יא אללה, בא לי להיות מאוהב. איך אני רואה את החופש הזה פשוט מלא בסטוצים חסרי משמעות, גם אם מתמשכים וגם אם זה מתפתח ליזיזות.

ואני רוצה את עצמי מתבכיין על זה כמו שרמוטה, כי..

בסופו של דבר, אני רוצה להיות מאוהב.

כי זה נראה לי כזה.. מיוחד.

אבל זה לא יקרה בזמן הקרוב, ובאמת, באמת, שאני לא יודע למה. איך זה שאין איזו גרסא נשית שלי בשום מקום?

אין איזו מישהי שבאמת מתאימה לי?

חייבת להיות.

אני לא עד כדי כך מוזר. וגם אם כן, בצורה טובה. באמת, נשבע.

אני לא מחפש מספיק טוב. אני צריך לצאת למליון מקומות ולהכיר מליון אנשים. היא תהיה שם.

אני סוג של טד, רק חתיך וזיין,

ימצ'ה.