לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המציאות מנקודת המבט שלי... מה טוב, מה לשנות, המון שאלות, ובעיקר תהיות...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

4/2012

אומץ


אהלן,

החגים כבר נגמרו וזה הזמן לחפש עבודה. אין ספק שרצף החגים אלה ממש נחמד .

הספקתי לראות את החברים  והאנשים שאני אוהבת, ולעשות חיים.
במהלך הזמן הזה, סתם יצא לי לחשוב באמת על הנושא של הקטע. אומץ.

וגיליתי שאין לי אומץ בשקל. כלומר יש לי אבל לא כזה שאני רוצה.

אומץ מתחלק לשניים. אומץ אדרנלין (שמתבטא, בלעלות על ההר הכי גבוה, או צניחה חופשית, באנג'י ) שזה יש לי בשפע, אני חולה על הדברים האלה. אבל אומץ ריגשי נקרא לו, אין לי בשיט. ואני סוגדת לאנשים שיש להם את זה.

זה לא בדיוק ביישנות, וזה גם לא קשור. זה פשוט משהו שעושה סוויטץ' ברגע שאתה רוצה להגיד משהו במצב מסוים.

 

יש את הרגע שבו אתה חושב ואתה רוצה להגיד את זה ואז לא יוצא כלום , ריק.
אני יודעת שאם היה לי את האומץ דברים היו אחרת... אבל אין אז צריך להתמודד עם מה שיש?


אני חושבת שאומץ זה דבר מיוחד, ולא להרבה יש ובודדים אלה שיש להם את שני הסוגים... זה כמו שאתה או יותר ריאלי או יותר הומאני. כמובן שיש חלק מהאנשים שהוא גם וגם באותה מידה. אבל באמת רק חלק. ולא הרוב.
אז או שאלוהים החליט שאני אהיה ריאלית והומאנית באותה מידה ושכח להעביר לי מעט אומץ ריגשי. או שפשוט זה גנים (:

 

 

יאללה בי 

נכתב על ידי .·°liko°·. , 29/4/2012 16:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפתעות


אהלן,

קודם כל התחדשתי בעיצוב שעשיתי.

טוב למען האמת מערב פסח לא עדכנתי ולא באמת היה לי זמן ומוזה לזה....

ועכשיו פתאום באים לי המון רעיונות בבום אבל כל אחד סותר את השני ואין לי מושג מה אני באמת רוצה לדבר עליו.

מה שכן החיים מלאי הפתעות, טובות, רעות, נעימות, מכוערות והמון סוגים.

 

אבל שחושבים על זה אין באמת הפתעות, זה מושג שהאדם יצר לעצמו כשמשהו לא מתאים לו, או לא מסתדר לו...

התקבלת למשלחת שמאוד רצית, זו הפתעה? לא באמת... כי פשוט היית טוב, אם אתה מופתע מזה אתה כנראה לא מעריך את עצמך.

מסיבת הפתעה? זה אף פעם לא הולך... תמיד מגלים אותו, אבל כדי לגרום לסביבה להרגיש טוב עם עצמם אז המשפט הראשון שיוצא מהפה "ואי ממש הפתעתם אותי".

אני אוהבת הפתעות, למרות הכל, אני חושבת שזה מה שעושה את החיים פחות משעממים וצפויים.

אני בדיוק כותבת איזה סיפור, אני כבר שנתיים עובדת עליו ואני רק בהתחלה, אני אוהבת ספרים, אני לא אוהבת את הספרים שיש את ה1000 תיאורים המוקדמים לפני השיחה, אפשר להגיד שאני אוהב את התסריט והדו שיח בין הדמויות.

גם בספר אני יותר מתמקדת בשיחה. גיליתי ששיחה והמשפטיםם שנזרקים לאוויר עושים את חווית הקריאה, יש משהו בזה שאתה קורא את זה בגוף ראשון כאילו זה קרה לך. טוב נו לא פלא ששנתיים אני משנה את התחלת הסיפור 6 פעמים.

 

אין ספק שאני אוהבת להתבטא בכתב,

ויש אנשים שאומרים לי שבריב, אז אם זה שיחה במייל אני תמיד גורמת להרגיש לצד השני לא טוב כי המילים חזקות.

יש משפט בסגנון שלמילים יש כוח...

 

חבל שזה עובד תמיד בסיפורים, ספרים, כתבות, רעיונות...

למה זה לא עובד חלק במציאות..

 

זה ממש מפתיע הא?

 

יאללה בי 

נכתב על ידי .·°liko°·. , 14/4/2012 22:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלום שלא יהיה מציאות


אהלן,


הרבה זמן שאני מתלבטת אם לפתוח את זה והתחלתי את זה ידנית למען האמת (לכתוב באיזה פנקס, רעיונות מחשבות ודברים בסגנון)


זה לא בדיוק יומן, זה פשוט דברים שעוברים לך בראש, או שאתה חושב על משהו ואין טעם לשתף אותו עם מישהו... כי זה לא משמעותי.


ותמיד כתיבה זה היה הצד החזק שלי... אז למה לא בעצם?


 


"למה חלום שחלמתי היה נראה כל כך מציאותי,
 והמציאות כל כך רחוקה מלהיות חלום..." 


 


האמת שזהו אחד הבקרים הכי טובים שהיו לי, כלומר יותר נכון ההשכמה הכי טובה שהיתה לי. זה אחד הלילות הזכורים לי ביותר, בעקבות החלמות שחלמתי. חלומות שיכולים להיות מציאות ללא כל ספק. מאוד הגיוניים, חלק כבר קרו בעבר, חלק עוד לא קראו, 1 שהוא היה ממש מוזר, ולא הגיוני.


וחלום אחד שהלוואי והיה הופך למציאות, והוא יכול אבל אין לי אומץ.

חלמתי שמישהו שאני אוהבת , איכפתית כלפיו ומעריכה אותו, הבין סוף סוף מה אני חושבת ובטא את זה, שהוא לעומתי היה אמיץ ואמר את מה שהיה על ליבו. וזה בדיוק התאים למה שאני הרגשתי. 


כל הבוקר הייתי באופוריה , אבל זאת הבעיה, שזה כל כך מציאותי אבל כל כך רחוק מהמציאות.


 


אולי יגיע היום שבו, החלום הזה יהיה אמיתי, והיום הזה כנראה יהיה היום המאושר ביותר בחיים שלי.
עד אז... אני אמשיך להתחבא מאחורי המילים ואחכה שזה יקרה... למרות שעבר שנה וזה לא מתקרב..

יאללה ביי 


 


 

נכתב על ידי .·°liko°·. , 1/4/2012 23:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  .·°liko°·.

בת: 27




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.·°liko°·. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .·°liko°·. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ