לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים על פי זרתוסטרא

זרתוסטרא הינו דמות מספרו של ניטשה, אשר דרך מונולוגים שונים חושפת "אמת" בשלל רבדיה; מוסר, אלוהים הרצון לעוצמה ועוד.בעמוד שלי אדבר על הדברים שמטרידים אותי מדי יום, לאו דווקא אישיים. על המוסר השורר ביננו, על אמונה שמקיפה אותנו ויד ביד עם הפוליטיקה והכלכלה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2012

צפירה!


ימי זיכרון הם ימים לא קלים. כאשר הצפירה מושמעת, אני משתתק, ומתכנס בעצמי.

כשהצפירה מושמעת, נדמה כי אני פועל כמעט באוטומט!  אני מיד קם , שמא לא אשאר לשבת בעת צפירה, באותה הנשימה אני מציף את עצמי

במחשבות שיעלו בי אסוציאציות אשר יגרמו לי להגיע לתחושת הזדהות, אני מריץ מסכת תמונות קשות בראש, רק בשביל שאוכל להרגיש קירבה והזדהות.

 

ניסיתי להטיל ספק לרגע באותה הרוטינה של הצפירה, זה הרגיש לי קצת כמו שטיפת מוח. צפירה ו- הופה! אני חושב על מלחמה, על חללים, על המדינה וכו' וכו'... אבל עצרתי לחשוב, והבנתי שיש בזה קצת יותר מזה, ואי אפשר להישאר ציניים לגבי הכל.

 

אני מאמין שלמשפחות החללים זהו יום משמעותי וקשה, אני יכול להבין אותם.... הרי אותם חללים כבר אינם, הם אינם סובלים יותר...

המשפחה היא זאת שסובלת, שמתרפקת על העבר, מעלה זכרונות שונים על הנפטר ומנסה לשמר את אותו הזיכרון.

 

מעולם לא ייחסתי חשיבות להפרש הכה מזערי, לגבול הכל כך דק בין יום הזיכרון ליום העצמאות עד שפגשתי את בת זוגתי.

"מה עושים ביום העצמאות ממי?", "אני לא חוגגת, אני.. מעדיפה משהו רגוע, זה דורש המון אנרגיות מאיתנו והמעבר הזה קשה".

לנו אולי זה מובן מאליו, אבל לאותן משפחות שכולות זהו משמעותי ביותר. נראה לי שקיבלתי מושג קצת יותר רציני על משמעות הדבר.

 

אני רוצה להוקיר את מלוא הכבוד וההדר לאותם חללים או נפלו למענינו, וביום זה להיות גאה שאני ישראלי ולהתייחד עם יתר עם ישראל שאני כל כך 

אוהב ומעריך.

 

 

נכתב על ידי Zaratustra , 25/4/2012 02:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שירה קייצית


 

הקיץ מגיע, והשמש בחומה אלי  קורצת 

רוח מערבית קרירה מגיעה מהים ואותי עוטפת

בעת שהשמש קופחת על ראשי, הרוח אותי מפנקת

היא מטיבה עמי, מזינה אותי בטוב.

אך יחד עם הרוח, השמש נוטה לשקר,

נדמה כי נעים, אך לצערנו הרב,נשרפת חבר...

 

 

בגלל זה חשוב למרוח קרם הגנה ולהנות מהשמש :)

 

היום רציתי רק לצרף שיר שכתבתי ברגע בשביל הבלוג,לקראת הקיץ.

אני מאוד מחבב שירה עברית, לכן בחרתי בנוסף לצרף שיר של אלתרמן, שיר מעבר מהחורף לקיץ.

 

 

אוף איזה רוח 
מילים: נתן אלתרמן


אוף איזו רוח בחוץ 
איזו רוח בחוץ איזו רוח 
רוח רוח הרחוב הרחוץ 
רץ נחפז במעיל גשם פתוח 
בעקבות הברק על גגות 
דוהר הרעם זקן על קביים 
ונערות בכיכר מחזיקות 
את שולי שמלתן בידיים. 

אוף איזו רוח אוף איזו רוח 
איך זה דוהר שוטף 
ומפזר ערמות והופך מוסכמות 
ודולג על גדר למרחב הפתוח 
וזונק וחוזר יא תן רגע לנוח 
שום דבר אינו עוזר אוף איזו רוח. 

שם איזה עץ כדחליל 
מתרגש ובוכה אך שום רושם 
זה הגל החדש המתחיל 
לנער לשטיחים את היושן 
זה חודר לזקנים בזקנים 
וצובט לשלטים את החוטם 
ואינו מתחשב בשנים 
וצוחק לכל טאבו וטוטם. 

אוף איזו רוח אוף איזו רוח 
איך זה דוהר שוטף 
ומפזר ערמות והופך מוסכמות 
ודולג על גדר למרחב הפתוח 
וזונק וחוזר יא תן רגע לנוח 
שום דבר אינו עוזר אוף איזו רוח. 

זוהי חוקת הימים 
וטוב במחילה ממסורת 
שבין קיץ לקיץ שומעים 
את לשון הרוחות של החורף 
טוב לרגע לראות איך סביב 
כל הנוף בצלצול ובשעט 
רץ אחרי רקיעיו העפים 
שפרחו מראשו כמגבעת. 

אוף איזו רוח אוף איזו רוח 
איך זה דוהר שוטף 
ומפזר ערמות והופך מוסכמות 
ודולג על גדר למרחב הפתוח 
וזונק וחוזר יא תן רגע לנוח 
שום דבר אינו עוזר אוף איזו רוח

 

 

נכתב על ידי Zaratustra , 23/4/2012 21:48  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבה פוסטמודרניסטית


אהבה, נושא קלישאתי לדבר עליו, אך היום, יותר מתמיד, מקבלת משמעות חדשה.

מילדותי עוד היה זכור לי כמה הוריי אהבו אחד את השני. אני לא חושב שאי פעם עיכלתי את זה, כי כילד (ברוב המקרים) זה פשוט מובן מאליו.

אז נכון, היו ריבים, קצת צעקות, קצת ויכוחים, אבל בסוף- האהבה נשארת, או יותר נכון, כבוד והערכה שחשובים לא פחות.

 

מאז שהייתי ילד חיכיתי לרגע בו תהיה לי בת זוג שתענה על כל דרישותיי, כמו כל בנאדם. בת זוג שנוכל לבלות יחד, לאכול, לטייל עם המשפחה, לישון יחד, שתפנק אותי באיזו ארוחה טובה ואני אותה... וכו וכו... 

תמיד האמנתי בתמימות, באהבה ללא תנאים, ללא משחקים ונטולת אגו .. חוץ מהמדיה שקצת הרסה לי את התדמית שגילמה אהבה בחיי, הסביבה התל אביבית והסיפורים אליהם אני נחשף פתחו בפניי דלתות לא קלות לעיכול.

 

כשאתה ילד זה כל כך מובן מאליו, לימים- זה נראה כמו משימה לא פשוטה בכלל. כיצד ניתן לבלות עם אותו הבנאדם עשרות שנים ולשמר את האש בוערת?

היום זה נראה כמעט בלתי אפשרי, פנטזיה לאור ירח שנמוגהלאיטה.  

 חברה מעבודתי סיפרה לי כי ״כל עוד יש הבנה, ובסופו של יום הוא חוזר לזרועותיו ואני לשלו, זה הכי חשוב. אל תהיה תמי, אי אפשר באמת לבלות כל כך הרבה זמן עם בנאדם..״ , הצמרמורת שעברה בי...

 

הפורנוגרפיה הקלה בטלוויזיה, הקלות היתרה בה נשים וגברים משליכים עצמם אחד על השני, החוסר סיפוק משום דבר והמיסקונספציות על מהו אושר, הדגש על האינדיבידואל והמימוש העצמי הם חלק מהגורמים לכך שאחוז הגירושין היום עולה על אחוז המעשנים בארץ.

הרעיון של להזדקן עם מישהו ולשמור על מונוגמיות נתפש לאנשים כקשה מתמיד, אך בעיניי הוא כה יפה וטהור. 

בחירת בן/בת הזוג הינו תהליך שצריך להיות מוקפד ונכון, אני מאמין שעל זוג לעבור המון חוויות שונות יחד על מנת לבחון את היחסים ברבדיה השונים.

 

אני רוצה להאמין שאנשים יבינו שאם נהיה קלים על ההדק ונפרק את מוסד המשפחה בקלות כמו שנהוג היום, לא נוכל לממש אהבה אמיתית, ערכית וסבלנית.

על בגידות שומעים כל יום, בכל תרבות, בכל דת ובכל מדינה בעולם... אני מאמין שאם אתה באמת אוהב בנאדם, לא תוכל לפגוע בו, ולא תוכל לחלוק אותו עם אחר.

מסיבות סווינגרז, ״יזיזות״, רומנים... אוי, החלחלה שעולה בי בעת שאני רושם את מילים אלה..

 

אני לא מאמין כי קיים מכסה אחד לכל סיר... אבל זהו היופי שבעולם! אנחנו כל כך הרבה והעולם מלא באנשים יפים ומעניינים שיכולים למשוך את תשומת ליבנו בכל רגע, בכל מקום. אבל, כמו שאומרים- בשביל כבוד צריך לעבוד! צריך לדעת להתפשר ביחסים, להיות תקוע בוריד אחד של השניה יכול להיות לעתים חלק מאוד קשה. לעתים ישנה הרגשה של ביטול עצמי,ויתור אך  ניתן למנף רגשות אלה יחד כדי ליצור יחסים טובים ומיתיים.

 

אני חושבן שכנות ופתיחות הם אבן היסוד ליחסים מוצלחים... 

אני רוצה להאמין שאזדקן בכבוד וברומנטיקה רבה עם אשתי שתהיה, אני אדע לסלוח, לוותר, להתאמץ, לא לקחת כמובן מאליו, לכבד ולהעריך את הדברים הקטנים והגדולים...

 

אני רוצה להאמין שהאהבה הפוסטמודרניסטית שלעתים מלווה בתנאים שונים ופתיחות משונה , שיכולה להתאים לאחרים, ושיבושם להם, תתמוגג לה מהעולם ושאנשים יעירכו ויכבדו עד הסוף את בני זוגם. 

 

אני אוהב נורא את בת זוגתי כיום, ולא רואה את עצמי עם אחרת כרגע, אני אומר תודה על מה שבידינו,ולמרות כל הפיתויים והקשיים שעברנו , משהו החזיר אותנו להיות יחד... ואני מקווה שלעוד ימים רבים.

עלינו לקחת בעירבון מוגבל את כל התוכן שאליו אנו נחשפים, לקחת בפרופורציה ולא לקחת דוגמה.

 

אוהב אוהב אוהב..

נכתב על ידי Zaratustra , 21/4/2012 03:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  Zaratustra

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , התנדבות ומעורבות חברתית
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZaratustra אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Zaratustra ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ