לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אספרסו קצר

בחורות. קריירה. דירה. קיטורים. אכזבות. תקוות. הדברים העיקריים שמעניינים רווק תל אביבי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2012

ההיא שחושבת את עצמה


הגעתי למשרד הבוקר עשר דקות לפני הזמן.

אמרתי שלום לבחורה שמתלבשת כמו זונה. היא ענתה לי, אבל כשהמשכתי באגביות ל"מה העניינים", נגמר זמן החסד שהוקצה לי ממנה הבוקר וזכיתי להתעלמות.

יצויין, כי ה"מה העניינים" היה לאחר הפסקה בת עשר שניות לפחות, לאחר ה"שלום". אז זו בעצם התחלה של שיחה נפרדת ולפיכך ההתעלמות הזו היא גסות רוח מובהקת.

 

הרוסיה המכוערת, מצד שני, זו שלא סופרים אותה, הייתה נחמדה וענתה ב: "בסדר, מה שלומך?"

 

מדהים איך העסק הזה עובד:

 

המתלבשת-כמו-זונה היא כוסית. היא נראית כאילו שלפו אותה עכשיו מסרט פורנו, והיא ממלאת תפקיד אדמיניסטרטיבי מרכזי במשרד.

המשמעות היא שכולם מדברים איתה גם כי היא כוסית וגם בגלל התפקיד שלה.

אז היא מרימה את האף ולא טורחת אפילו לענות כשמדברים אליה, אלא אם כן היא חושבת שיכול לצאת לה מזה משהו או שהיא חייבת מתוקף עבודתה.

 

הרוסיה לעומתה, לא ניחנה למרבה הצער ביופי הסלאבי ובגזרה הפצצתית שמאפיינת צעירות רבות ממוצא רוסי.

היא אשכרה מכוערת וגם אין לה גוף יפה.

היא מסוג הבחורות שגם כשהן מעלות תמונות מהחתונה שלהן לפייסבוק, בהן הן נמצאות בפסגה מבחינת פוטנציאל היופי שלהן, עם המייק-אפ המוקפד, התסרוקת וכל החארטא - הן מכוערות.

ומידת הכריזמה שלה שואפת למינוס משהו, במקרה הטוב.

 

ובגלל שהיא כזו, וגם בגלל שהתפקיד האדמיניסטרטיבי שהיא ממלאה במשרד הוא של פחות משטיח מבחינת חשיבות, אף אחד לא סופר אותה. אף אחד לא מדבר איתה. היא ידועה בתואר התפקיד שלה, לא בשם שלה.

 

אבל אני דיברתי איתה, משום שאני מדבר עם כולם.

בפעם הראשונה היא הייתה בשוק מזה שפניתי אליה בכלל.

ועכשיו היא נחמדה אלי. כלומר, עד כמה שבחורה אולטרא-מופנמת עם ביטחון עצמי של זבוב יכולה להיות, כי היא לא ממש מתקשרת, אבל אני קולט מהבעות הפנים שלה שהיא חשה שביעות רצון מכך שמישהו שואל אותה איך היה הסופ"ש.

 

חשוב לשמור על קשרים טובים עם כולם. עם כ-ו-ל-ם.

בסופו של דבר, האנשים הקטנים במערכת עושים את העבודה הקריטית עבור האנשים הגדולים. רק שהאנשים הגדולים יותר מדי נפוחים מחשיבות עצמית ולא מבינים את החשיבות של עבודה "שולית" שמתבצעת על הצד הטוב ביותר, עם תשומת לב לפרטים. זה יכול לחסוך להם זמן וכסף בסופו של דבר. זה יכול להיות ההבדל בין כשלון להצלחה. ולפעמים, כל מה שדרוש בשביל זה, זה"בוקר טוב, מה שלומך?" מסכן אחד. זה יותר מדי לבקש??

 

אני צריך להתחיל לעבוד על איזה שקר-כלשהו.

 

זהו לבינתיים.

 

 

נכתב על ידי , 7/5/2012 09:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כוס אמק, אני עוד מעט בן 30


אם 30 השנים הבאות תיראנה כמו הראשונות, פשוט תירו בי וזהו.


לא שהן היו כל כך גרועות, יש אנשים שיש להם חיים הרבה יותר דפוקים. 


 


אבל הן לא היו מלהיבות כל כך. היו רגעים יפים, אני לא אומר שלא. היו רגעים של כיף, וצחוק, ואהבה, והתעלות רוח וכל החרא הניו-אייג'י הזה.


 


אבל הרוב היה די משעמם ובנאלי, והוכתב ע"י כללים נוקשים של מותר ואסור.


הרוב היה מלא באכזבות, ובהגבלות, ובאיסורים, ובגדול, בלדחוף לי למוח כל מיני שטויות שמשרד החינוך חושב שהן הכרחיות, אבל את השיעורים האמיתיים בחיים, אף אחד לא לימד אותי.


 


אף אחד לא לימד אותי איך להתבלט בחדר מלא אנשים.


אף אחד לא לימד אותי איך לעשות עסקים.


אף אחד לא לימד אותי איך להתמקח.


אף אחד לא לימד אותי איך לנשק בחורה.


אף אחד לא לימד אותי איך לזיין. 


אף אחד לא לימד אותי איך לקשור עניבה.


אף אחד לא לימד אותי איך ללכת מכות.


אף אחד לא לימד אותי איך להתחיל עם בחורות.


אף אחד לא לימד אותי איך להתחנף לבוס.


 


אני עוד מעט בן 30. 


ואני מסתכל בארגז הכלים הזה שיש לי ואיתו אני אמור להתמודד עם החיים האמיתיים. 


האמת היא שהוא לא כל כך ריק. את רובם של הדברים שהזכרתי לעיל, למדתי לעשות לבד. אני עדיין לא יודע איך לעשות עסקים ואיך להתחנף לבוס, אבל חוץ מזה אני די מסודר. 

ובכל זאת, אני שואל את עצמי מה נסגר איתי? 


בן פאקינג שלושים עוד מעט. ועובר עוד יום ועוד יום בשגרה שגורמת לי לחשוב: מה, זהו? אלה החיים? זה ה"כשתהיה גדול" שכל הזמן שמעתי עליו?


 


לפעמים אני חושב לעצמי איך אפשר שלא להפוך למיזנטרופ, עם כל החרא הזה שיש בשגרה: בחורות לא שמות עליך (העיקר שכמעט כל יום מתפרסמות כתבות של בחורות ב- ynet יחסים על כך שמשאת נפשן היא להכיר בחור איכותי), הבוס מתנהג אליך כמו נוגש עבדים, בעל הדירה חושב שזה בסדר גמור לגרום לך למשכן את התחתונים שלך עבור הזכות להתגורר בקופסת גפרורים מתפרקת, ובכלל כל אחד פה במדינת היהודים מנסה לתחמן את השני באופן שהופך את המשפט "אדם לאדם זאב" לאנדרסטייטמנט רציני.


 


זזתי לישון.


 


המשך יבוא.


 


 


 


 

נכתב על ידי , 6/5/2012 22:08  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRealistic Bachelor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Realistic Bachelor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ