אין אויר בפנים.

אין כוח.

מצד אחד רוצה שתצא מהחיים שלי כבר

ושאני אצעד קדימה מבלי להסתכל אחורה אפילו לא פעם אחת

אבל פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת להשאיר אותך מאחור.

מרגישה שוב שאני בתוך מבוי שאין ממנו יציאה.

ושכדאי באמת ללכת..

לפעמים אני כל-כך קרובה להתייאש

מהכל

אפילו ממך.

ואז אתה מחבק ומסביר לי שאת התקופה הזו אנחנו נעבור יחד

אבל משהו בפנים מתעקש לחשוב שעות נוספות.

אין בי כוחות יותר להתמודד עם זה

אני מרגישה ששום דבר לא באמת מצליח

שמאז שהיא חזרה לפה, הכל נראה רע יותר

כאילו אני זו שכל הזמן לא בסדר

זו שכל הזמן צריכים להאשים

כי חייבים להאשים מישהו...ולמה לא אותי אם כבר..

ואתה מנסה להבין, לפעמים אתה מנסה גם לקבל את זה

אבל אני יודעת שזה קצת בלתי אפשרי.

אני אוהבת אותך מאד

ומשתדלת כ"כ לעשות אותך הכי מאושר שיש

אבל אין לי את האנרגיות האלה לתת מעצמי

לא רק לך, אלא לכל דבר שאני מנסה להתמודד איתו כרגע

וזה משפיע עלינו, וגם עליי

ואין במה להיאחז יותר.

עוד שבוע וקצת זה מתחיל

לא בטוחה שזה הצעד הנכון עבורי

אבל הבחירה כבר נעשתה.

צריכה רק כוחות לחדש את המצברים ולהמשיך בדרך

אפילו אם שום דבר לא נראה לי הגיוני עכשיו

אני בתחילתה של דרך מאוד לא פשוטה

ואין לי ממש ברירה אחרת..