20 יום עברו מאז הלילה שהיה לי עם נוי. 20 יום של מחשבות כמעט בלתי פוסקות, מה שממש לא מתאים לי.
מעולם לא מצאתי את עצמי נקשרת עד כדי כך למישהו, במיוחד בשנה האחרונה עד שהופעת.
מה עשית לי שגרמת לי לרצות אותך כל כך? אולי זה בגלל שלא הייתי עם מישהו 8 חודשים לפניך, אולי זה בגלל שכל כך רציתי לאהוב, אולי זה בגלל שיש בך תכונות אופי שאני אוהבת בבחור, אולי דווקא בגלל שאתה בחרת להיעלם ואני תמיד רוצה את מה שלא שלי.
מאז בכל פעם שאני מביאה ביד אני חושבת עליך,
לא מצליחה לשכוח את הנשיקות שלך על הצוואר שלי, את הריח שלך ודפיקות הלב של שנינו.
בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי נכנעת למחשבות האלו, נותנת לך להכנס לי למוח וללב. מה אני כבר יכולה להפסיד מלפנטז?
אז אני חושבת, מדמיינת מה אני אעשה לך אם רק תתן לי...
אני אנשק אותך נשיקות קטנות קטנות כשאנחנו עומדים ואתה מחזיק אותי בצורה בטוחה כל כך בין ידייך,
אחר כך אני אוריד לך את החולצה ואדחף אותך על המיטה שלך. אני ארפרף עם שפתיי לאורך כל גופך, מהאוזן, אל הלחי, אל הפה, אל הצוואר, אל החזה, אל הקוביות בבטן ועד הבטן התחתונה.
אני אגרום לך להתחנן שאני אפסיק, כי לא תוכל להתמודד עם מה שאני עושה לך יותר.
אתה תפתח את העיניים שלך שהיו עצומות חזק חזק ותביט בעיניים הגדולות והירוקות שלי שאתה כל כך אוהב.
אני לא אפסיק ואתה תתרגל למצב, בסופו של דבר תחליט לפנק אותי.
תגע בי, תלטף אותי, תעביר את האצבעות הארוכות שלך על כל גופי ואני ארעד בכל פעם שתתקרב למקומות קצת אסורים [הרי בכל זאת, לא היה מעבר לנשיקה]. אני אשמע את קצב פעימותיך פועם באותו הקצב שלי- מהר ואריח את הריח שכל כך התגעגעתי אליו.
ואז אני אלך, אעלם לך מהחיים כמו שאתה נעלמת לי. אני אגרום לך להתאהב בי ואלך בהפתעה גמורה.
עד שיום אחד אני לא אוכל להתרחק יותר ואאבד איתך את מה שפחדתי לאבד עם כל אחד אחר,
אולי אני אפילו אוהב אותך כמו שמעולם לא אהבתי.


חבל ששום דבר מזה לא יכול לקרות, הרי לעולם לא תרצה בי. אפילו לזיין ולזרוק לא תרצה