לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


All that is gold is rusting

Avatarכינוי:  -Elation-

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2014

אין לנו מילה בטוחה


המכונה סופרת בשבילי את הדקות והטעם של הדם כבר מצטבר ונמהל עם הרוק והכל במחזוריות של סרט אימה. אמרתי לערן שסיימתי עם כל זה והעיניים הכחולות שלו נחו כמו תמיד על הצג של המחשב מבלי לענות שום תשובה. ראיתי את המספרים שהם אני משתקפים לו על עדשות המשקפיים בזמן שהוא גלל את הנתונים קדימה ואחורה וניסה לחשב דבר מה בראשו. הוא בכלל לא האמין לי או לפחד שלי ממחטים. הוא הצביע על האף שלי ואמר שהחישוק הזה גם היה צריך להגיע לשם איכשהו ופתאום הייתי נבוכה כמו ילדה שנתפסה בקלקלתה. אחר כך ברחוב קניתי לעצמי כדור גלידה והבטתי בו נמס ורציתי להשתחרר מכל הכעס שלי ולבכות בקולניות בלי שיהיה לי אכפת מי רואה. במקום זאת בלעתי את המרירות הזאת עם שברי פקאן מתקתקים ונשמתי אוויר קר כאילו היה איזו תרופה לתלות בה את התקווה שלי. אני לא יכולה לעשות את זה יותר אבל אין לנו מילה בטוחה, ערן יודע מה אני וזה כל כך נדיר שאני ממשיכה לחזור אפילו שאני לא רוצה. אפילו שאני חשוכת מרפא לפי כל דעה.
נכתב על ידי -Elation- , 19/12/2014 02:32  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תפור למידותיי [3]


באמצע הדלקת חנוכיה הרגשתי כמו דמעות שעווה שנעות חזק חלש חזק לאורך הנר האלגנטי. הדברים שעשיתי בשם השנאה העצמית והדברים שעשיתי בשם האהבה העצמית התבררו ככמעט זהים, אולי זה הניצחון הקטן של השקרים העצמיים ואני כבר שרפתי את כל קצוות העצבים ועכשיו אני בודה מהלב ומהרחם שלי רגש. רק מבוגרים יודעים להפריד בין הכאב הפיזי לנפשי, ילדים אפילו לא יעלו על הדעת לסווג את הפצע שלהם כדמיוני או להתייחס אליו באדישות, העקרות הזאת הורגת אותי באותה המידה שהפוריות הורגת אותי. זה הכל קשור אחד בשני ולפות אל המיטה ולא משנה כמה אני מתחננת אי אפשר לחלץ ממני תשובה שונה.
נכתב על ידי -Elation- , 18/12/2014 19:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבויי מלחמה


ג'וני האפור הולם על הקירות ושורט את הסדינים. כשהוא הולך לישון הוא מתעורר אל השוחות, זה חלום רטוב וקר והוא מרגיש את הדם נוזל בבוציות אפילו שכל הפצעים שלו נסגרו מזמן. הוא מראה לי את הצלקות שלו בהיסוס ומושך למטה את החולצה, אנחנו נופלים אל תוך שתיקה. המיטה הזאת גדולה ומצטרפים אלינו גם מונדוס, תלמה, תומא, תהילה. ג'וני אומר שזאת מסיבה עגומה, היד שלו משוטטת לי במעלה השמלה. אף אחד לא שואל אף פעם את השאלות הנכונות. זה לא מי אתם, זה מה אתם. זה מה אתם בכלל.
נכתב על ידי -Elation- , 18/12/2014 05:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תפור למידותיי [2]


מאז שהזזתי את הרהיטים בחדר ושיניתי את כיוונה של המראה קשה לתודעה שלי להסתגל למציאות החדשה. אני מתלבשת מול קיר ונועצת מבטים אל קיר ומחכה בסבלנות לקבל פידבק מהקיר וכשהוא שותק לי בהתרסה אני מסתובבת בתסכול רק כדי לגלות בצידו האחר של החדר שההשתקפות עדיין זרה. התנים מחכים בסופו של כל יום כדי לספור לי את השנים, יש גברים רוקדים בצידה השני של המחיצה אבל אני מעדיפה להחנק על כפתורים. יש לזה טעם של גשם וזה תפור למידותיי. אף אחד אחר לא לובש את זה כמוני.

נכתב על ידי -Elation- , 17/12/2014 17:19  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תפור למידותיי


אני אף פעם לא הייתי לייט בלומר. תמיד הייתי קקטוס.
נכתב על ידי -Elation- , 17/12/2014 02:21  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני


לבשתי את החולצה והיא הריחה כמוני ולא ידעתי מה זה אומר ולא התקבעתי על זהות אחת כבר חודשים ארוכים. ערבבתי בין קודש לחול יותר מדי ועכשיו אלוהיי מענישים אותי והורגים אותי ברכות עם כל הדברים האלה שחשבתי שלא יטרידו את מנוחתי שוב לעולם. אני מושכת בשרוולים ומסלקת את מחשבות הזימה מעליי, אין רווחים ביני לבין המקום הזה יותר ואני לא מנסה לטשטש עקבות. אני מתקררת על הרצפה ומעבירה את האצבעות על האותיות, כל יום מתווספת מילה חדשה ואני מתקפלת כמו מגילה שעומדת להתפורר על כל סודותיה העצובים. כיסופים כיסופים, תקלפו אותם מעליי באלימות ותגידו לי שאני טובה, תגידו לי שאני טובה, תגידו לי שאני עושה את זה נכון. תבחינו בחסרוני מפעם לפעם.
נכתב על ידי -Elation- , 16/12/2014 16:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



kill your darlings


מתי נהיה צעירים ויפים וטיפשים ונועזים? אני עוברת על ההסתעפות של הורידים עם האצבע ואני יכולה לראות את העתיד שלנו והוא ארוך והוא מדברי, הוא מלא במי יודע כמה שמשות אדומות שצורבות לתוכנו זקנה ואנחנו תלויי-כוכבים ותלויים מצמרות העצים עם המפרקות השבורות שלנו כדי לשמש כדוגמא. אף אחד לא חי ככה יותר, אלו מחוות עצובות של העולם הישן. הלוואי והם היו גורמים לי לצחוק או לבכות או להרגיש כל דבר שהוא לא געגוע צורב, אני ואתה משחקים משחק ואני היא המפסידה הכי טובה שיש, כי אני מקבלת את זה באהבה. זה חלון הזדמנויות כזה קטן ומטופש, אני אפילו לא בטוחה שאני יכולה לעבור דרכו. אני יכולה לראות את הים ואני יכולה לראות איפה האדמה נגמרת ואיפה אתה מתחיל. האהבה הזאת רעה מכדי להרגיש ויפה מכדי לעזוב, אני לא חושבת שאני יכולה לנשום את הטיפוס הזה למעלה אז אני כרוכה שם איתך בלולאת זמן מתוקה. הם לא מפריעים לך, כי שנינו יודעים שהם לא אתה.

 

ובחורה צריכה לשרוד בעולם הזה, שמש אחת היא עילבון למה שיצרתי עבורך. כמה פעמים כבר הרגתי אותך?

נכתב על ידי -Elation- , 16/12/2014 02:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוטוריקה עדינה


אני כותבת נבואות שמסרבות להגשים את עצמן לגברים שמוכנים להעלים עין מהחורים בעלילה, אף אחד לא כאן בשביל הסיפורים ממילא. אני מחכה שהחושך החורפי יעטוף את הקירות הלבנים ואז מודדת את התקדמות המוטוריקה העדינה. מאז ששברת לי את האצבעות בהאשמה מכאיבה כל דלת נטרקת מקפיצה אותי באימה, יש כאב שאי אפשר להרגיש יותר מפעם אחת וכשאני חולמת אני תמיד עוברת איזו סקילה. התאים מחדשים את עצמם ורק אני נותרת זהה, כל הרוצה ללוות בא ולווה. אני רושמת. זה לא משנה.
נכתב על ידי -Elation- , 15/12/2014 16:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא נכבוש את מנהטן


אני אף פעם לא חושבת שאני היחידה. האגו שלי לא מספיק בריא בשביל מחשבות כל כך יהירות גם אם לפעמים אני רוצה. זה קל יותר לתת לשיחה לגווע ולעצום את העיניים במקלחת, כולם יודעים על מי אני חושבת ואף אחד לא עושה מזה סיפור גדול יותר. יש דברים מזעזעים יותר בעולם וחלקם עברו בתוכי, אני יכולה רק לקוות שהשלכת את עצמך על מסילת הרכבת ולחלום אותך בלילות קיץ חמים. אני לא מבינה אף גבר ואף אישה ואף ילד ואף ילדה, אני רואה בהשתקפות של העיניים ואני מחקה ואני מחכה ואני משלבת את ידיי ומריחה את המוקד והוא מרגיש כמו הבית. הוא מרגיש נכון.
נכתב על ידי -Elation- , 14/12/2014 22:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צדדים


כשגרמת לי כאב לא הייתי צריכה לעשות את זה בעצמי ובמבט לאחור אולי הייתי צריכה להיות אסירת תודה על שלקחת את המושכות ממני לזמן מה. הייתי יכולה לעמוד מול המראה ולספר שקרים נעימים לשם שינוי. לרפא מה שפצעת בי בתיאורי נחמה, ללבוש אותם כמו שמלות עוטפות חמוקיים ולנשום לרווחה לפני שאני נשכבת לישון במיטה ערומה. זה הרבה יותר כואב כשאני מפילה את עצמי אל הרצפה, אין שום סוליות של מגפיים ובכל זאת הזרמים הכואבים ההם עוטפים אותי כמו נחש פיתון חלקלק שלוחץ פנימה את איבריי. אני מתה את המיתה שלי במסירות ובעקביות, אין שום אניגמטיות אם מבינים כמו שצריך את משמעות המילים אבל העיניים שלכם אף פעם לא פוגשות אותי. אתם נושמים אותי כמו ערפל מתוק וקוראים את האזהרות ונושכים את השפתיים. אני תקועה בקרקס הזה עם מינימום של הצגה ליום, במילים שמפלסות את דרכן עד לעצם, בשתיקה הסקרנית המכוערת שלכם. מה לא ברור. הבנת הנקרא.
נכתב על ידי -Elation- , 13/12/2014 23:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Swallow my name, swallow it down


על מה אתה חושב עכשיו?

באמת

נכתב על ידי -Elation- , 13/12/2014 01:13  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ייסורי גמילה


אני לא מתאימה והמילים שלי לא נכונות אבל אני עדיין מרשה לעצמי לשחק עם המחשבה הזאת. כמו חתול שנתלה מציפורניו על פיסת בד יפה אני הולכת להרוס את זה, לחורר בזה חורים עד שהרעיון יהיה בלוי ומטונף ואאבד בו עניין. אני אף פעם לא אאבד בו עניין. אני טיפשה ואני בזה לעצמי ולחולשה הזאת כלפי כל מה שמצליח להעיר אותי. יש סיבה טובה לקיפאון. יש סיבה טובה לקיפאון. יש סיבה טובה לקיפאון. יש סיבה.

 

מעט מדי,

יותר מדי.

נכתב על ידי -Elation- , 12/12/2014 16:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנחנו לא מדברים על זה


את עושה לי מה שאת עושה, המזרון שוקע אל תוך המיטה והימים מתקצרים ואנחנו נשארות באותה השתיקה. אני שומרת את החטאים שלי במגירה השבורה של השידה וכשהלילה יורד אני מביטה בהם בשקיקה וסופרת אותם ומכתירה כל פעם אחד אחר מהם כטעות איומה. ברכושנות מדומה ושיניים חדות אני מוצאת את קצה סוכת האבלים, איפה שניצבת מדרכה בודדה שחפה מחשיבות עצמית גברית זחוחה. אני אוספת את איבריי כמו חיה שבותרה ומסתכלת על העצב הקולקטיבי הזול. אני יודעת רעיון רע כשאני מתאהבת באחד אבל את חוזרת עם אנשים זרים מתחת לציפורניים וחושבת שאני לא אגלה אותם בבוקר הבא. טיפשה.
נכתב על ידי -Elation- , 11/12/2014 19:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו שאמרת


בחלום שלי הייתי אנסטסיה רומנוב ותפרתי אבנים יקרות אל פנים השמלה שלי. האצבעות שלי היו קרות ולבנות וכשהרמתי את ראשי והבטתי מהצהר הקטן ראיתי עצים נופלים וחשבתי כמה מוזר זה שהיער שבחוץ הולך ונעלם. פתאום הרחתי את הדם ושמעתי מישהו קורע את הבד הלבן הכבד וגורר אותי מקרסוליי, קמתי עם ציפורניי אל תוך המזרון בצווחה קטנה ומופתעת. שכבתי שם שעה ארוכה בחושך וחשבתי על משהו שאמרת וניסיתי לעצום את עיניי ולחזור למות כמו בת אצולה. במהפיכה אלימה.
נכתב על ידי -Elation- , 11/12/2014 01:02  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קוויקי


אתה זומבי אוכל מוחות ואני רק רוצה את האולר שלי פעם אחת אחרונה, גם אם כל האדום שלו דהה. יש בו צלב קטן ולבן להיות תלויה עליו ואני מחוללת סערה שלמה בתוך דמעה קטנה וכבדה, אולי אני אמיצה כמעט כמו שאני טיפשה. הלהב כבר קהה כמו המחשבה, אני לא זריזה כמו שאני מציגה אבל יצאתי מהר מדי מתוך השמלה כי בכל פעם שהרגשתי יפה אמרת לי שאף אחד לא יבוא וצדקת, צדקת יותר משטעית בי, אני מודה. אני יפה רק במובן של תאונה ולא אכפת לי בכלל להיות איומה כי זה מאט את ההתנהלות שלכם סביבי ואני קונה לי עוד כמה דקות של שתיקה. לפעמים אני אוהבת את המבטים, לפעמים הם משביעים את הקיבה הריקה מרגש.
נכתב על ידי -Elation- , 10/12/2014 02:47  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואני יודעת


מחר בשעה הזאת האלכוהול כבר יתחיל להתפוגג מתוכי ונעלי העקב יהיו זרוקות על השטיחון האדום כמו אנדרטה שאמורה לציין איזה רגע שהיה וכנראה שלא יהיה אף פעם. אולי אפילו ארגיש יפה. אחר כך אני אשכב בשמלה הלבנה על המיטה ולא ארצה לצאת מתוכה ומחשבות של בדידות יטפסו לי במעלה הרגל ויוכיחו לי אחת ולתמיד כמה המסקרה שלי עמידה. זאת רק אני והאצבעות שלי על העצמות ואני יודעת שזאת מסורת אבל אני לא יכולה לחכות לצליל של המפתח כשהוא נועל את הדלת ונותן לי את החופש להפסיק להיות ולהבהב לאי קיום לכמה שניות ארוכות. מה אני עושה עם זה?
נכתב על ידי -Elation- , 9/12/2014 01:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נערתו של קווילטי


בואו נדבר. אני מבינה כבר כמעט 4 שפות אבל בכל יום שעובר אני שוכחת יותר ויותר את משמעותן של מילים מסוימות, אני כבר לא טורחת לפרק כל אחת מהן ולהתאהב בין ההברות. אני מגיעה לחלון העריכה בלי שום יכולת דחיית סיפוקים, מתפרקת על המדרגה האחרונה עם המפתח בתוך המנעול, עם היד על הזמזם האכזרי שמחריש את אוזניי ומזכיר את הכאב העמום בין רגליי. כאן אני תמיד נערתו של קווילטי ואף פעם לא נערתו של מישהו אחר. זאת היסטוריה מכוערת במיוחד להתאהב בה אבל לאנשים כבר לא אכפת. הם מכניסים לגוף שלהם סמים ואלכוהול כל הזמן, אז למה לא אותי. בואו נדבר. 
נכתב על ידי -Elation- , 8/12/2014 21:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הינשוף שחיבק את העולם


בין תחנות האוטובוס השונות אנשים מפתחים איתי שיחות קטנות, אני אוחזת את הדפים המלבניים ומתרכזת במציאת קצה הסלוטייפ והם מספרים לי כמה החיים אינם הוגנים. אישה מבוגרת עם שני ילדים שואלת מה הייתי בשבילה ומצביעה על המודעה. היא אומרת שזאת לא עבודה לאחת שכמוני ומחזיקה למעני את הדבק. כשאני מסיימת אני מושיטה יד אל תוך הכיס ומוציאה משם סוכריית טופי אדומה. יש רק אחת, אבל הם יחלקו. היא מסכימה. את בחורה כל כך צעירה, היא מנידה את ראשה במחווה משונה. את לא צריכה, את בכלל לא צריכה. זה שובר לה את הלב.

נכתב על ידי -Elation- , 7/12/2014 18:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוטציות


אני לא מזהה את האצבעות של עצמי. אני נותנת להן להתהדק פעם אחרונה ואז מרפה בבת אחת, יש לי את הטקסים הקטנים והמשונים האלה שנדמה שנועדו רק כדי לברור את האנשים. אני מסתכלת על תמונות של צ'רנוביל והירושימה ונגסאקי ומחפשת את גני המשחקים והקרוסלות הנטושות, את סוסי הפלסטיק המאובקים שהתייתמו מילדים, דגיגונים מפוצלי ראשים, צמחים שקמו בעקשנות מעל אספלט כבישים. איזו בדידות מרשימה זאת להיות וכמה עוד יש לי ללמוד על הדיפת הבריות, על סידור המילים הקפדני הזה שאמור להפשיט להם את הבשר מעל העצמות. 
נכתב על ידי -Elation- , 6/12/2014 22:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשאני חושבת שאתם לא מסתכלים


הכביסה אינה מתייבשת והשעון אף פעם לא מדייק אבל אני עדיין לא יכולה שלא לבדוק כל הזמן. בלילות השיער שלי כבד ממים ואני משאירה סימני רגליים לאורך המסדרון כי מרד יכול לתפוס כל מיני צורות משונות ואני תמיד פעלתי בצורה פחדנית שכזאת. אני יודעת שאתם יודעים ושותקת על שאתם שותקים כי אין לי שום דבר אדיב להגיד ועדיף שאתפור את שפתיי כל עוד הן ממילא מדממות. יש לי כל כך הרבה מחשבות מכוערות שלפעמים אני מרגישה רעה כמו להקת כלבי ציד, בוגדת בטבע שלי בשביל אהבת האדם, ליטוף על העורף ואוויר שהוענק לי כמתנה ולא כזכות. אני אוכלת סינדרום שטוקהולם לארוחת בוקר ומקיאה אחר כך פוסטים בבולימיית מילים מצחינה. אני בחורה חשוכה. 
נכתב על ידי -Elation- , 5/12/2014 22:56  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , ספרות , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-Elation- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -Elation- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ