לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

AT LAST


...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2019

פאפ


כאילו אין לי מספיק על מי לפנטז.

רופא נשים צעיר, חתיך ופלרטטן שלא מאמין לי שאני נשואה כי לא היתי עם טבעות, זה מה שהייתי צריכה.

 

"תרדי עוד קצת עם הטוסיק"

"אם אני יורדת עוד קצת אני נופלת מהכסא"

"מעולה, בשביל זה אני כאן כדי לתפוס אותך"

איזה מביך🤦🏽‍♀️

נכתב על ידי , 10/11/2019 17:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



all I really wanna see is the $$$


לפעמים אני מרגישה שאם אני לא אכתוב כאן אני אתפוצץ

כשמסך העריכה טוען במשך דקות ארוכות אני מרגישה כאילו יש לי פיפי של מילים, פיפי לוחץ שעומד לברוח אם עוד רגע זה לא יטען

 

ואז כשזה נכנס וכשאני מתחילה אני גונחת בהקלה.

 

המחשבות האלה מרצדות לי בראש חודשים ארוכים אבל בשיחה עם הבסטי באוטו בדרך חזרה מפאב תל אביבי, לא לפני שאכלנו גלידה ממקדולנדס ברחוב , הנושא עלה

 

דיברנו כל אחת על החזרה שלה מירח הדבש לשגרת העבודה

היא סיפרה איך עוד שבועיים היא שוב תהיה מובטלת כי הבחורה שהיא מחליפה בחל'ד חוזרת

ואני סיפרתי על השגרה שלי וכמה היה לי קשה לחזור אליה, איך הימי שישי האלה בעבודה גורמים אותי, מרסקים אותי נפשית.

והיא סיפרה לי כמה היא מרוויחה במשרה הזמנית הזו ואיך זה שכר גבוה בהרבה מהשכר בתחום שלה, כסף vs. עניין זה הטרייד אוף. סיפרה שהיא מתלבטת אם לחזור או לא

כששמעתי את המספרים התפלצתי. ההבנה שלסכום כזה אני אגיע רק אם אמשיך לתואר שני, מאוד דיכאה אותי

אף פעם לא היתי טיפוס שמתכנן קדימה או חושב לטווח ארוך, תמיד חשבתי על הכאן ועכשיו

אני עושה מה שמעניין אותי, נמצאת איפה שטוב לי, לא יודעת מתי אביא ילדים ולא חוסכת כסף אלא פשוט חיה את ההווה שלי. לא בפזרנות, בפשטות. (מאוד מאוד בנוחות)

 

היא אמרה לי "פרח, אם לא תשאפי לזה את בחיים לא תגיעי" ואז זרקה שהיא שואפת לזה שהיא ובעלה ביחד ירוויחו 40 אלף שקל בחודש כי בפחות מזה היא לא רואה איך אפשר לחיות טוב. אני הזדעזעתי והיא אמרה שעצם זה שאני לא רואה את זה, זה חלק מהבעיה שלי, שעוד אין לנו ילדים אבל כל ילד זה הוצאה ענקית ושאי אפשר להתקדם בחיים עם פחות מזה.

אולי היא מגזימה ואולי אני פשוט חיה על ענן, לא יודעת מי מאיתנו צודקת, מה שבטוח שלסכום כזה אני לא יכולה להתקרב. בטח שלא לבד אבל גם לא ביחד.

 

זה מאוד מערער אותי עכשיו ואני לא מפסיקה לחשוב האם אני עושה טעות שאני לא בודקת את העניינים האלה, האם אני מכלה את זמני במקצוע שלי ועדיף לי להתקדם הלאה לתחום אחר ומניב יותר, לחשוב על מה העתיד צופה לי, מה יהיה איתי?

 

כשהיינו בחו"ל קניתי כמה דברים שהם ב"השראת" דברים אחרים, מותגי על כאלה מאוד מאוד יקרים, וחשבתי על זה שגם בעלי וגם אני שנינו אקדמאים ועובדים ועדיין אני לא חושבת שאי פעם ארשה לעצמי לקנות תיק של שאנל או לצורך העניין לעולם לא נקנה מרצדס. המחשבה הזו באה והלכה, לא נתתי לה לשקוע כי באותה נשימה אמרתי לעצמי איזה כיף לך שאת בכלל בחו"ל וחוויתי רגע של הוקרת תודה. לשנינו אין הורים עשירים וכל מה שיש לנו עשינו בכוחות עצמנו.

 

בגדול, עד הרגע הזה חשבתי שדי הסתדרתי אבל עכשיו אני מרגישה כמו כישלון. מילא אם היתי מרגישה איזה תחושת סיפוק עילאית בעבודה שלי, אבל לא.

 

"הכל מסביב בינוני

מי אני? אנונימי אני

מה אני? בינונימי אני"

 

מקווה שאצליח להרדם עם כל המחשבות הטורדניות האלה,

פרח.

נכתב על ידי , 10/11/2019 00:40  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למה חזרתי מתאילנד?


מה היה לי שם רע?

קמתי מתי שרציתי, אכלתי מה ומתי שרציתי, 

קיבלתי עיסויים, שתיתי בכל יום קוקטיילים ופרישייקים,

היתי עם בעלי אהוב ליבי נשמת חיי 24 שעות ביממה, ועל פניו יש אנשים שזה ישמע להם מזעזע, אבל באמת שנהנתי מכל שבריר שנייה.

 

עכשיו אני בעבודה ואני במחזור הכי עצבני שהיתי בו כבר תקופה, הכל כואב לי, צריכה להחזיק את הציצי כשאני יורדת במדרגות כי אם הוא קופץ אני רואה כוכבים. אני עובדת מהבוקר עד הלילה כי אחת הבנות ילדה ועוד אחת הועפה. גם בשישי אעבוד ככה. הימי שישי האלה בעבודה מדכאים לי את כל השבוע.

 

חזרו לי החרדות מדירות השינה ואני לא מצליחה להירדם או לישון כמו שצריך, אני קמה להשתין ב5 בבוקר ואז לא מצליחה כבר לחזור לישון רק כי אני מונה לעצמי בראש מה אני צריכה להספיק לעשות היום. זה נורא, זה כל כך נורא שכבר הגעתי למצב שאני שמתי שעון מעורר ל3 וחצי בבוקר כדי להשתין רק כדי שאצליח לחזור לישון שוב. מה יהיה כשאהיה בהריון? הצילני

 

אני מתה מתה להתחיל לאכול בריא ואפילו נרשמתי לפילאטיס מכשירים, או אולי עדיף שאקרא לזה פילאטיס עשירים ב80 שקל לשיעור, מקווה שזה יתן לי את הפוש שאני זקוקה לו כדי להפסיק לאכול שניצלים ולעבור לחזה עוף. ובכללי לקחת החלטות קטנות כאלה יותר מוצלחות

אין לי זמן לבשל משהו שהוא לא פסטה בלי רוטב ומעליה קופסת שימורים של טונה אז החלק הזה לא מתקדם משהו, זה גם קשה לעמוד בפיתוי כשכל שבוע ממלאים את המכונות בעבודה בשוקולדים חדשים של קינדר ומילקי ווי וכל מה שאני אוהבת.

 

ולסיום סיומת, אני כל כך עצבנית על זה שישראבלוג לא נסגר! אפילו להתחייב לסגור אתם לא מצליחים, עם זאת הבאנר של נענע10 כבר לא מוביל ל404 אלא לעמוד של רשת 13 אז אולי דברים קורים פה.

 

התקלף לי הצ'ופצ'יק של הלק ג'ל ואני כל כך הורמונלית שזה כמעט גרם לי לבכות. 

אהה והתחלתי לראות שוב כתום זה השחור החדש וזו אשכרה נקודת האור היחידה ביום שלי.

 

בברכת אמן שב12 בלילה אהפוך לכוס פינה קולדה,

פרח

 

נכתב על ידי , 5/11/2019 21:14  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בת: 27





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ