לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

kiddo || סיפורים בהמשכים


Sweet dream or a beautiful nightmare

Avatarכינוי:  kiddo || סיפורים בהמשכים

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

פרק 4


טווב , אז סוף סוף - פרק !

פרק 4:

התעוררתי וקמתי מהר מהמיטה , השעה הייתה אחד-עשרה . לקחתי את הפלאפון הנייד שלי וחייגתי לדילן , תוך כדיי שאני בוחרת בגדים . דילן ענה , "שלום לך ." אמר .

"אני ממש מצטערת ! רק עכשיו קמתי . תוך חצי שעה אני מוכנה ! מבטיחה !" אמרתי במהירות . הוצאתי מהארון ג'ינס קצר וחולצה קצרה וזרקתי אותם על המיטה .

"זה בסדר ." הוא צחק . "התקשרתי ולא ענית אז הבנתי שאת עוד ישנה ."

"כן ... אני מצטערת ." אמרתי בהתנצלות .

"אין על מה . עוד חצי שעה תצאי ? אני אבוא לאסוף אותך ." הוא נשמע מחייך .

"אני אהיה מוכנה ." עניתי בחיוך . "אני מקווה ..." מלמלתי .

"ניפגש ." אמר וניתק את השיחה . התלבשתי , קלעתי את שיערי לצמה ארוכה , התאפרתי מעט וקיבלתי טלפון , זה היה מדילן שאמר שהוא כבר מחכה לי . לקחתי פלאפון וקצת כסף וירדתי למטה .

ג'יפ גדול ולבן של מרצדס עמד בחנייה שלנו ומחלון הנהג הציץ פרצופו המחייך של דילן . נכנסתי למושב הנהג . "היי." מלמלתי בחוסר נוחות .

"היי ." ענה בחיוך .

"אז ... לאן נוסעים ?" שאלתי והעליתי חיוך קטן על פניי .

"נתחיל בארוחת צהריים כי אני דיי בטוח שעוד לא אכלת כלום ." אמר והתניע את האוטו.

"צודק . אבל ארוחת צהריים ? עכשיו בסה"כ אחד-עשרה וחצי ." עניתי . דילן יצא מהחנייה בצורה מושלמת והחל לנסוע במורד הרחוב .

"אל תדאגי , עד שנגיע למקום כבר יהיה לפחות שתים עשרה ." אמר בחיוך . הנסיעה עברה בשיחה שוטפת וללא רגע אחד של שתיקה . לאט , לאט הצלחתי להיפתח כלפי דילן ולא הייתי רעה או יבשה אליו כמו בהתחלה .

הגענו ליער יפיפה ודילן החל לנסוע בשביל עפר עד שלבסוף הגענו לבקתת עץ קטנה שהייתה מוצבת בצמוד לנהר . דילן החנה את הרכב והחלנו להתקדם לכיוון בקתת העץ . בכניסה עמדה מארחת , דילן אמר לה את שמו והיא הובילה אותנו לשולחן שעמד בחוץ , במרפסת שהייתה ממש מעל לנהר , היא הניחה מולנו שני תפריטים והלכה .

"וואו , המקום הזה מדהים !" אמרתי מוקסמת . הסתכלתי סביבי , הבקתה הייתה ממוקמת במרכז קרחת יער ומסביבנו , במעגל כמעט מושלם , עצי סקוויה ענקיים . מתחתינו זרם נהר שצבעו היה כחול מושלם וקול רשרוש המים היה מרגיע ונעים לאוזן .

"אני שמח שאת אוהבת ." הוא הסתכל עליי וחייך . במשך כמה דקות הסתכלנו אחד על השני ולאט לאט הרגשתי חיוך עולה על פניי ואת לחיי מאדימות מסומק . המלצר הגיע וקטע את המבט הממושך שלנו , "אתם רוצים להזמין ?" שאל .

"עוד כמה דקות ." דילן אמר והוריד את מבטו לכיוון התפריט . המלצר הלך . הסתכלתי בתפריט וחיפשתי מה להזמין .

"החלטת כבר ?" שאל והרים את מבטו אליי .

"לא . הכל פה נראה כ"כ טוב ." עניתי והמשכתי לעבור על התפריט . "מה אתה מזמין ?" הרמתי את מבטי אליו .

"את הקבוע שלי , רביולי בטטה עם רוטב שמנת ." אמר וסגר את התפריט שלו .

"הקבוע ? אז אני מבינה שאתה לוקח לפה הרבה בנות ." אמרתי באכזבה .

"ממש לא ." הוא חייך. "אני בא לפה עם המשפחה הרבה . את הראשונה שאני מביא לכאן ."

"באמת ?" חייכתי במבוכה .

"באמת ." הוא לקח את ידי שהייתה מונחת על השולחן והתחיל לשחק עם אצבעותיי .

"אממ ... נראה לי שאני אזמין ... לזניה בולגרית עם תרד ." מלמלתי . המבט של דילן ומגע ידו בידי גרמו לי לבלבול .

הוא קרא למלצר ואמר לו את ההזמנה שלנו . המלצר הלך והותיר את שנינו לבד .

"עוד לא אמרת לי למה הסכמת לדבר איתי ולצאת איתי ." דילן שאל .

"האמתי הפתיע אותי שלא היית שחצן וסנוב כמו שכבר יצא לי להכיר אותך . פתאום , בלי כל החיוכים והמשפטים המתנשאים שלך - הראית לי שיש בך גם צד אחד ." אמרתי וחייכתי אליו . חילופי המבטים המביכים ממקודם חזרו . "חוץ מזה שסתם היה לי מצב רוח טוב כשחזרתי הבייתה ." משכתי בכתפיי והסטתי את מבטי מעיניו המהפנטות .

"אני שמח שהסכמת ." הוא שלח לי חיוך כובש . חיוך רחב וחושף שיניים שנוטה מעט שמאלה , מה שגרם לעינו השמאלית להתכווץ מעט .

השפלתי את מבטי והסתכלתי על ידו שעדיין שיחקה עם אצבעותיי . דילן משך את ידי באיטיות לכיוונו , הוא הצמיד אותה לשפתיו , שפתיו הרכות והעדינות , ושיחרר נשיקה שגרמה לי לצמרמורת בלתי מוסברת בכל הגוף . משכתי את ידי בחזרה והסתכלתי על דילן במבט שואל . הוא בתמורה רק חייך אליי .

"את יודעת ... מהרגע הראשון שראיתי אותך בחניון מצאת-חן בעיניי ." הוא אמר אחריי כמה דקות של שקט .

פתחתי את פי בשביל לענות לו אבל אז בדיוק המלצר הגיע וקטע אותי . הוא הניח לפניי צלחת מקושטת במרכזה עמדה הלזניה שהזמנתי , דילן קיבל קערה שבתוכה שכבו הרביולי מכוסים ברוטב השמנת .

חתכתי חתיכה קטנה מהלזניה והכנסתי לפי .

"האמתי , שלך נראה הרבה יותר טוב ." חייכתי . ניסיתי להעביר נושא , לא ידעתי מה לענות לו . מהרגע הראשון שראיתי אותו חשבתי שהוא מתנשא ויהיר ואני חושבת שזאת מחשבה שכדאי שאני אשמור לעצמי ...

"שלי גם הרבה יותר טעים ." הוא קרץ לי .

"בוא נראה ." שלחתי את המזלג שלי לצלחת שלי , תפסתי רביולי אחד ודחפתי אותו לפי . "שלך באמת יותר טעים !" אמרתי בפה מלא אוכל .

"תסיימי מהפה !" דילן צחק . "אני גם טועם ממך , מה את חושבת ?!" הוא חתך חתיכה מהלזניה שלי ובלע אותה תוך שניות מהירות .

 

סיימנו לאכול , אחריי ישיבה ארוכה של דיבורים וצחוקים , דילן שילם למרות שהתעקשתי לשלם לפחות חצי ויצאנו מהמסעדה . "אני רוצה לקחת אותך לאחד המקומות האהובים עליי . הרבה זמן לא הייתי שם . אני מקווה שתאהבי." הוא אמר כשנכנסנו לאוטו .

"נראה ." חייכתי . דילן יצא מהיער והחל לנסוע בחזרה לכיוון העיר .

עצרנו ליד מין מחסן ישן במרכז איזור תעשייה נטוש שקירותיו עשויים מתכת . "בואי ." דילן אמר וכיבה את המנוע .

"אתה בטוח ?" שאלתי בחשש . למרות שהיה אמצע היום והשמש זרחה במרכז השמיים , המקום הזה נראה אפלולי ומפחיד . לא מקום שכדאי להימצא בו לבד בחושך .

"כן , אל תדאגי ." חייך . דילן יצא מהאוטו ואני עשיתי כמוהו . התחלנו להתקדם לכיוון המחסן הגדול ונצמדתי לדילן מהפחד , הוא חיבק את גופי הצנום וקירב אותי אליו . בפינת המבנה הגדול הייתה דלת קטנה , דילן דפק עליה וכעבור כמה שניות היא נפתחה ומתוכה הציץ ראש של בחור כהה עור , גדול מאיתנו בכמה שנים . "אה , שלום דילן !" הבחור פתח את הדלת לרווחה ולפניי ניגלה גוף מנופח משרירים .

"מה נשמע ?" דילן שאל בחיוך . החיוך הסנובי שכבר הספקתי להכיר טוב מאוד .

"בסדר גמור . אני רואה שסוף סוף החלטת להביא לפה מישהי ." הבחור בחן את גופי וחייך אליי . המבט הסורק שלו גרם לי לאי נוחות וניסיתי להתחמק מקשר עין עם הבחור .

"כן ." דילן ליפף את היד שהייתה קרובה אליי סביב מותניי וקירב אותי אליו , כאילו מודיע לבחור לשמור ממני מרחק . הבחור הפנה את מבטו ממני בסוג של תבוסה וחזר להסתכל על דילן . "אפשר להיכנס ?" דילן שאל לבסוף .

"בטח ." הבחור ענה . נכנסנו לתוך המבנה , עמדנו מעל מדרגות שמובילות לרחבה למטה . ברחבה היו עשרות נערים שעמדו במעגל מסביב לקבוצת נערים שהיו לבושים בבגדים זרוקים ורקדו . הם השתוללו ונעו באנרגטיות , הם נראו משוחררים ומאושרים . הם עשו עם כל חלקי גופם כל מיני תנועות מוזרות אך יחד עם זאת , מדהימות , תנועות שלא חשבתי שגוף האדם יכול להפיק . ברקע התנגנה מוזיקת ראפ חזקה והקהל הריע .

"אתה גם רוקד ?" שאלתי את דילן בזמן שירדנו במדרגות .

"רקדתי . הייתי ראש קבוצה ." הוא ענה בקול רם , מנסה להתגבר על המוזיקה הרועשת .

"למה הפסקת ?" עניתי באותו טון רועש . התקדמנו לכיוון בר שהיה מוצב בקצה של המבנה .

"הייתה לי חברה מהקבוצה . אחריי שהיא נפרדה ממני הרגשתי שאני לא יכול להיות איתה בקבוצה אז פרשתי ." ענה . ישבנו על יד הבר וכבר היינו רחוקים מהמוזיקה אז יכולנו לדבר בלי הפרעות .

"מתי זה קרה ?" שאלתי .

"לפניי משהו כמו שנה ." ענה ומשך בכתפיו כסימן לחוסר עניין .

"ולמה לא חזרת ?"

"ידעתי שבטח תהיה חוסר נוחות בקבוצה אם אני אחזור אז החלטתי להישאר בחוץ . אבל אני עדיין נהנה לבוא לפה ולראות אותם רוקדים ."

"בוא נתקדם פנימה , אני רוצה לראות !" אמרתי בהתלהבות . דילן חייך וקם מהכיסא .

התקדמנו לתוך ההמון עד שכבר היינו בקצה המעגל והיינו קרובים לקבוצה שהופיעה . הקבוצה סיימה להופיע וכל הקהל הריע בחוזקה . הקבוצה יצאה מהמעגל וישר אחריה נכנסה עוד קבוצה , הם הסתדרו בצורת חץ והמוזיקה החלה להתנגן .

"זאת הקבוצה שהייתי בה ." דילן אמר באוזני .

"הם מעולים !" קראתי .

הקבוצה הנוכחית סיימה להופיע ואז המוזיקה נפסקה . "גבירותיי ורבותיי !" נשמע קולו של הדיג'יי . "אני רואה פה בקהל חבר ותיק שהייתי שמח לחלוק איתו ריקוד ! דילן קרופורד !"

"חבר ותיק ??" שאלתי מופתעת וחייכתי .

"סיפור ארוך , אני יספר לך אח"כ ." ענה בחיוך . הדיג'יי הפעיל שיר וירד מהעמדה שלו . דילן פשט את חולצתו ונתן לי אותה , "תשמרי לי ." חייך והלך למרכז המעגל . הייתי המומה כשראיתי את הגוף השרירי והמחוטב של דילן . לפי החולצות הגדולות שהוא לובש בדר"כ זה נראה כאילו הוא מסתיר גוף לא מוצלח . מה שהתברר כטעות .

דילן והדיג'יי התחבקו והחלו לרקוד . לא התעמקתי בדיג'יי , עקבתי רק אחריי תנועותיו של דילן . הוא התגלגל וקפץ וריחף באוויר ואחריי זה עשה סלטות לאחור והזיז שרירים בגופו שלא ידעתי על קיומים . הוא זז מדהים ! אני חושבת שהחיוך שהיה מרוח על פניי נראה עד לירח .

הצטרפתי לקריאות העידוד והתלהבתי כמו ילדה קטנה . השיר נגמר , דילן נפרד מהקהל בהשתחוות שנוספה לה סלטה קטנה ואז בא אליי .

"היית מדהים !" קפצתי עליו בחיבוק . הוא הזיע אבל זה לא הפריע לי לחבק אותו . הוא עטף את ידיו סביב גופי , הרים אותי מעט והסתובב סיבוב אחד במקום .

התיישבנו בחזרה בבר , דילן עדיין היה בלי חולצה . הוא הזמין לשנינו קוקטייל שלא ממש הבנתי את שמו אבל מסתבר שהקוקטייל נקרא כך על שם הקבוצה -לשעבר- של דילן שמתברר שהיא נחשבת "האלופה" במועדון במחסן הנטוש .

"וואו כמה זמן לא הייתי פה ." דילן אמר בחיוך נוסטלגי והסתכל סביבו , על המבנה הישן .

"איפה למדת לרקוד ככה ?" שאלתי , עדיין המומה מהתנועות והקפיצות באוויר שדילן עשה לפניי כמה דקות .

"למדתי פה . הסתכלתי על רקדנים ולמדתי לאט , לאט . אחריי שלימדתי את עצמי כל מיני תנועות והתחלתי לרקוד פה לבד , הדיג'יי , ששמו הוא בריאן , התלהב ממני והציע שהוא יעזור לי להתקדם . הסכמתי וככה יצרתי את הקבוצה שלי ." ענה . הברמן הניח מולנו שתי כוסות גבוהות ממולאות בשתייה בצבע כתום כהה .

"תלמד אותי גם ." ביקשתי . דילן חייך ולגם מהמשקה הכתום .

"בשמחה ." ענה בחיוך . הרמתי את כוס המשקה שלי וקירבתי אותה לפי . ריח חזק של אלכוהול מילה את אפי . לגמתי מהמשקה , תחושה חמימה אך מתוקה זרמה בגרוני .

נערה כלשהי בעלת שיער כהה ועור בהיר התקרבה אלינו , "דילן ." היא קראה בשמו של דילן וגרמה לו להסתובב אליה . "קייסי ."  ענה בקרירות . לפי טון הדיבור והמבטים שחלפו בניהם , ניחשתי שזאת החברה הקודמת שלו .

"מה אתה עושה פה ?" שאלה . היא הפנתה את מבטה אליי ובחנה אותי , "ומי זאת ?" שאלה בזלזול .

"באתי לבקר . וזאת אשלי , ידידה קרובה שלי ." ענה . המתח בניהם הורגש בעוצמה וגרם לי לאי נוחות .

למזלי , הגיעו חבורת נערים שהפיגו את המתח . "דילן ! חודשים מאז שראינו אותך פעם אחרונה !" אמר נער אחד . "נעלמת לנו ! התגעגענו !" אמר נער אחר . כולם היו סביב דילן ונראה היה שהוא לגמרי שכח מקיומי . אותה נערה עם השיער כהה והעור הבהיר ששמה התברר כ-קייסי התקרבה אליי , "אז מה , את נהנית פה , אשלי ?" שאלה בחוסר עניין ואמרה את שמי בזלזול .

"האמת שאני מאוד נהנית פה , קייסי ." החזרתי לה באותו הטון . היא הסתכלה עליי במבט נוקב וכבר יכולתי להרגיש את הסטירה שהיא מתכננת לתת לי .

דילן קם ממקומו ומשך אותי לכיוון הרחבה . "בואי לרקוד ." חייך אליי . "תשמור לי על החולצה !" דילן צעק לכיוון הברמן . הברמן הנהן ולקח את החולצה של דילן שהייתה מונחת על הבר . סובבתי את מבטי לאחור וראיתי את קייסי מסתכלת עלינו במבט מלא קנאה וכעס .

הרחבה הייתה מלאה נערים שרקדו והמעגל שעמד מקודם באמצע התפזר . דילן ואני התחלנו לרקוד לפי קצב המוזיקה המקפיצה . התנועתי בחופשיות , מתמסרת לצלילי המוזיקה . דילן רקד מולי , צמוד אליי . על פניו היה מרוח חיוך מאושר שהגיע מעינו האחת עד לעינו השנייה . חיוך כזה מאושר עוד לא יצא לי לראות אצל דילן . אני כמעט בטוחה שהחיוך שהיה מרוח על פניי היה דומה לחיוך המאושר של דילן .

דילן סובב אותי כשגבי מופנה אליו והצמיד אותי לגופו החשוף . הוא הניח את סנטרו על כתפי , צמוד לאוזן שלי , "הרבה זמן לא נהניתי ככה . תודה אשלי ." לחש .

הרגשתי את הסומק עולה על פניי והרגשתי איך חיוכי מתרחב מרגע לרגע . הסתובבתי בחזרה לדילן . הצמדתי את המצח שלי למצח שלו . דילן קירב את שפתיו לשפתיי ויכולתי להרגיש את שפתיו מרפרפות על שלי .

(חעע , הם לא באמת מתנשקים בתמונה . שוש .)
איך הפרק ? אהבתם ? נהניתם ?
יש לי מחר בגרות בתנ"ך אז אני עפפפה ללמוד !
שיהיה לכם חופש מ ה נ ה !!! :)
אוהבת !! 
נכתב על ידי kiddo || סיפורים בהמשכים , 23/6/2012 16:12  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3


טוב אז בלי הרבה דיבורים(כי אני עייפה מתה) ...... פרק !


פרק 3:

אחריי עוד כמה שעות של התרוצצות ברחבי בית הקפה , המשמרת נגמרה -סוף, סוף- ועזרתי למייקל לנקות ולסגור את בית הקפה ביחד עם עוד מלצרית אחת .

היא הלכה הבייתה ונשארנו רק אני ומייקל . הוא , כרגיל , היה מאחוריי הבר , רק שהפעם הוא הכין לשנינו כוס קפה . ישבתי על אחד הכיסאות הגבוהים וצפיתי במייקל . גבר מושך , אין מה לדבר . הוא סיים להכין את כוסות הקפה והניח אותן על הדלפק הגבוה . הוא עבר מעל הדלפק והתיישב על כיסא גבוה לידי .

"אז ספרי לי אשלי , למה באת לעבוד פה ?" שאל ולקח לגימה מכוס הקפה שלו .

לקחתי גם אני לגימה מכוס הקפה שלי , "ראיתי מודעת דרושים אז חשבתי ששווה לבדוק ." עניתי קצרות ולקחתי עוד לגימה מהקפה .

"אבל למה את צריכה לעבוד ?" שאל וכיווץ את גבותיו . "כלומר , אני רואה איך התלבשת גם היום וגם אתמול , ראיתי את האחים שלך עם הבגדים היקרים , ראיתי את מפתחות הפורש מציצים מהכיס שלך . גם את לא נראית כמו אחת שזקוקה לכסף הזה ."

לגמתי מהקפה ועל פניי עלה חיוך קטן , חיוך מסתיר סוד . "ספר לי על עצמך , בוס , איך המשפחה שלך ?" שיניתי נושא .

"המשפחה שלי בסדר גמור , למה ?" שאל מבולבל .

"כי המשפחה שלי על הפנים . אבא שלי מתעניין רק בכעס ובעבודה . וכשהוא מתעניין בילדים שלו זה רק בצעקות וריבים." אמרתי באדישות המזויפת שלי .

מייקל נראה מופתע , "ומה עם אמא שלך ?"

"אמא שלי ..." גיחכתי בזלזול . "אמא שלי היא פחדנית . היא לא מסוגלת להתעמת איתו . היא תהיה מוכנה לסבול את הצעקות ואת הריבים בשביל לא להיכנס איתו לעימות ." עניתי בחיוך עצוב .

"וואו ... אני מצטער בשבילך . זה בטח לא קל ." אמר בעצב .

"זה לא קל , אבל כבר התרגלתי ." אמרתי בשקט .

"זה לא צריך להיות ככה . לא מגיע לך לקבל יחס כזה ." הוא נשמע כועס .

"מייקל , עזוב . לא כדאי לך להיכנס לזה ." אמרתי . מייקל גלגל את עיניו ולגם מהקפה שלו . "זאת הסיבה שבגללה חיפשתי עבודה , להיות מחוץ לבית כמה שיותר ."

"בזה אני מבין אותך . בית הקפה הזה בשבילי הוא גם סוג של בריחה ." אמר ולפתע ראיתי מבט שבור בעיניו .

"בריחה ממה ?"

"לפניי שנה בערך אימי מתה .סרטן ." הוא אמר קצרות . "האמתי , עוד חודש זה יהיה שנה למותה ." מלמל ספק לי , ספק לעצמו .

"אני מצטערת ." אמרתי בטון מתנצל . "זה בטח נוראי ." הוספתי בשקט .

"כן ..." ענה בשקט. הוא הרכין את ראשו ואני יכולה להישבע שראיתי דמעה שזולגת מעינו . קמתי מהכיסא שלי והתקרבתי אליו , לא אמרתי כלום , רק חיבקתי אותו . הוא החזיר לי חיבוק , וככה נשארנו מחובקים במשך כמה דקות ארוכות .

ישבנו בבית הקפה במשך כמה שעות וסיימנו שלוש כוסות קפה . "טוב ... אני חושבת שכדאי שנלך הבייתה . כבר מאוחר." אמרתי וקמתי מהכיסא .

"כן , אה ? בואי נסיים לסדר פה ונלך ." מייקל ענה וקם גם הוא מהכיסא . הוא לקח את הכוסות והתקדם לכיוון המטבח .

"נראה לך שאתה תשטוף כלים ואני ארים כיסאות ?" שאלתי בציניות והלכתי אחריו למטבח .

"כן , דווקא נשמע לי רעיון טוב ." ענה באותו הטון שלי . הוא הניח את הכוסות בכיור .

"בחלומות הלילה ." חייכתי . נעמדתי ליד הכיור והתחלתי לשטוף כלים .

"מה שאת רוצה . תזכרי שביום רביעי את מרימה את כל הכיסאות לבד ." אמר בטון מתגרה וחייך .

"אנחנו עוד נראה לגביי זה ." צחקתי .

סיימתי לשטוף את הכלים ובינתיים מייקל הרים את הכיסאות על הבר . יצאנו מבית הקפה , הוא נעל אותו והתחלנו להתקדם לכיוון החניון . "אני שמח שנשארת ." אמר לפתע .

כיווצתי את גבותיי וחייכתי ,"גם אני ." עניתי .

"איך הצלחנו להתחבר ככה ?" שאל .

"כנראה כי אנחנו יותר דומים ממה שנדמה לנו ." עניתי . הגענו למקום שבו חנה הרכב שלי וראיתי שהג'יפ השחור והגדול שלי כבר לא נמצא שם . "אוי ..." נאנחתי . "אח שלי לקח את האוטו ." מלמלתי .

"בואי , אני אסיע אותך הבייתה ." מייקל אמר והתחיל להתקדם לכיוון הרכב היחיד שעמד בחניון , רכב ספורט נמוך של חברת פרארי בצבע כחול מטאלי . נכנסנו לרכב ומייקל החל לנסוע במעלה הרחוב , הסברתי לו איפה אני גרה . הוא נעצר מול הבית שלי , "זה?" שאל .

הנהנתי בראשי ופתחתי את הדלת . "לילה טוב , בוס ." חייכתי .

"לילה טוב , אשלי ." ענה בחיוך משועשע . יצאתי מהרכב ומייקל נסע . נכנסתי דרך שער המתכת לגינה ירוקה עם ערוגות פרחים מדהימות ביופיין והתקדמתי ישר אל דלת העץ הגדולה ונכנסתי הבייתה . שמעתי רעש ודיבורים מהסלון אז הלכתי לראות על מה כל המהומה . הוריי ישבו שם ביחד עם הבוס של אבי , אשתו ודילן . ניסיתי לעלות למעלה מבלי שיבחינו בי אבל זה היה מאוחר מידיי , "שלום אשלי , בואי תצטרפי אלינו ." אבי אמר במין חביבות עלובה שכזאת .

"האמתי שאני דיי עייפה ." עניתי וזייפתי פיהוק .

"איפה היית עד עכשיו ? כבר מאוחר !" הוא שאל בדאגה . כ"כ שנאתי את ההתנהגות המזויפת שלו ליד אנשים .

"עבדתי ." עניתי בפשטות . ידעתי כמה זה יעצבן אותו שהזכרתי את העובדה שאני עובדת ליד אנשים אחרים ועל פניי עלה חיוך . הבוס של אבי הסתכל עליי בהפתעה , "מדוע את צריכה לעבוד ?" הוא שאל מופתע .

"אההה .... היא עושה את זה רק לכיף ." אבי ענה בחיוך מתחמק . "את יכולה לעלות לישון ." הוא שלח לי מבט שרק אני ידעתי את הפירוש למבט הזה ... הוא אומר שמחר אני אסבול . עליתי לקומה השנייה ושמעתי צעדים מאחוריי , הסתובבתי וראיתי את דילן . "אפשר לדבר ?" הוא שאל . לשם שינוי, לא הייתה על פניו שום הבעה משתחצנת או חיוך דבילי .

למזלו , אחריי השיחה הארוכה עם מייקל - היה לי מצב רוח טוב . "אין בעיה ." עניתי קצרות . הוא נראה מופתע ועל פניו עלה חיוך קטן . לא חיוך כמו כל אלה שראיתי עד עכשיו , השחצנים והבטוחים בעצמם , חיוך קטן ומאושר .

"נשב בחדר שלי , בוא ." אמרתי והתקדמתי לכיוון חדרי . נכנסנו לחדר , "אתה יכול לשבת , אני חייבת להחליף בגדים רק רגע ." אמרתי והלכתי לכיוון הארון , הוצאתי טרנינג וגופייה ונכנסתי לחדר האמבטיה .

החלפתי בגדים בזרירות ויצאתי בחזרה לחדרי , לא ראיתי שם את דילן . "דילן ?" קראתי בשמו .

"בחוץ ." קולו נשמע מכיוון המרפסת . יצאתי למרפסת וראיתי אותו יושב על כיסא הקש . הוא חייך כשראה אותי . אותו חיוך קטן ומאושר ממקודם . התיישבתי בכיסא לידו . "רציתי לבקש סליחה על ההתנהגות שלי . דיברתי עם חבר עלייך והוא אמר לי איזה טעות עשיתי . הבנתי שזאת לא דרך להתחיל עם מישהי ואני מצטער ." אמר . מבטו היה מקובע על נקודה רחוקה באופק .

"גם אני לא הייתי ממש בסדר ." עניתי בשקט . "סליחה ."

"דף חדש ?" הוא הפנה את מבטו אליי וחייך .

הנהנתי בראשי וחייכתי גם אני . רק עכשיו שמתי לך עד כמה שדילן נראה טוב . עור בהיר וחלק כמו של בובת חרסינה , שיער שחור כלילה וחלק שהתפזר על מצחו ועל עורפו בצורה מושלמת , עיניו היו בגווני כחול-ירוק ולשפתיו היה צבע אדמדם שהחמיא לו מאוד .

"אשלי , הכל טוב ?" דילן שאל . שמתי לב שמבטי היה מקובע על שפתיו ומיהרתי להסתכל למקום אחר .

"כן ." חייכתי .

"מה את אומרת , בא לך שמחר נלך להסתובב קצת ? לא דייט , פגישה ידידותית ." שאל וחייך .

"טוב ." עניתי בפשטות . החלפנו מספריי טלפון וקבענו שדילן יאסוף אותי מחר בעשר בבוקר .

"טוב , אני צריך לחזור , הם בטח כבר רוצים ללכת ." דילן אמר וקם מהכיסא . הנהנתי בהבנה וקמתי גם אני , נכנסנו לחדרי , "לילה טוב ." אמרתי בחיוך .

"לילה טוב , אשלי ." דילן ענה בחיוך מאוזן לאוזן ויצא מחדרי .



 

אז דילן נהיה חמוד, לא ? :)

בהצלחה בבגרות בלשון למי שיש ! (לי :/)

 

אוהבת אתכם !!

נכתב על ידי kiddo || סיפורים בהמשכים , 17/6/2012 23:22  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

8,009
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מוסדות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkiddo || סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kiddo || סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ