לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בייחוד הומור, נמוך וגם גבוה כרוכים זה בזה. לפעמים אולי גם שיר.

אזהרה: לא לנרתעי גסויות ולעבדי פוליטיקלי קורקט!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2012

מגלגלים כספים


אף פעם לא התרשמתי מכל מחוללי הניסים האלה שמקימים נכים, גורמים לעיורים לראות וכיוצא בכך. נראה אותם מקימים אותי מהספה ביום חורף שכזה וגורמים לי לצאת לפעילות - זה יהיה נס אמיתי.
מצד שני אני בנאלי כמו סוס שמנפנפים לו קוביית סוכר. הזמנה למזון מכל סוג שהוא, ללא עלויות מיוחדות (לתשומת הלב, "וגילי, תעבור בפיצוצייה ותביא בקבוק יין", נחשבת עלות מיוחדת, גם כשאני קונה כמובן, את היין הזול ביותר: "תביא לי משהו זול שנראה יקר, ואל תשכח להוריד את מדבקת המחיר") יכולה, בהינתן מצב מסוים של גרמי השמיים, לשנע אותי לעבר מקור המזון.


לפני יומיים התקשרה רחל מהבנק. בשנים האחרונות אני מנסה להפגין יותר בגרות ואחריות ולענות לטלפונים מהבנק אף על פי שכידוע, לאדם הממוצע שיחה מהבנק היא בהסתברות השואפת למאה אחוז חדשות לא טובות.
בינינו, זה אפילו לא חדשות. אתה יודע מה המצב שם בחשבון ברמת דיוק זו או אחרת ("יאללה, עוד אלפיה למינוס, פחות אלפיה למינוס" אתה ממלמל לעצמך בעודך רוכש בתשלום אחד איזה גאדג'ט לא חיוני. אגב, ככה בדיוק גם נוצר המינוס) אבל מעדיף להתעלם תוך ההנחה, שאין לה כמובן על מה להתבסס, שבדרך נס החשבון יאזן את עצמו.

 

נשמתי עמוק, אימצתי את הפוזה האדישה של איש עסקים מצליח שנקלע, באופן זמני, למצוקת נזילות ועניתי.
"אה רחל" אמרתי, מקדים תרופה למכה, "הכסף מתיווך עסקת החיטה בין רוסיה למדגסקר נכנס סוף סוף?".
"לא" אמרה רחל, "ובדקתי עם הרוסים, אין להם מושג על מה אתה מדבר".
"זו עסקה סודית" אמרתי, "לא להרגיז את הקרטלים. לא נורא, חיכינו שנתיים, נחכה עוד קצת. עוד משהו?".
"כן, השתחררה לך תכנית חיסכון של 200,000 שקל לעובר ושב, אחרי קיזוז המינוס יש לך שם עכשיו 180,000 שקל".
"אני מבטיח ש... What you talkin' about Rachel?".
"אני מציעה שתתייעץ עם יועצת ההשקעות שלנו מה לעשות עם הכסף. כל יום שהוא שוכב בחשבון זה בזבוז".
תוך כדי שיחה הזמנתי לי מקום לערב במסעדת "מסה" היוקרתית ("תשריינו לנו את חדר ה VIP ותתחילו ליישן את האנטרקוטים"), הזמנתי חופשה ב "בלאג'יו" בווגאס והייתי במשא ומתן מתקדם באון ליין עם נציג מכירות של אלפא רומיאו.
"כן" אמרתי, "אני בדיוק בודק כמה אופציות להשקיע את הכסף" אמרתי לרחל, בעודי לוחץ "הוסף לעגלת הקניות" ליד פריט "02715", Smart TV 50  אינץ' עם המסך ההיפר אלרגני במחיר מבצע שווה לכל נפש של 20,000 שקלים בלבד.
רחל, שקצת מכירה אותי, אמרה בדאגה: "אני מקווה שאתה מסתכל על השקעות מניבות".
לא כל כך הבנתי למה היא מתכוונת אבל לא רציתי להכנס לויכוחים סמנטיים. ככלות הכל, אין ספק שהטלויזיה החדשה תניב אלפי שעות רביצה על הספה, וכהשקעה לעשרים, שלושים שנה, גם ניוון פיזיולוגי מתקדם.
"מניבות" אמרתי, "מניבות. תודה רחל, אני חייב לרוץ, יש לי טיסה לתפוס, נדבר כשאחזור מווגאס".
רחל כמעט השתנקה. "אתה יודע שזה כסף שההורים הפקידו לך בשביל דירה?" היא שאלה.
"תגידי להורים שב 200,000 שקל יקנו הם דירה בפאתי לוד" רציתי לומר, אבל מטעמי כיבוד הורים והרצון להימנע מעימות התאפקתי.
"אני יודע" אמרתי, "אני נוסע לבדוק כמה השקעות מניבות בווגאס".
רחל, מניסיון, ידעה שהדבר היחיד שהנסיעה הזאת תניב, יהיה טלפון חירום באמצע הלילה לישראכארד, לבדוק למה המכונה לא מוציאה לי יותר כסף.
היא בכתה, צרחה, התחננה ובתום הדרמה הוחלט שאני לא עושה שום מהלך עם הכסף עד שאני לא יושב עם יועצת ההשקעות ביום ראשון.

"אז מה את מציעה לעשות עם ה 140,000 שקל?" שאלתי את היועצת בבוקר יום ראשון. בכל זאת, את הטלויזיה כבר לא יכולתי לבטל (ממניעים נפשיים), ועוד זרקו לי שם הצעה שלא ניתן לסרב לה של "עוד אחת קטנה 42 אינץ'" בשביל השירותים, ובדרך לבנק ראיתי רמקולים חדשים במבצע של Bose בהזדמנות חד פעמית, והיה עוד את כל הפיצוחים הקטנים של סוף השבוע כמו הארוחה ב "מסה" והאוקראינית מ "VIP Escort".
"אתה מתכוון ה 20,140,000 שקל" אמרה היועצת, "הכסף מהרוסים סוף סוף נכנס".
"כוס אמק" חשבתי , "יכולתי להרשות לעצמי" ("אנאלי זה עוד 500 שקל" אמרה האקוראינית החביבה בליל אמש).

התעוררתי והחלפתי תחתונים. עשיתי לי פרוסה עם גבינה צהובה ונשכבתי מול ה 42 אינץ' העלובה שלי.
הנייד צלצל (דור 2 עלוב). הצצתי בצג - רחל מהבנק.
"Yeah, right", חשבתי לעצמי, מעביר לשקט.
רחל המשיכה לנג'ס בעקביות ראויה לציון. בסוף עניתי, מתכונן לגרוע מכל.
"השתחררה לך תכנית חיסכון של 200,000 שקל לעובר ושב, אחרי קיזוז המינוס יש לך שם עכשיו 180,000 שקל" אמרה רחל באדישות השמורה לפקידות בנק שמגלגלות על לשונן מיליונים.
"סבבה" אמרתי, "תשימי עשרים אחוז בפק"מ צמוד מדד  + ריבית פריים לשנה, שלושים אחוז בתיק מניות משולבות ריסק  + אופציות ב Up, ותרכשי לי 5,000 זלוטי פולנים בשער נעילה".
"נשארו 1,500 שקלים" אמרה רחל, "כרגיל, לאוקראינית?".
"כן" אמרתי.
"העלתה מחירים או שאתה הולך גם על האנאלי?".

סתם, נראה לכם שעניתי לרחל מהבנק? השתגעתם?
הרמתי טלפון לאמא שלי. "אמא, את יכולה להפקיד לי כמה אלפיות כדי לסגור את המינוס עד שהמשכורת תכנס?" שאלתי, "תוסיפי את זה לחשבון שלי" (שימו לב לתרתי המשמע הערמומי שמסתתר לו באמירה תמימה זו).
אמי נאנחה "בסדר, אבל אתה חייב להתחיל לעקוב אחרי החשבון שלך...". כן, הנאום התחיל ולא פסק עד אשמורת ראשונה, עת השמיע הכיחלי כחול הכנף את זמרתו.

מיד לאחר השיחה רכשתי לי טלויזיה חכמה 50 אינץ' וסלולרי חכם בכדי לפצות את עצמי על עוגמת הנפש (עוגמת הנפש שבקימה מהספה לעבר עמדת המחשב לצורך רכישת הטלויזיה. לו היה לי סלולרי חכם, יכולתי לבצע את ההזמנה דרכו והקימה היתה נחסכת).
"טלויזיה חכמה?" אמרה האוקראינית באותו ערב בעיניים נוצצות, "חכם שלי" הוסיפה ונישקה אותי. זה היה שווה את הכל.
מצד שני היא גם אמרה לי שיש לי זין גדול ושהיא גמרה פעמיים, אז לך תדע.


נכתב על ידי גילישטויות , 21/12/2012 17:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  גילישטויות

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , הומור וסאטירה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגילישטויות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גילישטויות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ