והעובדה הזו, הופכת את כל זה לכ''כ עצוב.

את הזכרון הזה אני רוצה להמשיך לזכור, זו אחת הסיבות שכתבתי אותו כאן.
לעומת זאת.. אני לא יודע אם היא זוכרת אותו.. מה שהופך את זה להרבה יותר מבאס. (אבל זה כבר להמשך הפוסט)

אחרי הרבה זמן מדהים שאי אפשר לתאר כמה מדהים הוא היה בשום מילה אחרת חוץ מ"אהבה"
כמובן שבאו הורסי המסיבות. איזו חברה שלה.. שהחליטה שהיא צריכה לשמור עלייה. באה והרחיקה אותה ממני
אמרה לה להוריד את היידים ממני ולזוז.. וכו'... בקיצור היא עשתה הכל בשביל להרוס לי את הערב אפשר להגיד.
(למרות שחברתנו המקסימה אמרה לה שהיא רוצה את זה והיא רוצה להיות איתי ככה והכל בסדר)
בסופו של דבר אחרי שכמה הורסי מסיבות אחרים הצטרפו אלייה. (עוד חברה שלה שידעה עלינו עוד מימים אחורה)
החברה שלה כנראה לא הבינה שאני לא מזיק לה ולא אנסה כלום, כנראה היא חששה שאני שיכור מדי..
והחברה הראשונה שבאה בכלל הייתה שיכורה מאד...
בכל מקרה.. ככה גורשתי ממנה לעת עתה. והרסו את הרגע המדהים שהיה שם.
הלכתי לבלות קצת עם שאר החברים במעלה הגבעה. ולאחר זמן מה, החלטתי לחזור לבקר אותה שם למטה..
ירדתי בצליעה (אה כן, סיפור אחר לגמרי.)
כשחזרתי ראיתה אותה עם החברה (הלא שיכורה) היא ישבה איתה.. וכשהתקרבתי יותר.. קלטתי שהיא מקיאה.
כמובן שישר התבאסתי.. חברה שלה מסמנת לי לא להתקרב.. בכל זאת קצת פרטיות... היא לא תרצה שאראה אותה ככה.
אחר כך הסתבר שכשעזבתי אותה היא הלכה שתתה הרבה וודקה.. (כן, כי החברה השומרת שלה ממש עשתה את העבודה)
אם היא הייתה איתי זה לא היה קורה. אבל לא משנה.. לפחות היא לומדת מטעויות..
מאוחר יותר, באתי לבדוק מה מצבה. (כל הזמן ישבתי די בקרבת מקום)
היא לא רצתה שאהיה בקרבתה למקרה שתקיא שוב, לכן הייתי צריך לחזור להתרחק.
הלכתי להביא לה מים מהבית (בצליעה גם כן)
וכשחזרתי והיא כבר הייתה יותר בסדר. לקחתי אותה עם החברה (הורסת המסיבות) אליי הביתה, לנוח ולישון.
הן נתקעו בלי מקום לישון ולמרות שאני בכלל תכננתי לישון אצל חבר (על מנת לא להפגש באימי שלא תכננתי לראות הרבה הרבה זמן מסיבות שונות)
הלכנו לבית שלי שהיה במרחק יחסית קצר מהמקום, עם עוד חבר טוב שהצטרף שלא בתכנון.
סידרתי להם מיטות וכולנו הלכנו לישון. (אחר כך באמצע הלילה הגיעה גם החברה השנייה)
בבוקר שלמחרת הכל היה כרגיל ביני ובינה, שום קרבה פיזית יותר מדי,  היחס היה כמו בימים הרגילים. (למרות שקשה לצפות ליחס שונה ליד כולם.....)
היה גם הזכירה שהיא לא זוכרת כמעט וכלום מהערב,  וההאנגאובר תקף אותה , היא גם הקיאה לי בשירותים.
אבל שטויות, מה לא נעשה בשביל אהבה, ושום דבר לא הפריע כמה שלא שמעתי או ראיתי אותה מקיאה היא עדיין נשארה הכי יפה בעייני.
אפרופו מה לא נעשה בשביל אהבה, באותו הערב לא מעט בנות נמרחו עלייה ו או היו בהישג יד קליל.. והסירוב היה קל מאד. אוי אהבה..

עוד בבוקר - הפריע לי שהיא אמרה שהיא לא זכרה דבר, ישר תהיתי מזה אומר לגבי מה שהיה, האם זה ישאר זכרון רק לי? עכשיו היא לא תדע את זה.
לפחות אני יודע כעת שהאהבה שנשארה לי כל כך הרבה זמן לא נשארה רק אצלי, גם אצלה היא לא כבתה והדבר הוכח על פי היחס שהיה לה אליי כאשר הייתה משוחררת.

כל זה בסופו של דבר השאיר אצלי הרבה רגשות מבולבלים. שמחה , עצב , כעס , אהבה ועוד הרבה ביחד..









בעבר אמרתי לה שאפסיק לחזר אחרייה ואעצור את עצמי בשביל לא לגרום לה צער וסבל.
היה לי קשה להגיע למסקנה הזו ולא אהבתי את הרעיון בכלל, אבל הייתי חייב בגלל כל הסבל שגרמתי אחרי מקרה מסוים. (בלי כל כוונה רעה)

אחרי הדבר הזה. אני כבר לא יודע כלום. אני רק יודע. שזה סיפור אהבה תמים מקסים ועצוב.




נ.ב. עצבני

אחד הדברים המעצבנים ביותר - היו כאשר החברה ההיא שלא מספיק שהצליחה לעצבן
אותי מאוד בערב ולהרחיק אותי ממנה ולהרוס הכל, אמרה לה בבוקר בנוכחותי
שניסיתי דברים כשהיא הייתה שיכורה ( דבר שלא קרה מעולם, הייתי הכי עדין
ורגיש איתה שאפשר, למעשה היא נמרחה עליי הרבה יותר משאני עלייה) זה עצבן
מאוד, כל מה שקרה בערב ההוא היה בהסכמה וברצון של שנינו, רצון כנה, הכי כנה
שיש.
באותו הרגע לקח לי כמה זמן לקלוט מה הם אמרו, הייתי קצת מרוכז
במוזיקה ברקע. כשנפל לי האסימון זה מיד הרגיז, אבל לא יכולתי לומר כלום
בסיטואציה. יכולתי רק לאכול סרטים על מה היא חושבת עכשיו. ועוד היה נראה
שהיא הסכימה עם החברה שלה.. כאילו מין אמרה לה, בסדר שכזה.
אני לא הייתי בטוח מה קרה סביבי אבל כך תפסתי את התמונה. תמונה מאוד מעצבנת וצבועה.
שהשאירה עוד תהייה. אוקיי אז עכשיו לא רק שאולי היא לא זוכרת מה קרה שם, אולי היא גם חושבת שקרה דבר אחר.
ועוד איך אפשר להכפיש אותי בצורה שכזאת, הרי התנהגתי איתה בכזאת אכפתיות כל כך טוב.. לא הלכתי עם אף אחרת לא נגעתי בה בשום צורה.
כמה מרגיז. אבל את זה לא אוכל לדעת כנראה... ביינתים מה שהיא חושבת.. נשאר רק לה בראש. ואני לא אדע דבר.
נכתב על ידי Zak28 , 29/4/2013 20:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZak28 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Zak28 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ