לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


All that is gold is rusting

Avatarכינוי:  -Elation-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2017

לידה


בחורף אתם שוכחים את הקיץ ובקיץ אתם שוכחים את החורף. מכתתים את רגליכם היחפות על המרצפות הקרירות, מצמידים גב ערום אל הקיר, מושכים בשמיכת הצמר ובאפכם, בכתף כאובה וחשופה. הלוואי שעכשיו היה. אני מנסה לעשות אמבטיית שמש והעננים מכסים את הברז, הגיגית לא תתמלא עד החצי אפילו אבל אני מתעקשת לשבת על כיסא פלסטיק שבור ברוח ובצל של הבניינים הנמוכים והגוצים. אני נוטרת טינה לשכחה כפעולה פסיבית, השמש היא אותה השמש והיא עולה, והיא צירי לידה. אני משתדלת לנקות את כל שייריה בין הלילות לימים, ולעשות הכל מחדש בבוא העת.
נכתב על ידי -Elation- , 22/2/2017 22:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Bring up the sun


פעם המורה שלי למתמטיקה אמרה לי שלא תמיד מתקבל מספר יפה בסוף התרגיל ואני חושבת על זה בכל פעם שאתה תוהה לגבי משהו מכל זה, אני רק רוצה להגיד שפשוט תחשוב על כל השמות האלו כמו על נוסחאות, תחליף בX ובY ותציב מה שתציב, ותפתור את זה רחוק מכאן כי המספרים לא יוצאים עגולים וגם האנשים לא. אני מרגישה שרק מצמצתי וכמעט עשור עבר ביננו כמו חתול שחור ועכשיו אני חושבת על ללכת לאיבוד בין המעברים של איקאה ואתה כמו אבן קטנה בנעל פתוחה שכל קיומה תלוי בכך שלא אעשה תנועות חדות מדי.
נכתב על ידי -Elation- , 20/2/2017 20:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זבובים


אני לא יודעת לאן לדחוף את כל הפחד הזה או איך לא לחשוב על לא להיות פה בעתיד הזה שאני כל כך מאוהבת בו. אני לא יכולה לנשום וההכי טוב שלי לא מספיק בשביל להשתיק את הזמזום הנורא הזה. אני עושה כל מה שאני יכולה וקצת יותר ועדיין אין שום תעודות ביטוח, שום ודאות. בחורה הולכת לישון ומתה לפני שהשמש זורחת, איך עוצמים את העיניים אחרי כזה דבר בכלל
נכתב על ידי -Elation- , 12/2/2017 22:46  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לכתוב לך אוהיו


או לפחות שיר כמעט מומצא

 

זה בין סוכת האבלים לצרחות ברחוב לדגיגונים הקטנים שניסיתי לא להבריח עם תנועות חדות מדי בתוך המים. וזה מתחת לעור האדמדם שהשמש צבעה, ובתוך המיטה החמה והשמיכות הכפולות, ואל מול המסך המרצד והזמזום של המקררים, הממירים, הטלפונים, בין האצבעות המשולבות שלנו.

 

פעם זכרתי כל פרט כי היה לי את כל המקום הריק הזה, והתנדבתי לשמור אצלי אנשים ולהתגעגע אליהם ולרשום אותם כמו ציור זריז שמנסה לתפוס תנועה, כי חשבתי שאף אחד אחר לא יעשה עבודה טובה יותר, וכי לא חשבתי שהמקום יגמר אי פעם.

 

It was best like this

נכתב על ידי -Elation- , 11/2/2017 22:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רטרואקטיבית


אני לא יודעת איך אמא שלך נשמעה. היו ערבים ששכבתי על הרצפה ונעצתי ציפורניים בבסיס הקרקפת וניסיתי להמציא צלילים שכאלו, גם אם לא מדוייקים, שיגברו על סימני השאלה הרבים. בסוף הכל נראה די זהה, האנשים די זהים. הצער משתלט להם על שרירי הפנים, הנשים צווחות והגברים מתאגדים בזוגות, שלישיות, קבוצות קטנות עם פנים רציניות והליכה כפופה, העיקר להשאר בתנועה. לפרקים חשבתי שהבנתי את זה, אבל בכל פעם שאיזו ירייה נשמעת באוויר וכל הציפורים נוטשות בזריזות את צמרות העצים אני חושבת שאין תגובה טבעית יותר מהבריחה, אבל כשאין רעש, כשזה שקט כל כך, עדיין מותר לברוח?
נכתב על ידי -Elation- , 9/2/2017 16:34  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אי אפשר יותר


תומא מסתכל על תלמה כל הזמן. הוא רושם לעצמו פתקים קטנים ושקופים, מהסוג שתלמה לא תבחין בהם לעולם, בשפה שתלמה לא יודעת לקרוא או לכתוב, עם צלילים שקטים שלא נשמעים כמו עברית או אנגלית או פורטוגזית. לתומא יש שפה, והוא מתרגם אליה רגשות ברורים ומחשבות צלולות, וכשהאנשים שואלים אותו לפשר הקשקושים תומא מחייך כי הוא בורא סודות משום מקום ועל שום דבר, והאנשים כל כך רוצים לדעת ולא אכפת להם בכלל שאין שום חשיבות, שהמדיום הוא המסר. תומא מסתכל על אנשים אחרים כל הזמן. לא כולם מקבלים פתק שקוף, זה לא שיש תנאי קבלה. הוא רושם מה שהוא רושם והוא חוזר לזה אחר כך כשהשקט עוטף אותו בסופו של יום ארוך, והוא קורא בשפת המקור והוא יודע שאי אפשר לתרגם בחזרה רגעים שכאלו, גם אם מלכתחילה הם התרחשו בעברית או אנגלית או פורטוגזית. תומא מסתכל על תלמה כל הזמן, והפער רק הולך ונראה לו תהומי יותר. אהבה שתלויה בדבר, שתלויה בעצמה, שמפרפרת ברצון אחרון לשרוד ואז מרפה. והוא כותב את זה בעברית, רק את הדבר האחד הזה, כי הוא לא רוצה שזה יהיה סוד של אף אחד יותר, ובטח לא שלו. 
נכתב על ידי -Elation- , 8/2/2017 13:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Dominion


כמו הפעם ההיא שכל המדוזות ההן נשטפו אל החוף ונעצנו בהן מקלות מבלי להבין תמותה מהי, היינו מנותקים מכאב והשלכות ומוסריות, וכל המילים האלו מחליאות עד עצם היום הזה כשהן מזדחלות באיטיות מפיות שאולי היה צריך לסתום. היה לנו שחור ולבן וזה היה יפה כל כך אבל הם היו חייבים לערבב את הכל לאפור פלסטלינה שכל הלכלוך נאחז בו ולא עוזב אף פעם. זה לא ניצחון עד שכל השאר מפסידים, גם כשהפער כל כך יפה, גם כשהפער כל כך נחמה נחוצה ומאחרת. 
נכתב על ידי -Elation- , 1/2/2017 19:42  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Elation- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Elation- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ