לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Everyday the sun comes up again ....

ההחיים לימדו אותי שלכול אחד יש את הרגעים בהם הוא מרגיש מת, טכנית הלב פועם , הדם זורם בגוף והאוויר נכנס לריאות אבל אתה בעצם מרגיש מנותק , נפש בחלל ריק אבל מלא במחשבות . ודווקא באותם רגעים אתה חייב לזכור שהשמש תזרח גם מחר (:


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

4/2012

עולם הפוך


אני מרגישה אשמה להסתכל אל השמיים , 
אני מרגישה לבד גם כשכולם איתי .
אני הולכת לאן שלוקחות אותי הרגליים , 
ואפילו במקום מוכר אני הולכת לאיבוד בתוך עצמי .

אני מסתכלת במראה ושואלת את עצמי ,
מה אני רואה ? זאת לא אני , 
פעם היה לי חיוך , פעם היו לי חלומות 
פעם הייתי שמחה להרגיש את החמצן נכנס לי דרך הריאות .

אני נותנת לעצמי ללכת בתוך שביל מלא קוצים ,
ואני נשרטת וכואב לי אבל "אלה החיים" .

אני נמצאת בתוך בועה משל עצמי , 
אף אחד לא מצליח לחדור לתוכה ,
הלוואי ומישהו יראה את העולם מתוך הבועה שלי ,
ואז אולי הוא יבין כמה העולם הזה רע .

אני מרגישה אשמה לשתות מים ,
אני מרגישה לבד למרות כול האהבה שמרעיפים עליי ,
אני הולכת לאן שמכניסים אותי בנתיים , 
ואפילו במקום הכי יציב הקרקע נשמטת מתחתיי .

פעם הרגשתי בטוחה ,
ידעתי שתמיד יהיה משהו שיציל אותי ,
עכשיו הקרקע נעלמה ,
אני מרגישה שאני באוויר ואין דבר שיחזיק אותי .

העולם הזה הפוך , או שזאת בעצם אני ?
הולכת לישון בידיעה שאין מי שיקום בשבילי , 
אין מי שיהיה שם כשאני הכי אצטרך , 
אין מי שיסתכל לי בעיניים ופשוט יחייך .

הגוף שלי ריק אבל בעצם מלא ,
הראש שלי רועש אבל יש בוע שקט כזה , 
החמצן שלי נקי אבל בעצם מלוכלך ,
הלב שלי פועם אבל אני בן אדם מת בתוך גוף מחויך .

יש בי כעס , כעס על כולם !
בעיקר על עצמי שהגעתי לכולם .
אני כועסת על העולם שהוא לא הוגן והוא רע , 
אני כועסת על עצמי שאני כזאת לא שלמה .

יש לי רעש אבל אני לא שומעת כלום , 
הבועה שלי אטומה מבפנים ומבחוץ.
אני לא יכולה לצאת ממנה ולראות את העולם בצבע האמיתי ,
אבל אחרים לא יכולים להיכנס אליי ולראות את העולם דרך העיניים שלי .
וזה עצוב להיות לבד , זה לא כיף בכלל .
פעם היה לי כיף כשהייתי בן אדם מאושר . 

אני מתסכלת לשמיים ומתפללת לאלוקים , 
שיתן לי לצאת מהבועה שלי ויפתח דלת לאחרים .
שיחור לי החיוך ,המבט המאושר והצבע לפנים , 
והכי חשוב שאני יצליח לראות שוב את העולם דרך העיניים שלי בעוד צבעים .. 
נכתב על ידי &#9829;*Amit*&#9829; , 21/4/2012 13:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  &#9829;*Amit*&#9829;

בת: 22




הבלוג משוייך לקטגוריות: אהבה למוזיקה , המתמודדים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל&#9829;*Amit*&#9829; אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על &#9829;*Amit*&#9829; ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ