לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Trainspotting



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2019


אין לי איפה ולמי לפרוק את זה אז אעשה את זה פה, מקום המבטחים שלי בערך חצי מתקופת חיי.

אני שבורת לב, מי היה מאמין? אחרי שחודשים ארוכים עברו וכבר לא ייחסתי חשיבות בלב שלי לבן אדם הזה, פתאום זה קרה שוב. אתמול בלילה, כמו סחף גלים, דיברנו. שעות. צחקתי, בכיתי, התוודיתי, ניקיתי את עצמי, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי כמו תמיד ומתגעגע, אני אמרתי שגם אני. היו הרבה הבטחות הבטחות שאני אף פעם לא רציתי באמת להאמין להן אבל האמנתי. הלכתי לישון כשהציפורים מצייצות עם המחשבה על כך שהשבוע הזה יתנהל אחרת. יראה אחרת. אנחנו ניפגש, נתראה, נדבר על הכל. כבר שנים שהסיפור הזה נמשך בינינו, לא מצליח להיגמר. יש משיכה קוסמית בינינו, משהו שלא מפסיק מלעצור אותנו מלהתקרב כל פעם מחדש. הוא הבטיח, יום שני אני אבוא, נלך אחרי העבודה שלך ונשב. אני מבטיח לך. יום שני. יום שני. אמר את זה מיליון פעם כדי להראות לי שהוא רציני. אז האמנתי. בסוף השיחה, לפני האיי לאב יו שלו, אמר לי שיסמס לי בצהריים כשיתעורר אך ידעתי שזה סיכוי קלוש, זה בסדר, אמרתי לו. נדבר כבר בראשון או משהו. ואז התעוררתי ב1 בצהריים, ניקיתי את עיניי ולא הייתה הודעה ממנו אבל לא עניין אותי במיוחד. אך ממש לפני כמה דקות, רציתי קצת לראות מה איתו, האם הוא בסדר אחרי אתמול, אחרי הזמן מה של הנתק ופתאום השיחה הארוכה איתי. ואז הוא כתב, ככה על גבי דף אינטרנט, שנזכר בבוקר מה עשה בלילה שלפני ואז הוסיף, טעויות. כי כזו אני כנראה, טעות אחת גדולה. תמיד הייתי. אני עם דמעות באורך הגלות ולא מצליחה להירגע. אני טעות. אני אף פעם לא אות ניצחון או גבורה. תמיד הטעות שכולם מתחרטים עליה כשהבוקר מגיע. וכל ההבטחות וכל מילות האהבה, הולכות קיבינימט עכשיו. לא מאמינה לעצמי שלרגע הקשבתי והאמנתי למילים שלו. לכך שביום שני, יום שני, יום שני. הכל טעות. במיוחד אני, במיוחד כל זה. אני כבר על סף של גיל 27 עם הבנה מוחלטת שאני דפוקה לגמרי ומי בכלל ירצה להיות איתי. בחור שמכיר אותי כבר שנים ומתוודה על אהבתו כל כמה חודשים אך עדיין קורא לי טעות - אז מי אחר ירצה? מי לא יראה אותי בתור משהו אחר מטעות? אף אחד.

אני מאוכזבת, כאובה, רדופה, אני לא מפסיקה לבכות ולהרביץ לעצמי מבפנים. אני כל כך כועסת ועצובה. ועכשיו כל מה שנותר זה שלא נדבר יותר, שהוא לא יצור איתי קשר לא היום, לא מחר ולא ביום שני העאלק מיוחל. אין לי כוח לחשוב כבר יותר מדי. הכל כואב לי. אין לי עם מי לדבר על זה אפילו. כל מי שמכיר את הסיפור שלו ושלי, רק יתעצבן ויתהפך עליי שבכלל הרשיתי לכך שנדבר. אני רק שופכת את מחשבותיי פה בעמוד הזה בתקווה שאולי זה יגרום לי להרגיש טוב יותר. למרות שבתכלס אני חנוקה ברמות, לא מצליחה להוציא את האימג' הזה מהראש, את המילים שלו, "טעויות, טעויות." אני הטעויות שהוא עשה בלילה. כמו סקס של שיכורים. כמו צרבת בבוקר והבנה שדפקת משהו שומני אחרי האלכוהול לפנות בוקר. אני הטעות. תמיד הייתי, תמיד אהיה. אין לי כלום יותר. 

נכתב על ידי , 15/6/2019 15:40  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mr. Wexler ב-19/6/2019 07:05



12,685
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLe fuck up אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Le fuck up ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ