לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכוונה שהאדם יהיה מאושר לא נכללה בתכנית הבריאה


חִלַּקְנוּ בֵּינֵינוּ אֶת הַשָּׂפָה, אַתְּ לָקַחְתְּ אֶת הַתְּנוּעוֹת וַאֲנִי אֶת הָעִצּוּרִים וְהָיִינוּ יַחַד שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים רַבִּים.

כינוי: 

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015

נראלי כולם עושים פרצופים מצחיקים בסקס אנחנו לא לבד בקטע הזה


 

עשיתי עכשיו דברים וחשבתי עליך.. ולמען האמת זה לא היה משהו בכלל ואז הבנתי שכל הכמיהה שלי לסקס לא רק קשורה לזה שתכניס אלי את הזין שלך אלא גם שתשכב מעלי ותתאמץ עם הפרצוף הזה שלך ותנשק אותי ותרכון מעלי ואחכ נתחבק ערומים ואני אדע שאתה כאן וארגיש את הקרבה וארגיש את המעגל הזה של החום שעובר בנינו כשאתה מאיץ וכשאני צורחת והסקס הזה הוא קלישאה ענקית של 'סקס עם אהבה זה הרבה יותר טוב' אבל זה לא אכפת לי כי אתה מדהים ואף אחד לא תפס אותי כמו שאתה ואני ככ שמחה שעשיתי את זה איתך ולא עם אחד המפגרים שבטח הייתי מגרילה לעצמי אז
 תישאר פה בבקשה לנצח ואל תזוז כי אם אני אאבד אותך או אפגע בך אני אמות






תדעי לך שאת הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ואני כ"כ אוהב אותך שזה מטריף אותי כי אף פעם לא היה לי את זה עם אף אחת אחרת, אני כל היום חושב עלייך ורוצה להיות רק איתך כל הזמן, תמיד יש לי מחשבות שאני לא מספיק בשבילך וזה משגע אותי ואני שמח לדעת שגם כשאני שותק (וזה קורה הרבה) את בסדר עם זה כי האמת שאני תמיד חושב שאני משעמם אותך. תדעי גם שאם אני יאבד אותך איכשהו אני לא יודע איך אני יחיה עם עצמי
נכתב על ידי , 9/1/2015 02:33  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




חשבת פעם שהעולם משוגע?

שאני משוגעת ואת משוגעת וכולנו מטורפים והסמים זו בעצם תרופה. לברוח ושניה לחשוב על הכל ועל כלום

אני לא יודעת כל כך מה להגיד. אני לא יודעת איך להעביר את התחושות שלי במילים כי מה שהולך לי בפנים כרגע זה כמו אש אבל של דמעות וצרחות ומוות כמו מין שאול קטן אישי שלי ולאחרונה אני נופלת אליו כל כך הרבה וכל מה שאני מוצאת שם זה אותך. פעם הייתי כותבת כל יום. היום אני כותבת פעם בחודש וגם זה חרא אז עזבי, אני אפילו לא אנסה לצאת פואטית כי זה כל כך מיותר ואני לא אומר שאני אוהבת אותך כי זה כבר מובן מאליו ואולי הדבר היחיד בחיי שלא חל עליו חוק התיישנות. אני לא אוכל לעזור לך, כמה שארצה, אפילו התפילות שלי הפסיקו לעבוד כי אלוהים המזדיין הפסיק להקשיב ובעצם אף אחד לא מקשיב לי. לא הבנות ולא אלוהים ולא חזקוש ולא החברה וחצי האחרות שיש לי ורק אצלך אני יכולה להוציא את כל המחשבות שלי החוצה אפילו בלי לעשן ולחפור לך ולעשות לך חור בראש וכל מה שתגידי זה שאני צודקת ושאת גאה בי ואני אמרתי לך גם שאני כל כך גאה בך על איפה שהיית ואיפה שאת עכשיו אבל אני מתחילה לאבד את זה כי אני מגלה שאת משקרת לי ולעולם ולעצמך כי את עדיין טיפשה ועצובה והכאב הזה לא נעלם לך אף פעם הוא פשוט כמו הרפס, הפצע רדום אבל הוא שם ואני מתה כבר שהוא יעלם או יתאחה או וואטאבר רק שיעוף כבר מהחיים שלך ואני פשוט לא מבינה למה ההוא עשה לך את זה למה יש אנשים כל כך נוראיים בעולם הזה וכשאת שופכת את כל מה שעבר לך באיתנים לרגע שם השתעממתי אבל גם כל כך שמחתי שאת בכלל מדברת אבל את מדברת על השטויות והדברים המפגרים שעשית שם ולא על מה שעבר לך בפנים והבנתי שזה פשוט מאד. הצורך למות אולי קצת עבר אבל כל הסמטוחה והכאב והגוש חרא הענקי הזה עדיין יושב לך בתוך הלב ומה עושים עם זה? תעזרי לי להבין כי אני לא מבינה. אני לא יודעת להבין ולא יודעת לעזור אני יודעת רק לשבת ולגז'דר על מר גורלי ומר גורלך ורק לרצות להעלם ולקחת איתי רק את האקססוריז שלי ולנסוע מפה רחוק רחוק ולא להגיד לאף אחד אפילו לא לחזקוש ופשוט לקחת אותך איתי ולשכב על הים איפשהו ולשתוק. בלי לעשן ובלי לשתות ובלי להרגיש שחייבים להגיד משהו כדי לשבור את הקרח אלא רק לשכב ולשתוק ולנסות לשכוח שכל העולם קיים.

חשבתי פעם שאנחנו מנפחות מדי במילים את מה שהולך בנינו. שאנחנו יודעות לכתוב מכתבי אהבה מטורפים אבל באחד על אחד אנחנו לא מוטרפות ויוצאות לשתות ולרקוד כל חמישי או לשבת עם חברים ולעשן כמו שאת עושה עם כנה וכל אלה. אצלי אנחנו סתם יושבות ואז הולכות לקנות אוכל ממש מגעיל ויושבות להתלונן על חיינו עד שאמא שלי צועקת מהחדר ואנחנו (כאילו אני) נרדמות. אבל הבנתי שזה כל כך לא מעניין אותי, אני פשוט רק רוצה שתבואי, כמו יזיזת מחשבות כזאת שלי, שיודעת להקשיב ולספר רק דברים מעניינים ובעיקר להבין כי אפילו אני הפסקתי להבין את עצמי, מה אני רוצה לעשות עם חיי ולמה אני לא עושה רישיון או עוזבת את השירות או האם בכלל יש לי כח כרגע לחיות. כל מה שאני יודעת זה שאני חייבת לעוף מכאן, והבנאדם היחיד שאני ארצה לקחת איתי זאת את

(אגב, אם את נוסעת עם מישהי אחרת לפני שאת נוסעת איתי את מחוקה, ג'אסט סיינג)

נכתב על ידי , 2/1/2015 13:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,578
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMon Dieu est Lumiere אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mon Dieu est Lumiere ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ