לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

AT LAST


...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2019

מה נחשב לבגידה?


פנטזיות? מבטים? פלירטוטים? התכתבויות? שליחת תמונות? מפגשים?

או רק ברגע שיש מגע? וגם אז, איזה מגע? האם חיבוק? נשיקה? האם רק all the way?

מהו הקו האדום?

נכתב על ידי , 15/7/2019 00:27  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



4 לפנות בוקר לא נרדמת


השעון בישרא מקולקל, השעה עכשיו 04:33 ואני שוכבת במיטה, wide awake. בעלי נרדם כבר לפני 3 וחצי שעות, כמו שקורה תמיד אחרי סקס, אז הלכתי לסלון וראיתי 4(!) פרקים מהסדרה המטופשת שאני מבנג'ת עליה כרגע.

 

כל היום ארזתי את הבית והמוח שלי לא משתחרר מהמחשבות על כל השיט והבירוקרטיה שיש עם המעבר דירה הזה, כל ההעברת חשבונות גם בדירה שאנחנו יוצאים ממנה וגם בדירה שנכנסים אליה, כל ההוצאות על רהיטים חדשים, פוחדת שלא נסיים לארוז עד ההובלה, פוחדת שהמובילים יאבדו לנו ארגזים ועוד ועוד

 

מדובר פחדים חסרי כל שחר, כי ברור שכתבתי הכל ברשימות והיומן מסודר עם תכנית עבודה לכל יום כדי שנספיק הכל, כדי שלא נשכח להעביר שום דבר, כי אני כזאת יקית בהכל אז למה בכלל אני עדיין ערה? סעמקעצוב

נכתב על ידי , 14/7/2019 03:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גבעתיים מרגישה לי כמו חו"ל


מי היה מאמין שהילדה קטנה מהפריפריה תרגיש כל כך מסוחררת מהעיר הגדולה?

אחרי שירות של שנתיים בקרייה, בו הכרתי את תל אביב מקרוב, לא האמנתי שאעבור לגור במרכז התוסס.

 

היום באתי עם ארגז של חומרי ניקיון והתחלתי במלאכת הקירצוף, לכלוכית מבאר שבע הופכת לסינדרלה.

בצהריים הזמנתי סושי שהגיע תוך 20 דקות, פרק זמן קצר להפליא בהשוואה למוכר לי. וגם טעים בפער. ירדתי לקנות שתייה בam:pm, או כמו שהבנתי שאומרים בעגה המקומית "אמפם".

 

מוזר כמה שזה מרגיש טבעי

 

לבסוף, אחרי מקלחת הגונה התלבשתי וירדתי לרחוב, חושך כבר. חציתי את הכביש בדרכי לתפוס אוטובוס לרכבת חזרה לדרום, לחזור הביתה אל בעלי הנסיך של חיי ואל האריזות, העברת הבית שלנו אל תוך ארגזי קרטון משומשים שאספנו. מדהים איך חיים שלמים נכנסים במספר דו ספרתי של קופסאות.

וברחוב פגשתי בהמוני אנשים, זרים ומוזרים, במלבושים ותספורות משונות, ולאוטובוס לא היתי צריכה כלל להמתין וזה מרגיש כמו אירופה, רק שכולם מדברים עברית. תוך דקות הגעתי לתל אביב, מעולם לא הגעתי לתל אביב כה מהר, האוטובוס נפתח ומולי ניצבת במלוא תפארתה- הקרייה. גל של נוסטלגיה מציף את אפי ואני פונה לצד השני, לרכבת. חוצה את הכביש בשחייה דרך ענני הלחות, לצד 40 אנשים ואומרת לעצמי קיבינימט. אלה יהיו החיים שלי עכשיו!

 

בדיוק שבוע אחד נותר למעבר. שבוע אחרון של שמש קופחת ואוויר יבש בשכונת העוני שלנו, שלמדתי לשנוא כל כך לאחרונה.

 

"וְ הִ נֵה אֲנִי עוֹמֶׁ דֶׁ ת  בַ מֶׁ רְ כָז  הַ שָ בֵ עַ

רָ חוֹק  מֵ הַ פֶׁרִ יפֶׁ רְ יָה  הָ רְ עֵ בָ ה

וְ לָמַ דְ תִ י  לְ דַ בֵ ר  ָאקָ דֵ מִ ית

ולִ נְסֹעַ  בְ קַ ו  25"

אני המזרחית/עדי קיסר

 

ודווקא באתי לפה כדי לעבוד. משעשע

נכתב על ידי , 12/7/2019 00:44  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 27





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ