לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בייחוד הומור, נמוך וגם גבוה כרוכים זה בזה. לפעמים אולי גם שיר.

אזהרה: לא לנרתעי גסויות ולעבדי פוליטיקלי קורקט!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2012

שבת של נחת


מי שעיין בכתביי לאחרונה, שם לב בוודאי שבזמן האחרון אני פוקד בתי חולים ברחבי הארץ בתכיפות לא בריאה.
לעלובי הנפש וחסרי החיים והחוליות שלא עיינו בכתביי לאחרונה - אל דאגה, אני פוקד את בתי החולים כמבקר ולא, חס וחלילה, טפט טפו טפו, חמסה עליק והכל מלמעלה - כחולה.
במסגרת חובה מייגעת זו, עשיתי היום שוב את הדרך הארוכה צפונה מבזל אל שכונות עבר הירקון. משם המשכתי לחיפה.
מכיוון שבמהלך הנסיעה תקפו אותי מיחושים קלים במימברנה הימנית, החלטתי לעבור במיון. מכיוון שביום שבת עסקינן, היה המיון, כרגיל, מאויש באופן מינימלי והאווירה היתה נפיצה משהו עת עשרות חולים ובני משפחותיהם האדיבים והמנומסים חיכו לתורם בסבלנות הישראלית הידועה. בעודי מתלבט אם הסכנה לבריאותי רבה יותר במיון או מחוצה לו הבחנתי שהדוקטור כינס את הממויינים ואמר: "מצטער, אני חייב הפסקת אוכל מהירה , אני כבר ארבעים שעות במשמרת ולא נגסתי בזית. אחזור עוד מעט ואטפל בכולם, אל דאגה. מי שימות בינתיים, היה נעים להכיר, נתראה במחלקה הפתולוגית".
בינתיים חלף עבר לו הכאב במימברנה ואמנם התחלתי לחוש אי נוחות קלה בבסיס הסרעפת, איפה שהיא נפגשת עם אבי העורקים אבל לאור המצב במיון החלטתי להמשיך ליעדי.
דא עקא, עקב יום השבת התנהלו המעליות בעצלתיים  וחשבתי שיהיה לא רע ואף בריאותי לעלות את שבע הקומות לפנימית ב' ברגל.
בקומה ב' נתקפתי בקוצר נשימה קל ובמיחושים קלים באיזור הלבלב כך שאיתרתי מיטה פנויה במחלקה הסיעודית והשתרעתי למספר דקות.
היה יופי. בדיוק נפלתי על שעת ארוחת הצהריים ולאחריה פונקתי ברחצת ספוג על ידי אח סיעודי מבני הדודים.
לאחר ששבה אלי רוחי המשכתי בדרכי מעלה.
בין קומות שלוש לארבע הרגשתי פעימות הולכות וגוברות ברכות ולחץ קל באוזניים.
נכנסתי למחלקה הקרובה לפוש קמעא. הסתבר שהיתה זו מחלקת יולדות. נכון שלאחר עשרות שנות רביצה על הספה לא התקשיתי להשתלב במחלקה הסיעודית, אך שום דבר לא הכין אותי ללידה.
"מר כהן?" פנתה אלי אחות נרגשת, "כבר חשבנו שלא תספיק, מהר, אשתך יולדת".
בטרם היה סיפק בידי לחשוב אם אני בעד או נגד מה שעומד לקרות, אחזה האחות בידי וגררה אותי לעבר אחד החדרים.
את השעתיים הקרובות העברתי אחוז בציפורניה של אשה זרה שקיללה אותי בכל הקללות שהמציא המין האנושי במגוון שפות.
בתחילה רציתי לענות ואולי גם להוריד לה איזו לטמה קלה אבל האחות הסבירה לי שזה לא אישי ו "איזה יופי שחיים חדשים באים לעולם".
ביציאה מהחדר, לאחר שחתכתי את חבל הטבור ואחזתי את הרך הנולד בזרועותיי מספר דקות, נתקלתי במר כהן, שכנראה רץ רגלית את שבע הקומות, על סף התקף לב.
"נסיכה אמיתית יש לך" אמרתי, "אבל הפה, אפאס, קצת מלוכלך".
ידי הימנית דיממה כמו בתולה שפגשה את אחמד ג'עברי בגן עדן, כך שהחלטתי לרדת למיון. במיון המצב רק הלך והחמיר. הרופא עדיין לא חזר מארוחת הצהריים ולמבקרים הרבים נוספו כעת גם מספר פצועי דקירות, שבורי כיסאות בראש וכיוצא באלה כתוצאה מהקטטות שהתרחשו בין קרובי החולים לבין עצמם, לבין החולים ולבין אנשי הצוות.
אילתרתי לי חוסם עורקים ממכנס נטוש שמצאתי והתחלתי מחדש במסעי הסיזיפי לעבר קומה שבע.
בקומה ארבע עצרתי לפוש פעם נוספת. הסתבר שנקלעתי למחלקה הפתולוגית, שם שמחתי לפגוש מספר חברים ותיקים מהמיון, אם כי עשה רושם שהם לא מזהים אותי ואף לא אחד מהם הגיב לברכות השלום שלי ולהתעניינותי הכנה בשלומם.
לאחר מספר דקות מנוחה, רגע לפני שעברתי ניתוח שלאחר המוות, לפני המוות, המשכתי בדרכי. בשעה טובה, כארבע שעות לאחר שהגעתי לבית החולים נכנסתי בזחילה לפנימית ב'.
"יעקב בר מכר" אמרתי במאמץ לאחות החיננית בדלפק הקבלה.
האחות הסתכלה בי במבט נוגה. "נפטר לפני עשר דקות" אמרה באמפתיה, "הוא במחלקה הפתולוגית".
"איזה קטע" אמרתי לה, "אני כרגע בא משם. אפשר לבקר אותו?".
האחות הושיבה אותי ונתנה לי כוס מים. היא הסבירה לי את המשמעויות של המצב. המשמעות העיקרית מבחינתי היתה שסתם שרפתי יום שבת על נסיעה לחינם לחיפה.
בדרך חזרה לתל אביב התפוצץ לי התוספתן. עצרתי במיון בהלל יפה בחדרה שם קיבלתי מכות מקרובי משפחה עצבניים. "אתה חייב לעצור להתרעננות" אמר לי שוטר שעצר אותי באיזור גבעת אולגה לאחר שהבחין בי מזגזג על הכביש.
לאיכילוב הגעתי על סף תרדמת. בואו לבקר. אני בקומה שבע - הקומה של הקומה. במחשבה שנייה, חכו ליום ראשון.

נכתב על ידי גילישטויות , 1/12/2012 21:25  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גילי ב-2/12/2012 17:56



Avatarכינוי:  גילישטויות

מין: זכר

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , הומור וסאטירה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגילישטויות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גילישטויות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ