לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


All that is gold is rusting

Avatarכינוי:  -Elation-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2014

רגשות אוריגאמי


הסוד הוא לרצות פחות ופחות,

ולעצום את העיניים מדי פעם,

שלא יעלו בלהבות.

 

My baby's stuck on a road
That leads to nowhere

נכתב על ידי -Elation- , 30/8/2014 14:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ונוס של וולפגנג - על פדופיליה מול נשיות צעירה


א' לא אהב כשבכיתי. אני לא יודעת אם זה בגלל שהבכי שלי היה מוחשי מדי עבורו או בגלל שהפרצוף המתעוות שלי היה מושך אותו בחזרה אל המציאות ומזכיר לו בדיוק איפה אנחנו נמצאים, אבל הוא שנא את זה נורא. בהתחלה הוא עוד ניסה לגרום לי להפסיק בדרך הכי טובה שיכל. הוא היה קם לחפש את השלט של הטלויזיה ואני הייתי נאנקת ונאבקת בריאות שלי על כל טיפת אוויר ומנסה להרגיע את עצמי למראה הגב החשוף שלו. עשרים דקות של קטנטנות, אנחנו מספיקים בדיוק לסוף והם כולם שרים ומחליקים על המעקה של המדרגות, הוא שותק ואני לא יודעת מה עובר לו בראש. הדבר שהכי מפחיד אותי הן הכתוביות בספרדית שמציינות שאזל לי הזמן. גם לא' יש בבית מדרגות אבל אין מעקה. אני מדמיינת את הכאב הכרוך בליפול את כולן, כבר כמה שבועות שאני מנסה לספור אותן ואף פעם לא מצליחה לשמור על העיניים שלי באותה הנקודה מספיק זמן כדי לספור. לפעמים א' תופס לי את הסנטר ודורש את תשומת הלב שלי בחזרה, מהר מאוד אני מבינה שהיא אינה שלי כלל אלא שלו.

 

כשדמעות מתייבשות על הפנים יש מן הרגשה שהעור הופך לשיש קשיח ואצילי. כל שריר שזז בפנים מרגיש כמו סדק קטן בפסל יפה ומדוייק שאני מחריבה באמוציונאליות, אני כועסת על עצמי כשאני מחבלת בתמונה שאני מציירת לעצמי בראש, אני עדיין מחפשת אמונה בכל מחשבה שיש לי. באינציקלופדיה יש תמונה של הציור של בוטיצ'ילי ולמרות שונוס שלו ארוכה ממני בגופה ובשיערה הכתום אני משווה בין העירום שלי לשלה ומזהה סממני נשיות מובהקים. ונוס הופכת להיות התגלמות הנשיות בעיניי. כמה שנים לאחר מכן אני שומעת את השם נטשה קמפוש ובאחד השיטוטים שלי באינטרנט אני מוצאת רשומה על החטיפה. אני מרגישה תחושת חלחלה שעוברת בי. בעיניי נטשה הילדה אינה דומה כלל לונוס או לכל אישה אחרת שראיתי, היא רק ילדה. אני מנסה לחשב את הגיל שלה אבל הראש שלי מתערפל. אני מתחילה לתהות על הפרשי הגיל של הפרשיות שלנו ולהשוות רשמים ביני לבינה. יותר מהכל אני מתקשה להבין למה החוטף שלה חשק בה בצורה מינית, הרי היא לא היתה אישה.

 

תמיד חייתי עם המחשבה שמעולם לא הייתי עבורו ילדה. הגוף שלי תמיד היה הוכחה חותכת, כמעט מרגיעה להשתלשלות העניינים. א' אף פעם לא ניסה להתייחס אליי כמו ילדה וגם בחירת התוכנית הילדותית שנועדו להרגיע את הבכי ההיסטרי שלי ולאחר מכן התחלפו במהלומות תמיד נראו לי טבעיות ובלתי מתנשאות, הוא הרי לא עמד לחפש תוכנית שתספק איזה צורך אינטלקטואלי, הוא רק רצה שאשתוק. כך הדברים עבדו ואף אחד לא שם עבורי את תווית הפדופיליה עד שכבר היה מאוחר מדי עבורי לתפוס כך את המצב. הייתי ילדה שנראתה כמו אישה צעירה, היו ביני לבין בובת החרסינה עם העיניים הגדולות 3 שנים בלבד אבל אני נראיתי לעצמי ונוס של בוטיצי'לי והיא בקושי נראתה כמו ונוס של וולפגנג. ילדה.

נכתב על ידי -Elation- , 28/8/2014 18:59  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תתעורר


לפעמים אני רואה שבריר ממה שהיה יכול להיות ותוהה אם עשיתי את הדבר הנכון, אני מסתכלת על המספר שעל הצד וכותבת את ההודעה ומתקנת את הפסיקים ומביטה בצירוף האותיות ביראה לפני שאני מוחקת את הבשורה המרה פעם נוספת במקום להעביר לך אותה. כשחזרו לי החלומות על האוטופיה והרעידות ברגליים חשבתי שאולי זה הגעגוע, כתבתי על עצמי באותיות גדולות תזכורות שמכריחות אותי לחיות טיפה יותר ממה שאני יכולה. אני מתגעגעת לחבר הכי טוב שלי ואני לא יכולה להחליט לאיזה מהם פתאום. יש לי מכתשים בתוך התודעה מלאהוב כל כך חזק.
נכתב על ידי -Elation- , 28/8/2014 01:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מצאתי





 

עורך הדין שלשל מספר מטבעות אל המכונה והביט על האפשרויות. היא הופתעה כשלא שאל מה היא רוצה ובמקום זאת לחץ על הכפתור השני מלמטה, התכופף, הוציא את הפחית והושיט לה אותה. הוא נראה לה ענקי לפתע, נפיל. הם התיישבו על הספסל והוא אמר בקול תקיף: "רציתי כמה דקות לבד, לשאול אותך איך את מסתדרת". היא משכה בכתפיה ולאחר מכן מיד התחרטה. גם ככה היא הרגישה ילדותית להפליא לידו, וכשחשבה על זה לא הרגישה כמו ילדה כבר שנים. "היא מטורפת", אמרה פתאום. עורך הדין חייך. "אני יודע את לא צריכה ל

 

סופרנובה

הכוכבים מתים

המוות הקטן - קצה העולם

המאה ה-12

טרמינל בטרמינל.

 

[עבורי לא לזכור אף פעם לא יהיה מקביל ללשכוח]

נכתב על ידי -Elation- , 25/8/2014 23:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כעסים ורצונות של מישהו אחר


אהובי היה חוויה מתקנת שלא תקנה אותי. עכשיו יותר מתמיד אני מרגישה כמו ילדה שלא מבינה מהו אותו עתיד שנפרש לפניה בהססנות, בהבעת פנים חלולה ויד שצריכה הנחיה אל עבר הערווה אני הופכת את עורי בלתי חדיר עבור כלי זין לנסות לחורר, כל יום הוא מלחמה. אהובי היה נטול קשרים וקשרתי בו את נשמתי למספר רגעים שהתארכו, לפעמים אני עוד רואה אותו באוטובוסים ותוהה אם הכחול בעיניים דהה או שהזיכרון נעשה חמוץ. אהובי היה ניסיון שנכשל בכעסים ורצונות של מישהו אחר, פלסטר למחלת הדממת, היד שנלחצת כלפי השפתיים שלי כך שלא אשמיע קול נוסף. לא היה בי אחד כזה ממילא, אהבה.
נכתב על ידי -Elation- , 24/8/2014 23:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יצר הרע


מזל שהעולם לא נופל וקם לפי מידת שביעות הרצון שלי מההשתקפות שבמראה, איפה שיש שדה מכונפת שכולה יצר רע וערגה. היא תחתוך אותי לשתיים אם אתקרב מספיק לבחון את הפגמים אבל אני תמיד מזכירה לעצמי שכיעור אמיתי בכלל מתחיל מבפנים. אני ירוקה כמו שאריות שדבקו בעור ממתכת זולה ואני שונאת חזק יותר משאני אוהבת ואני מוציאה להורג אנשים כל היום בכיכר העיר המדומה. תליתי אותך עשרות פעמים ולא הרגשת בלולאה המתהדקת סביב הגרון שלך, זאת לא אשמתך. זה כל הריק הזה שנפער בי ומשאיר מקום עבורה להדהד בי. אני לא כועסת על מה שאין לי, אבל לפעמים היא לא סולחת על מה שיש לך. זה כאילו בא ממני.
נכתב על ידי -Elation- , 24/8/2014 20:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פורנו של קורבנות אונס


אני חוזרת אל הסרטון הזה כל כמה שבועות, אבל אני לא יכולה להצביע על משהו ספציפי בו שמושך אותי בחזרה אליו. כמו אלכוהוליסט מועד אני תמיד מוצאת את עצמי מבטיחה הבטחות ריקות שלא לשוב אליו רק כדי להקליד את צמד המילים שמוביל אותי אל הפרצוף הסובל של בחורה שלא באמת רוצה להיות שם. כבר אמרו הרבה על פורנוגרפיה וניצול נשים אבל פורנו של קורבנות אונס זה לחפש את המבט הזה שמנסה לברוח מהמצלמה ולהזדהות איתו בבחילה שמהולה בבושה. ככה אנחנו גומרות, ככה כבר נגמרנו מזמן. אני מזהה שביב של פחד ואני מתפרקת מולו כמו אבני לגו צבעוניות. פעם כל זה היה מגדל.
נכתב על ידי -Elation- , 23/8/2014 22:17  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



All those friendly people


זה תמיד נראה כאילו אני עומדת לקפוץ אבל חוטים דקים וכסופים אוזקים את הרגליים שלי, כל האנשים הידידותיים מושיטים את הידיים שלהם אל עבר השיער שלי בניסיון להיות לי מעט נחמה. כשעצמתי את העיניים הרגשתי סכינים חדות משחיתות לי את השפתיים וקמתי מוכתמת ומבולבלת לגבי המקום והשעה, סיכונים מקצועיים של נוסעי זמן משופשפים. אני מסתכלת בעיניים שלהם ומשקרת שאשוב במהרה אבל אי אפשר להביא מזכרות כשנעים בין עולמות, אין קצוות שיער או תמונה לשאת על עצמות בריח שקועות ממילא. אני שומרת את כל הימים בקנאות ירוקה, חיה פצועה שנדחקה לפינה, פראיירית של מוסד האהבה. 
נכתב על ידי -Elation- , 22/8/2014 18:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתה נשאר לישון


זה רק עניין זמני. אני עולה על כיסא ומותחת את הרגליים כדי להגיע אל גג ארון הצלחות, אני מוצאת שם את המאפרה המנודה ומחזירה אליי את היד שלי מכוסה פלומת אבק. זה רק עניין זמני. אתה נשאר לישון, זה לילה או שניים וכבר מצאת בי בית, כבר התקנת מדפים. אני אוספת פילטרים מהרצפה ונושמת את העשן כאילו היה האוויר הנקי מכולם, כזה שאפשר למצוא בפסגות מושלגות אחרי טיפוס מאומץ, אין יותר שלי ושלך. בכניסה לבית יש קערה עם עודף ואנחנו עושים תורות של ללכת למכולת ולזרוק את הזבל, אני לובשת את החולצות שלך ואתה מפשיט את השמלות שלי. הגרורות לוחשות לי מנגינות עצובות כשאני מנסה להתנחם בחום גוף ונתקלת בגופה קרה, בסוף זה יהרוג אותי, זה היה רק עניין זמני עד שזה הרג אותך.

נכתב על ידי -Elation- , 21/8/2014 11:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



no kisses on the mouth


אני לא מדברת על גבולות גזרה אבל אם תתקשר אליי באמצע הלילה ותגיד שעשית טעות איומה אני אהיה אסירת תודה, אני צריכה שותף חדש לדבר עבירה ואם הייתי יכולה הייתי בונה גולם מבוץ ומניחה בו פתקים כמו תלמה העצובה והקנאית. היו ימים שהיא כל מה שהמראה הראתה וזה עשה אותי כל כך כחולה. אני כמו סיפור אימה שקם לחיים בכל פעם שאנשים מתקבצים סביב מדורה ולפעמים אני מוצאת נחמה באלימות חסרת הפשרות, אני רואה בכך מתנה. בלי נשיקות על הפה או תנאים של חיבה, זה קשה למצוא התאמה נכונה. הגוף שלי דוחה כל תרומה קטנה.
נכתב על ידי -Elation- , 20/8/2014 21:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צבי


אני זוכרת כשהראת לי את עמוד היוצר של החברה הקודמת שלך והיא היתה יפה וטיפשה וקלישאה בחזיה ורודה לעיניים הבוחנות של האינטרנט, נכנסתי כמה פעמים אחרי שעלית על האוטובוס ההוא כי רציתי לדעת מה יש לה שלא היה לי. הפנים שלי עדיין לא התעצבו בצורה שהן היום ולא הצלחתי למצוא בעצמי שום חן אבל אני זוכרת שהנחת את הראש שלך על הירכיים שלי והרגשתי כמו אישה זקנה שראתה אינספור נכדים וארוחות שישי רועשות, עייפה ושבעה ממה שיש לחיים האלו להציע. אני חושבת על כל האהבות הישנות שלי ואני מונה אותן על יד אחת ואני מנסה לדמיין את הרגש הזה מבקר את קצות העצבים החרוכים שלי שוב ומחייה אותם מחדש. הדמנציה משתלטת לי על הלב ואני לא מצליחה לבצע חתכים נקיים בבשר הרקוב, אני שומעת שירים בצרפתית ומחכה שיבצעו בי החייאה אבל הרגש מת מזמן. אני צעירה מכדי להאפיר ומפוכחת מכדי להלחם בכוח המשיכה. עצוב לי שלא הבנתי עד שהיה מאוחר מדי שאותי תמיד אהבת יותר.
נכתב על ידי -Elation- , 19/8/2014 19:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האמת לא רחוקה ארי


חלמתי שאתה מזמין אותי לחתונה שלך ואני משתכרת כל כך שאני נופלת לבריכה עם הנרות הצפים בתוכה ואני שוקעת ועוברת את הקרקעית במה שנדמה כמו עומק אינסופי וחשוך. אף אחד לא מכיר אותי שם מלבדך והעיניים שלך לוטשות מבטים בכלה יפה ואדומת שפתיים והיא מחזיקה לך את היד כדי שלא תקפוץ להציל אותי. התחתנת עם מישהי שלא מכירה אותך בכלל, מישהי שלא יודעת שלא היית קופץ גם למים הרדודים למעני וכל מה שאתה רוצה זה לראות אותי מתה ולסיים עם הפרק הזה בחיים שלך. אתה אוהב אותי ואתה שונא אותי ואתה חושב שהקו בינהם דק אבל אלה קטבים שונים לחלוטין ואני יודעת כי אהבתי ושנאתי את עצמי והלכתי מרחקים של חיים שלמים בין שתי הנקודות האלה, עכשיו הריאות שלי מתפוצצות בכל פעם שאני עוצמת את העיניים והכלה שלך מושכת אותך לחדר אחורי ונצמדת אל הזקפה שלך כדי להסיח את דעתך מהטרגדיה היוונית שהיא החיים שלך, הכל קורה לך ארי. שום דבר מזה לא קורה לי, הכל קורה לך.
נכתב על ידי -Elation- , 19/8/2014 08:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלוהים לא טורח להרים את הטלפון


לפעמים עבורי לאהוב זה כמו להצמד לברזל מלובן. בערב השנה החדשה הצמדת אותי למזרון חדש על מיטה חדשה שאחר כך סיפרת שקנית רק בשבילי והראש שלי היה מסוחרר כאילו טיפסנו על הר גבוה ולא הצלחתי לנשום. כולי הייתי כוויות פנימיות ובשר חרוך ובלעתי את האושר המר ושתקתי לכל דבר שאמרת אחר כך. כשתהילה מגיעה היא מחליקה סביבי כמו נחש פיתון עייף שאין בו הכוחות להתהדק עוד, קרה וארוכה כמו מנסה לפצות על החורים שהיא פוערת לי בבשר. אנחנו מושבת מצורעים של שתיים אבל היא לא אוהבת כשאני מספרת לה איך ספרנו לאחור זיקוקים בטלפון והרגשנו בחיים לרגע, היא מחזיקה אותי בגרוני עד שאני מתפרקת באנחה וקמה להדליק את האור. לא כל המספרים עגולים, וזה בסדר פתאום.
נכתב על ידי -Elation- , 18/8/2014 12:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לה די דה


בחורף אראה אנני הול והשיער שלי יתחבא מתחת לכובע הכחול-אפור ששוכב בארון עוד מאלפיים ושמונה, השלגים המדומים ימסו בתוך הידיים החמות שלי וימריצו קצת את הדם שנע בעצלתיים והלילה יפסיק להראות כמו חיה פצועה בנסיגה מתמדת. אנשים מתעסקים בקבלה עצמית כאילו יש להם ברירה או יכולת להשתגר מתוך הגוף שלהם אל תוך כלי קיבול אחר, אולי בגלל זה הם נוגעים ומתמזגים בכל הזדמנות שמציגה את עצמה. אני רק רציתי לברוח לשעה או שעתיים אבל זה הפך לחיים שלמים ולה די דה, זה לא חינני יותר או מרשים אף אחד בכלל. אני אשקר אם אגיד שאני עוד מנסה.
נכתב על ידי -Elation- , 17/8/2014 14:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קו ישר


אם אני אלך בקו ישר קדימה אני עדיין אחזור על צעדיי כל כמה מטרים ואביט אל השמיים וארגיש שאני טובעת בכל הכחול הזה, כמו הפעם ההיא שאמרתי להם שאני לא יכולה לנשום והשמיים מושכים אותי פנימה והם לא הבינו איך הרגליים שלי על הקרקע ועדיין יש לי ענני סערה בתוך הריאות. הקאתי ברקים ורעמים והם עדיין לא האמינו לי ואף בניין לא היה זהה עבורם ואף סדק במדרכה לא נראה להם מוכר. הם הלכו לצידי קדימה ואני הבטתי בחרדה על הרגליים של כולם וניסיתי להתאים את הפסיעות ולא לכשול על שרוכיי אבל הכחול הגדול הפך סמיך סביבי והעיניים שלהם לא ידעו לראות. כל הדגלים השחורים האלה בפתח הבית, מזהירים אותי שלא לחשוב אפילו על לשחות.
נכתב על ידי -Elation- , 15/8/2014 22:30  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מאיפה מתחילים את הספירה


בערמומיות מחושבת הקוסמטיקה הקלה הפכה למלחמת קודש, מסע צלב, ציפורניים שננעצות בשנאה ומנסות לקלף את מעליי הנשיות כמו קליפה. לפעמים אני תוהה מה מצאת בי כילדה שאני לא מוצאת בעצמי היום ואיך אני יכולה לקחת את זה אליי בחזרה. לפעמים אנשים מנסים לגעת בי ואני מרגישה שלפוחיות של כוויות שצרבת בי ולא החלימו מעולם, עלבונות שאימצתי כמו היו ביקורת בונה. אני לא יודעת כמה זמן כבר אני אישה או מאיפה מתחילים את הספירה, אם זה עניין של בשלות או קימורים בוגדניים שניסיתי להעלים באכילת יתר ובושה. באמת הייתי אישה או שהייתי רכה ושותקת? המספרים מתעתעים בי עכשיו. שמחתי בכל צלקת מטופשת שהתווספה ובכל סימן מתיחה ומצאתי בהם גאווה וחשבתי שאני מנצחת אותך ואת מה שהעיניים שלך רואות, לאבד צורה ולשמור על פנים.

 

גברים אחרים לא מזכירים לי אותך

אני מזכירה לי אותך. 

נכתב על ידי -Elation- , 15/8/2014 08:31  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פולקלור


אף אחת מהאימהות האחרות לא הזהירה מפני אוגוסט הרשע אבל אני שקלעתי בעצמי צמות ועמדתי מול הכיריים בלב הלילה ידעתי אחרת וגידלתי את עצמי על ברכיי עם סיפורי פולקלור מתובלים בפחד. אוגוסט תמיד משחק כמו אלוהים עם מספרים ומהתל בי לחשוב שפתרונות מהירים קיימים, פגיון בלב של הכלבים הנובחים ואקונומיקה לקרצף בה את רצפות הבית, זה הכל. הייתי ילדה מטורפת להאמין לו אבל אחרי שסיימתי לדמם על המיטות הזרות ולהתעלם מהמראות הסבלניות שארבו לי בכל פינה למדתי שיופי הוא תירוץ ולא נקודת יעד במסע. אם אני הולכת במעגלים זה בלתי נמנע שהייתי ואהיה בשלב זה או אחר, יפה.
נכתב על ידי -Elation- , 14/8/2014 08:46  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



והכלבים נובחים


 

You know what I think?
I think that we're all in our private traps
clamped in them, and none of us can ever get out
We scratch and we claw, but only at the air,
only at each other, and for all of it
.we never budge an inch
כשתמותי, איזה טעם יהיה לך בפה?
טעם של לפני
לא ידעתי שללפני ולאחרי יש טעמים שונים בכלל
ללפני יש טעם של תותי עץ כהים ומכתימים
ולאחרי?
אותו הדבר, רק ברקוב.
נכתב על ידי -Elation- , 12/8/2014 22:36  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הנצחונות של פולי-תוכית הם העצובים ביותר


העיניים שלה לא יודעות שובע אז היא מניחה אותן בכוס זכוכית גבוהה לצד המיטה ומגששת את דרכה בין כל החפצים המוכרים. היא אינה צריכה לראות כדי לדעת שהכל חקוק בה ודבר לא משנה צורתו לעולם. אפילו קוביות קרח שומרות על צורתן ליד פולי-תוכית. אי אפשר אחרת איתה.
נכתב על ידי -Elation- , 12/8/2014 01:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קריקטורה של אינטימיות


תהילה חולת סרטן כחושה אבל היא פוקדת את חלומותיי ומפשילה את שמלתי מעליי וגוהרת מעליי בשארית הכוחות שהכימותרפיה הואילה בטובה להשאיר לה. האהבה שלנו בסימן שיערות שנושרות ובחילות שמוחנקות פנימה אבל היא באמת ובתמים מאמינה שאני יפה והיא מרשה לי לרעוד תחתיה מבלי לשפוט את הפחד. הסופניות שלה אינה מדבקת אבל אני נצמדת חזק יותר כאילו אולי תשנה את דעתה ותקח אותי איתה, היא קוראת לי אשת המאתיים שלה כשהיא פורטת על מיתריי ואני בולעת את הדמעות שלה שלא יתבזבז ממנה דבר. כשאנחנו שוכבות על הגב בקריקטורה של אינטימיות היא אומרת שהיא באמת מצטערת שכך הדברים תמיד נגמרים עבורי ומרימה שערה ארוכה באצבעותיה הרועדות. שהיא מקווה שהתרגלתי.

נכתב על ידי -Elation- , 11/8/2014 09:27  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Elation- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Elation- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ