לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך יצאתי אל האור



Avatarכינוי:  Schmetterling

בת: 22




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2012

קצת כואב בלב


אני חייבת לומר שזה מרגיש קצת כמו אגרוף לבטן לשמוע על אנשים שמתחתנים....

כדי לא לפגוע בעצמי אני מנסה שלא לחשוב על כך ולומר שזה יקרה עוד הרבה הרבה שנים... אבל עדיין קורה שהוא פיתאום קורא לי או כשאנחנו שמוד רומנטי אני חושבת אולי עכשיו? ומתאכזבת.

סיפרתי לו על הגישה שלי (לחשוב על כך שזה יהיה עוד הרבה זמן) והוא רק אומר לי שאני אדע מתי שהוא ידע. אז אמרתי לו שהוא ידע קודם...

החתונה עצמה זה לא האישיו. אלא לדעת שהוא רוצה להיות איתי לנצח, שנהיה משפחה.

גם העניין של המעמד קצת קוסם לי (להיות אישה של מישהו).

לגור איתו לגמרי ולא 80-20 עם ההורים, להיות עקרת בית (חבל שהלימודים מפריעים לזה).

הוא אומר שהוא אוהב אותי ושואל אם נהיה ככה לנצח. הוא מדבר על ילד עתידי ועל איך נגדל אותו.

אני אוהבת את השיחות האלה, אבל מצד שני הן כל כך מכאיבות לי בזה שהוא נותן את הסימנים אך לא עושה את הצעד.

אז אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל זה קשה כי לפעמים הראש שלי מלא בזה.

אני חושבת שאני צריכה עוד להתייצב (נפשית או הורמונלית או מה שזה לא יהיה) לפני שיקרה צעד כלשהו לכיוון הזה. אני יודעת שזה מרתיע.

נכתב על ידי Schmetterling , 29/4/2012 17:34  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





347
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSchmetterling אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Schmetterling ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ