לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


All that is gold is rusting

Avatarכינוי:  -Elation-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2016

כיסופים


תומא שוכב על הדשא ותולש גבעולים יבשים ומצהיבים. ספטמבר מציץ כמו ילד מבוייש שאוזר את האומץ לחשוף חיוך חסר שיניים ותומא נזהר שלא לעשות תנועות חדות בפני לוח השנה. הוא מרגיש כאילו אנשים מסביבו משחקים במשחק הכיסאות אבל האוזניים שלו לא שומעות את המוזיקה. כולם מפחדים להשאר עם הלבד ורק תומא מפחד לעזוב אותו, בשאננות שיכולה להתקיים רק אצל מי שכבר מצא אהבה בעבר הוא עוצם את העיניים ונותן לשמש ללטף לו את הפנים. זאת לא שאלה של זמן, זאת תשובה. 
נכתב על ידי -Elation- , 28/8/2016 02:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



50 k and a call girl


הסמן המהבהב של חלון העריכה קורא תיגר על הזיכרונות האחרונים שלי ממך, ברחוב אלכסוני בירושלים המאובנת אני יכולה להרשות לעצמי שלא לתהות לגבי זה יותר. התודעה לוקחת ממני דברים מבלי לשאול ולא מחזירה כשהיא מסיימת, וזה קצת כמוך וקצת כמוני והנה, אין לך פנים יותר. מוקומנטריים לסירוגין. 
נכתב על ידי -Elation- , 25/8/2016 01:28  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחיזה


לא למדתי להיות בדיוק. התמחיתי בבערך, בין מידות ובין כיסאות איפה שיש תהומות ללכת לאיבוד בהן. ראיתי את האחיזה שלך בי ממרחק של יותר מעשור והיא היתה מכוערת ומפחידה ומרוקנת מכוחות נפשיים ומיצי קיבה. אחרי כל הזמן הזה הנשיות שלי ואני עדיין שתי זרות ואני צריכה לזייף דו קיום בשביל שהזכות על הגוף שלי תהיה בידיים שלי לעוד חצי שנה עד שנה, זה רגש מטונף להשטף בו בצהרי אוגוסט בתוך המכונית הרותחת. 
נכתב על ידי -Elation- , 23/8/2016 21:12  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אגו רוד טריפ


אני יותר מדי ומעט מדי בו זמנית.
נכתב על ידי -Elation- , 22/8/2016 22:56  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



It was fear of myself that made me odd


אני כמו שוטר תנועה באמצע דרך עפר, מנסה לגרום למטוסים וחדי אופן להתכופף לחוקיות שאפילו לא אני מצליחה להאמין בה. 
נכתב על ידי -Elation- , 22/8/2016 01:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צ'יזקייק


הגוף שלי אוריגאמי והמחשבות שלי נישאות באוויר גם כשהוא מתעקש לעמוד. יש אנשים שיודעים ללכת על המים כמו יתושים ושפיריות שמעולם לא ידעו מציאות אחרת והלוואי והם היו מלמדים אותי איך להתנהג כאילו זה לא סיפור גדול. אני מסמנת עוד וי בתיבה ומסתפקת בציפורניים קצוצות ועור שקוף, זה לא פוטוגני וכחול כמו העולם הגדול שיש שם בחוץ אבל הזרועות שלי לא רוצות לנופף בשום דגל, לבן או אחר. לפעמים אני מרגישה כמו טרומן כשאמרו לו שאין עוד יבשות חדשות לגלות ואני מזכירה לעצמי שלא אני ולא אתם המצאתם את הגלגל אבל אי שם בהיסטוריה יש מישהו אחד שכן, וזה בטח הרגיש טוב לפחות כמו לטעום עוגת גבינה בפעם הראשונה בחיים. 
נכתב על ידי -Elation- , 20/8/2016 23:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני אוהבת אותך בעוצמות שאפילו הטלוויזיה לא הצליחה למכור לנו שקיימות. 
נכתב על ידי -Elation- , 20/8/2016 01:53  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מגנוליה


אם ממצמצים ממש מהר האותיות הופכות לסטופ מושן ושנים של תיעוד עצמי אובססיבי הופכות לסרט נע שנעים ומפחיד להסתכל עליו בו זמנית. הנפש שלי לא רכב שטח אבל היא תמיד בוחרת את שבילי העפר של התודעה. זה לא מהיר יותר אבל תמיד היתה לי חיבה אל הפרא. 
נכתב על ידי -Elation- , 17/8/2016 23:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פקעת


יש דברים שאני רוצה לספר גם לזרים שהולכים הכיוון הנגדי שלי במדרכות הרצוצות, לתפוס אותם שלא יברחו לי מהתודעה כל כך מהר. אני מנסה לשנן את הפנים שלהם כאילו זה חשוב, כאילו אם מישהו מהם משנה אז הפנים שלי יהפכו נחרטות יותר, ואולי בטעות הם יגידו משהו אישי ואנושי ומנחם שיגרום לי להרגיש שלא פיגרתי מאחור. משהו כמו איך שבחורף כשאני מצמידה את האף אל הזגוגית אני לפעמים מדמיינת איך שחום הגוף שלי ממיס אותה באיטיות, שום סוד מהותי או וידוי כואב על חוויית ילדות מעצבת. רק דברים קטנים שירחפו להם בראש לדקה או שתיים ואז יתנדפו. לילה טוב. 
נכתב על ידי -Elation- , 16/8/2016 00:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פקעת


יש דברים שאני רוצה לספר גם לזרים שהולכים הכיוון הנגדי שלי במדרכות הרצוצות, לתפוס אותם שלא יברחו לי מהתודעה כל כך מהר. אני מנסה לשנן את הפנים שלהם כאילו זה חשוב, כאילו אם מישהו מהם משנה אז הפנים שלי יהפכו נחרטות יותר, ואולי בטעות הם יגידו משהו אישי ואנושי ומנחם שיגרום לי להרגיש שלא פיגרתי מאחור. משהו כמו איך שבחורף כשאני מצמידה את האף אל הזגוגית אני לפעמים מדמיינת איך שחום הגוף שלי ממיס אותה באיטיות, שום סוד מהותי או וידוי כואב על חוויית ילדות מעצבת. רק דברים קטנים שירחפו להם בראש לדקה או שתיים ואז יתנדפו. לילה טוב. 
נכתב על ידי -Elation- , 16/8/2016 00:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קסיופיאה ערומה


יש עצב שאני מבינה, עצב שנגרם מהפסיביות, מכל מה שהעיניים רואות גם כשאין להן עניין לראות, גם כשהן מייחלות לנוחות של החושך. כשמשהו באמון השברירי הזה נתלש, והעולם מפסיק להיות סימני שאלה רכים והופך לסימני קריאה משוננים. יש מציאות מסוימת שאני לא יכולה לספר לאנשים עליה כי הם עדיין לא שם, כי האושר הוא יותר מבורות, הוא הכל. הלוואי והייתי מכונאית של רגש, והייתי יכולה לתקן את זה. לא אותך, רק את זה. כמו שאתה מתקן את זה עבורי.
נכתב על ידי -Elation- , 15/8/2016 02:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זבובי דרקון


קלעתי צמה ארוכה מהוילון הלבן שבחדר ואני רוצה להתרחק מעצמי  לפעמים תוך כדי הבטחה שיהיה לי לאן לחזור, אני תמיד מאמינה שמתישהו באמת ארצה לחזור. אני לא רוצה לקרוא לחסרונות ולפגמים שמכעיסים אותי אנושיים כי זה עילבון לאינטיליגנציה, אני יודעת שזה זהב של שוטים שאתם ממלאים את הכיסים שלכם בו ואני לא יכולה שלא לרצות, לרגע מטופש אחד, לשקוע בתוך מי השפיר שהשקרים האלו מייצרים. ראיתי שפיריות חגות אחת סביב השניה בריקוד משונה וחרדתי ולא יכולתי שלא לחשוב ההקבלה הזאת לכל מה שאני מתעקשת לא לאמץ. עוד לא נוצר תסכול גדול יותר מלשאוף למשהו ולבוז לו בו זמנית, מה אתם מוכרים לי ששווה עבורי לשבור קופת חיסכון כל כך מפוארת? 
נכתב על ידי -Elation- , 14/8/2016 01:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפורים של סוף הקיץ


אני מאוהבת בפרטים הטכניים של איך יראה המזווה שלנו וכמה כביסות בשבוע אצטרך לעשות. אני חושבת שכשכתבתי עלינו את עומד על נייר בתקופה הזאת בשנה שעברה פחדתי לחלום על להרחיק למקום הזה כי אושר נראה לי כמו חוזה עם תנאים דרקוניים שלא מגיע לאנשים כמוני, שאני אזכה רק לטעימה ואז לרעב של שבע שנים רזות. אני תמיד מתקשה להאמין שזה אמיתי, זה עד כדי כך טוב שזה משאיר אותי ערה בלילה.  
נכתב על ידי -Elation- , 11/8/2016 00:47  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קונור אפס תשע


אני לא יודעת לסלוח לגוף שלי כי הוא בוגד בי ללא הרף. בזמן שהנפש מאולפת ומרוסנת תחת פעימות הלב, הרגליים שלי לא מצליחות לשאת את הרוח החמה ואני מנשקת מדרכה נוצצת מבקבוקי בירה מרוסקים בזמן שאני לא יכולה שלא להיות יכולה. להרים את עצמי זאת פעולה כפויית טובה. זה מקור כל הפחדים, אולי תמיד היה.
נכתב על ידי -Elation- , 10/8/2016 14:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קונור שישים ושבע


אני לא חושבת שיש מחווה יפה יותר לעצמי מהסימנים האלו שאני רוצה שיהפכו לחלק מהעור שלי, לא ברי חלוף כמו שטפי הדם שמעטרים אותי ויתחלפו ללא הרף באחרים ולא תוצר לוואי כמו סימני המתיחה שאספתי עם השנים, בחירה שאני בוחרת  I>^V

 

להיות יותר מזה. 

נכתב על ידי -Elation- , 9/8/2016 00:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קונור


כולם יודעים שזה הכל לגבי הדברים שנתקעים לך בראש. בכל יום כיפור אני חושבת על הפעם ההיא שתהיתי אם אני בהריון ממישהו שלא ראה אותי עבור מי שאני ולפעמים כשאני חוזרת לבקר את הרגע הזה אני מבקרת רגעים רבים אחרים ומגלה שהזיכרון אינו שלם כפי שהיה וזה מפחיד אותי יותר ממה שאני יכולה להעביר בפסקה וחצי של משפטים מעורפלים. הדרך בה דברים מסוימים ואנשים מסוימים מאבדים חשיבות היא דרך מסוכנת מאוד ולפעמים אני מבינה למה פעם הייתי עושה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה, חשבתי שאני יכולה לחיות מבלי לאבד שום דבר נוסף אם כל מה שיהיה לי יהיה קטן ומועט ובטווח הראיה שלי. אלה לא היו שנים לישון בהן, אבל הזמן בכל זאת זז כמו בחלום, בדילוגים משונים ובחורים גדולים בעלילה, בנפילה מתמשכת באוויר מתוך ומחוץ לאטמוספירה הרגשית, בבעירה שמעידה על כישלון שמעיד בתורו על טעות אנוש שלעולם לא אלמד על טיבה כי השרידים יתפזרו על פני שטח כל כך גדול שזה כאילו הם מעולם לא היו בכלל. הייתי אחוזת דיבוק עבור הפרטים הקטנים והם השכיחו ממני כל דבר גדול יותר מהבזק של מחשבה. אני רצה הנה פעם אחר פעם ומדביקה את הכל כאילו זה יוצר תמונה גדולה, אבל אני לא רואה את זה עכשיו יותר ממה שהצלחתי לראות אז. רגעים קטנים נשארים קטנים, גם כשמחברים הכל בכוח, גם כשתופרים הכל במילים.
נכתב על ידי -Elation- , 6/8/2016 23:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דיסוננס


להיות גאה כל כך שאתה אוהב אותי אבל עדיין לבוז לעצמי על שאני מנסה להרגיש כלפי עצמי אותו הדבר.

נכתב על ידי -Elation- , 4/8/2016 01:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Savvy


לפעמים רחוב מסויים ירגיש לי מאולתר מדי, עשוי בזריזות מתמיהה. כאילו הכל תפאורה בלתי גמורה שמישהו הציב בזמן שהורדתי את הרגליים מהמיטה ונעמדתי תוך כדי שאני מחליטה לצאת אל הבחוץ. הבתים יראו לי לפתע כמו רעיון של מישהו שחשב שככה שורת בתים ברחוב צריכים להראות, נטולי עומק, עייפים וחסרי הרמוניה. אפילו בשכונה בה גרתי כל חיי אני מקשיבה לתנים וזה כאילו מרחוק מישהו לוחץ על כפתור שאמור לנגן את הצלילים האלו למעני, כאילו מישהו יודע שאני לעולם לא אלך לבדוק בשדות הקרובים האלו אם יש תנים של ממש או רשמקול מאובק ומערכת כריזה.

 

זה מתיש לחשוב דברים שכאלו על המציאות. זה מתיש כי כל דבר שנופל ממנה אפילו מעט זוכה להרבה יותר עיסוק ממני, הרבה יותר שורות משונות שעדיין לא ניסחתי אבל הספקתי לחשוב עשרות פעמים בשניה. פעמים רבות אני נראית שלווה מדי, הפנים שלי מסרבות לשתף פעולה ופוצחות במצג שווא בו אני יכולה לחייך ולעצום את העיניים, לנתק את הגוף מהנפש ולו רק חזותית, בהתרסה. אני לא יכולה לסבול את זה, אבל השרירים לא עושים כמבוקשי אף פעם.

 

אני מבינה עכשיו את כל האנשים שכיוונו אל הברכיים שלי, הם לא ניסו להכאיב, הם ניסו לחסוך ממני את הבריחה. אני קצרת נשימה מדי עבור עצמי בימים מסוימים, לא מדביקה את הפער. אין לי ראיה צלולה לכל דבר שהוא אני, ואני דברים רבים ומקומות שונים וגדולה מכדי להיות אמת או מציאות אחת עקבית, אז אני חושבת על זה יותר מדי. אני בודקת ללא הרף אם אני לא תפאורה חפוזה בעצמי ואני מכריחה אנשים שאני אוהבת להגיד לי את אותם הדברים פעם אחר פעם עד שאני משתכנעת או עד שהם מפסיקים להגיד לי. אני לא רוצה להיות תיאטרון צף יותר. אני חושבת שאני חסרה את התיעוב העצמי הנחוץ לפתע.

נכתב על ידי -Elation- , 2/8/2016 01:40  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Elation- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Elation- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ