לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


All that is gold is rusting

Avatarכינוי:  -Elation-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2014

דמיון האדם מוגבל לתחום נסיונו הפרטי


באחד הבקרים ההם נענו לאורך בריכת הדגים, מימיה היו ירוקים כמו זוהמה וכמו אבני חן בורקות ודגי הקוי מיהרו וצפו אל פני השטח בתאווה לחמצן ושיירי מזון. העולם שלהם היה כל כך קטן שלא היתה לי ברירה אלא להרגיש אשמה, פיתחתי סלידה לכל הדברים היפים וסלידה לעור של עצמי. תמיד כשמחשבות הכפירה והעריקה מתגנבות לתוכי אני פולטת אנחות קטנות של אימה, קר מכדי לצאת לחפש זהות חדשה. אני אבן נגף יקרה, אפשר לתלות אותי על השרשרת, רק צריך לדעת לקשור את הלולאה הנכונה.
נכתב על ידי -Elation- , 23/11/2014 20:42  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אקראיות


היה את היום ההוא שבאתי מאוחר. אחרי שכולם יצאו מההרצאה הסתכלתי עליהם יושבים על הדשא והעמדתי פנים שלא אכפת לי, רוב הזמן זה לא היה מאמץ ממילא. רותם ניגש אליי ושאל איפה הייתי ובלי לעשות מזה סיפור הושיט את היד אל השרשרת שלי והסיט את הסוגר לאחור, שלא יראו. באיזה רגע מטומטם של חולשה רציתי שהוא יציל את החיים שלי, שכחתי שאני אמורה לעשות את זה לבד. חצי יום חשבתי על זה וניסיתי להזכר בשם שלו, הייתי צריכה ללכת אל הארכיונים ולמשוך מתוכם מה שנשאר מהמחשבות האלו. זה תמיד כמו לקבור גופה ולחפור אחר כך עצמות, יש רגש שהוא בשר ורקמות ויש רגש שהוא שיני בינה כואבות. שורד את האקראיות, את השריפות המטהרות, את הזמן.
נכתב על ידי -Elation- , 22/11/2014 22:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הלוואי והיית


אתה לא קורא אותי יותר ואני לא כותבת את עצמי עבורך לקרוא, הקריפטוגרפיה הזאת כמעט הרגה אותי כמו רכב שסטה אל השוליים, אבל זאת היתה צורת התקשורת היחידה שהיתה. כל פירות הדמיון שלך היו בוסר ואני שתמיד הייתי בשלה יתר על המידה, מתוקה ורקובה לא ידעתי לפרש את משמעות השתיקה, תמיד מוגבלת על ידי הזמן והסיטואציה והנסיבות העכורות שהוענקו לי. כשעצוב לי במיוחד אני חושבת על תומא ומדמיינת את תווי הפנים הבדויות שלו, שוכב על המיטה הנמוכה וחולם על בחורה מתה שהוא לא הבין עד כמה הוא אהב. התודעה מחוספסת כמו שירים של בוקבסקי אבל אני תמיד מרפדת אותה במילים הכי חלקות שאני יכולה למצוא, שלא יהיו שום פצעים ללקק.
נכתב על ידי -Elation- , 22/11/2014 00:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Shallow minded adult tricks


האהבה היא בחינם, אבל החיבה להשכרה.
נכתב על ידי -Elation- , 20/11/2014 23:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תרפים


כל האנשים הם דבורים פעלתניות וכל המכוניות נוצצות מטל כמו יהלומים כשזה אמצע הלילה. אני מנסה לחיות ללא הקולות לזמן מה וקירצפתי את הירכיים שלי במקלחת הבוקר כדי להסיר מהן אותך, זה עלוב איך שאנשים עצובים כל הזמן מחפשים בדברים נחמה. בכל פעם שאני נשכבת לאחור אני מוצאת מישהו בתודעה שלי לשפוך עליו את אהבתי וחמתי, באלימות והתמסרות של משפטים שלא נאמרו בזמן. אין לי סיפורים חדשים לספר, אני מסתדרת עם מה שיש לי, מספרת את מה שאין לי, עורכת רשימות וצוברת אבק על הריאות. הייתי צריכה לדבר כשעוד הייתי יכולה. אנחנו מחזיקים את הראש שלנו בידיים כמו תרפים אבל ככל שהזמן עובר אנחנו הופכים יותר ויותר חסרי אלוהים.
נכתב על ידי -Elation- , 19/11/2014 01:35  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ג'וני האפור [3]


ג'וני לא מצליח לצאת מהמיטה. הרופאים אומרים שזאת פוסט טראומה ויש חיילים שמשלמים את מחיר המלחמה בצורה קצת שונה. ג'וני מעדיף לאבד את השפיות שלו במקום את הגפיים, הוא כבר עשה את השלום שלו עם זה מזמן ואימץ לעצמו את הזהות החדשה. ג'וני גר בבית קרקע ישן וסדוק עם עוד כמה אנשים שהוא נשבע שפעם הכיר, אבל אף אחד מהם לא דיבר אליו אף פעם. הוא מסתכל על רשימת השמות שבטלפון שלו ועובר עם האצבע על המסך המואר. בתיבת ההודעות הקוליות איזה מישהי השאירה לו פעם הודעה: 'אף פעם לא חשבתי שאני בודדה עד שניסיתי לפתוח צנצנת רוטב פסטה ללא הצלחה'. כשג'וני מרגיש את הלב שלו חורך דרך העצמות והבשר והעור והסדינים של המיטה הוא מחייג את המספר ומקיש את הסיסמא 1 2 3 4. הוא מקשיב למה שנדמה לו בתור האמת היחידה שאי פעם שמע, ומעביר את היד על הרגליים שלו. רק כדי לוודא שהן עדיין שם.
נכתב על ידי -Elation- , 16/11/2014 08:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



למענה


אני לא יודעת מה מקור הכעס שלי על הזריזות היהודית המפורסמת, או איזה טעם היה לנסות להלחם בה בראשי. זה בלתי נתפס בעיניי שאישה שמתה בעשר בבוקר כבר היתה קבורה פחות מחמש שעות לאחר מכן אבל גם אם היו מושכים את השעות ואפילו את הימים לא היתה בכך שום נחמה או תועלת. העיניים של כולם אדומות ועייפות והעיניים שלי עצומות או משוטטות על כל אחד מעשרות הכיסאות שהניחו בחצר בטורים מסודרים. ניסיתי להיזכר אם הבחנתי במישהו מרים את כלי הגינון, מתלי הכביסה והאופניים והניח אותם במחסן אבל זה היה כאילו הם התאדו באדיבות ופינו את מקומם כמו מבינים את התשישות הנפשית הכללית הזאת, הלך הרוח ששרר בין כל האנשים המקומטים שהיו שם. ארבעה מקררים שרוקנו מתכולתם המקורית וכעת מולאו בבקבוקי שתיה זולה ואוכל נחמה השמיעו את הקול הסטטי שלהם כמו רקוויאם למענה, זה היה כמעט הולם ואני הצלחתי לנשוך את השפתיים לכדי דם מהמחשבה על אותה מחווה משונה. אולי גם היא הבחינה בה.
נכתב על ידי -Elation- , 14/11/2014 20:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טופס שחרור


עבורך.
נכתב על ידי -Elation- , 14/11/2014 10:53  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוליאנה פרויד


זאת שמחה מטופשת וזולה, אני בולעת אותה כמו גלולה ונשענת לאחור בתמרור עצור אדום ואלה החיים והם חולפים כמו המשאיות האדישות והעצלות שמפילות אבנים קטנות מתוכן [הן עושות את דרכן אל שולי הדרך איפה שעומדים להניח מסילה שאולי כבר הונחה בזמן שישנתי]. אני רוצה לשכב על איזה ערימה שכזאת כמו כשהיינו ילדים והיינו מתיישבים בארגזי פירות ריקים, מחליקים לאורך המחצבה. בלילה זה תמיד נראה כמו שרפה, אבק שנתקע באוויר שלא זז ואורות אדומים שמאירים רק מספיק בשביל לעורר קצת דאגה. כל האנשים הם סנה בוער ולא נשרף, רק אני מכרכרת סביב הכוויות של עצמי בחרדה, המקום עליו אני עומדת אינו קדוש. מעולם לא היה.

נכתב על ידי -Elation- , 13/11/2014 20:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לחכות


אלו רק כמה גרגרי חול עקשניים שנדבקו אל הדפנות, מעניקים לנו את אשליית הזמן הנותר והנדיב. כולנו מתקבצים תמיד סביב מיטות חולות, באינספור פרידות משונות, משוננות. הפנים שלנו בחוץ.
נכתב על ידי -Elation- , 12/11/2014 20:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עורות


Your independent declaration sounded too much like a prayer

נכתב על ידי -Elation- , 11/11/2014 21:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עונת החשופיות


הרגש תמיד נשאר בתוך הרגע. כמו ריחות וטעמים ותחושה מחוספסת בקצות האצבעות הוא נשאר לזמן קצר ומתמוסס אל תוך הזיכרון, איפה שנגזר עליו להתעוות ולהשתנות על פי גבולות התודעה. זאת עונת החשופיות והחוץ מריח כמו גומי שרוף של מהומות ודם ותפוזים חמצמצים אבל אנחנו הקמנו אוהל קטן על הירח והחזקנו את הריאות המנוקבות שלנו בידיים וחייכנו חיוכים מלאי דם והשלמה. על גג מקלט איפה שנקרעו אינספור גרביים לילדים מהשכונה שאלתי אותך כמה כואב זה יהיה ליפול ונתקלתי בחומת שתיקה. גם אם כל העצמות שלי היו נשברות לא הייתי מצליחה לקחת משהו מזה הלאה. הכל היה נשאר שם, הכל תמיד נשאר שם.
נכתב על ידי -Elation- , 10/11/2014 17:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I know that you know


בתא מדידה ישן הידיים שלך טיילו אל תוך חולצה שלא קניתי, אמרת תגידי לי כשאת חוזרת לעצמך, את תמיד כל כך יפה כשאת חוזרת לעצמך ואני הנהנתי איזה שקר והשקט התפשט בי ואני אחריו. בקניון דמוי מבוך מישהו התקשר אליי מתוך אמבטיית קרח ואמר שהוא עומד למות ואני אמרתי לו שאני יודעת ושאולי זה לטובה, עמדתי בצומת ספרים וכל הספרים שהיו שם בתצוגה כבר ניצבו אצלי בחדר בערימה וזה היה ניצחון קטן ועלוב שרשמתי לזכותי. יש לי חולשה לשקרים מנחמים וסוכריות אדומות, להכחשה חוצת יבשות ומבטים אשמים. עשיתי בדיוק מה שאמרת לי לעשות.
נכתב על ידי -Elation- , 9/11/2014 19:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא


אני מתעוררת עם נחשים במקום שיער ופסלי אבן נטולי הבעה ברחוב ובמראה, כל פיסת רגש נראית ומרגישה כמו קללה. אני יודעת שיש סיבה טובה לכך שאתם לא מספרים לי, אני יודעת שהתחננתי מאה אלף פעמים שלא לדעת. לפעמים אני שוכחת באיזה שנה אנחנו נמצאים ומאיזה אבן מתגלגלת אני בורחת הפעם, אין לי מספיק כוח ברגליים כדי לא להרגיש כמו בן אדם רע. הלבשתי את כל הקירות בתמונות וציורים כי העירום שלהם היה מתריס, יפה ולבן ונקי, כל מה שאני לא. זה עובד גם לכיוון ההפוך, אני רואה ומתאבנת.
נכתב על ידי -Elation- , 8/11/2014 23:22  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



THE GRAVEYARD SHIFT


המחשבות עלייך מאירות כמו כוכבים שאין שום דרך לקבוע את מותם, אור עקשן שמאחר את דרכו אל עיניי. באצבעות קרות וציפורניים כחולות אני מנסה לגלות כמה אנושיות נותרה שם, מה מזה אני עדיין מרגישה. המתג פועל והנורה שרופה, זאת דרך מלוכלכת להעביר חצי שעה. אם הייתי יכולה לקרוא את המחשבות של אנשים הייתי רושמת אותן על פתקים קטנים ותוחבת להם לכיסים, שידעו גם הם. אני אף פעם לא מצליחה לתפוס את המחשבות שלי בחיים, הן רחוקות מכדי שיחשיכו עליי את החדר בזמן.
נכתב על ידי -Elation- , 7/11/2014 23:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



kintsukuroi


אנשים שבורים יכולים להיות אמנות יפה מתוקנת בזהב, נושאים איתם את ביעותי החלודה [זה לא יקרה אם אני אמיתית, זה לא יבוא אם אני כנה]. אפשר לקפוץ למים ולגלות אם אני תרמית או הונאה, אבל במבחני האמת אני תמיד נכשלת. אני קורזיה מתוך חדרי הלב ואל תוך צינורות המשאבה, אני כבר לא אותה נערה זהובה. אין לכם מספיק אונקיות לעשות אותי שלמה. אלכימאים תמיד רודפים אותי לאן שלא אלך כאילו יש בי איזה תשובה, אין לזה מילה בעברית בכלל. בחיים לא נגיע לכזאת קידמה.

נכתב על ידי -Elation- , 6/11/2014 17:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סנטה קלרה


אני זוכרת כשהייתי גאולה ולא היו לי מחברות שכאלו, המתמטיקה התנהלה בחלקו האחורי של הראש ואנשים תמיד נמצאו חסרים, מחוסרי חיבור ומתחלקים רק בעצמם. זה קל להגיד שהדבר הנכון לעשות הוא הדבר הקשה לעשות אבל צריך להיות חד ומחושב במיוחד כדי למכור משנה שאין לך בה אפילו טיפה של אמונה. אני זוכרת כשהייתי גאולה. העצב היה נגמר בהודעה מהבהבת וכל הדם היה חוזר אל תוך הגוף שלי, לא משנה כמה רחוק התזתי אותו או כמה קרועים היו העורקים. לדברים היתה נטיה להסתדר. אני זוכרת כשהייתי גאולה. לא היו לי מחברות שכאלו, לא שרטטתי את התוכניות שלי כמו קעקוע על העור והכעס לא היה סכר שעולה על גדותיו. כולם דאגו שאקח את חיי, אף אחד לא דאג שאשליך. רק אנשים טיפשים מאמינים בביטחון של נקודת האל חזור. עוזר להם לישון.

נכתב על ידי -Elation- , 4/11/2014 17:58  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



carbon monoxide


ההבדל בין להיות אדם מכוער לאדם לא יפה הוא כל מה שמשנה לי כבר. כתבתי את הכל לפרטי פרטים אבל אני בקושי מצליחה להזכר איך זה הרגיש, הזיכרון שלי מהתל בי, בוגד בי, משפיל אותי לכדי נואשות ונבירה בהיסטוריה המלוכלכת. שרק תחזור על עצמה, בשלמותה [היא מחיר זעום לשלם עבורך]. אני רק רוצה לשחזר את התחושה.

 

ואני רוצה להיות פחדנית באותה הצורה. להשאיר קצוות רופפים בכל פינה, להפסיק באמצע ה

נכתב על ידי -Elation- , 4/11/2014 00:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מקהלה


אנשים בגילי רוצים לבלוע את העולם ואני מקיאה אותו במנות קטנות ודביקות, מימדיי מטעים לחשוב שאני יודעת להכיל הכל אבל הבור הגדול והתלול הזה לא מאחסן שום רגש. הכל תמיד צף מלמעלה ואני מעדיפה שירגמו אותי באבנים מאשר שיביטו פנימה ויפלו לתוכי. מתוך הקרקעית שלי כבר הרגתי באיטיות את כל מי שלא השכיל להאמין, ברעב ובמגיפה ובעייפות של מניעת שינה. הוא ידע. זה אני והצעיפים שלי בתוך מערה, לא חשוב לי להיות צודקת ולא חשוב לי להיות חכמה, כשהאשליה נוחתת על כף היד כמו פרפר צהוב כנפיים כל מה שאני יכולה לעשות זה לקפוץ את ידיי לאגרופים ולחכות להפוגה. זה חשוב להיות מדוייקים, גם כשקשה לשאת את המידה.
נכתב על ידי -Elation- , 3/11/2014 15:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



figures


אתה קבור בקרקע רעבתנית ונאכל על ידי הבחירות שלך אבל תמיד כשהבזקי האור ההם באים מהשמיים אני קצת מקווה שזה אתה. זה עניין של סמנטיקה להיות מת בשמיים או באדמה, כל אחד מאמין במה שמביא לו יותר נחמה ורק אני מאוהבת בפולטרגייסט אלימה. זמן הוא לא תרופה. זמן הוא מכה עמומה לקרקפת, רק עוד דרך נוספת להיות קהת תחושה. 
נכתב על ידי -Elation- , 2/11/2014 23:26  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Elation- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Elation- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ