לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Life Via Multi-Colored Lens




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

3/2012

קרה, עבר, ודיי.


אין לי כוח, פאק. הכל כל כך אותו הדבר.

אני גרה בעיר מטומטמת, מסוגרת בתוך התחת של עצמה, מרוחקת מכל יסוד בעל פוטנציאל לעניין. אין טעם להשאר בחוץ, אין טעם להשאר בפנים, אין פאקינג טעם להשאר. אני כבר לא משעשעת את עצמי, אחרים כבר לא משעשעים אותי, כלום לא מעניין אותי לאורך זמן.

אני מוצאת את עצמי חושבת על מה אכלתי בבוקר. לאן נעלמו כל המחשבות וההתפלספויות שלי על החיים? לאן נעלמה יכולת הכתיבה שלי? היכולת לפרוק עול ריגשי לטיזינאבי? הכל מצטבר, גורם לטעם הטוב של מה שאמור להיות לו טעם טוב לפוג עוד לפניי שחשבתי לטעום.

אין סדר כי אין כוח, אין טיפוח כי אין זמן, אין למידה כי אין עיניין. אבל על חמש יחידות בכל מה שאפשר לא אוותר ועל ציון מעל 90 אלחם בכל הכח שאין. לפחות רצון עוד יש. אין מוטיבציה, אין סבלנות, רצון - יש.

אני לא אוהבת לבכות. ז"א, אני מאוד אוהבת לבכות - אני לא אוהבת להתלונן. הסיבה היחידה שאני עושה את זה, היא כדיי לנסות אולי בכל זאת לפרוק מה שעוד אפשר. אולי אם אתלונן, אם אדבר על זה, על כל מה שלא קורה, אולי אז ירד ממני נטל כלשהו, אולי אז אאמין למה שאני אומרת ואחשוב שמשהו באמת קרה.

קרה, עבר, ודיי.

אבל באמת שדיי. אני אופטימית, אני שמחה, אני יצור קטן וקופצני, אבל איפה כל זה?

מחוץ לעיר. ארבעה ימים בחודש, חופשים פה ושם, וגם זה בלחץ. איך אני מתה להגיע לגיל 18 ולעוף מהחור הזה...

לא בא לי בטוב, לא האנשים, לא הריחוק, לא אורך החיים, פשוט לא בא לי בטוב וזהו. בלי יותר מידי הסברים או ניסיונות להבין. פשוט לא טוב לי. ונמאס לי מזה, אני מתגעגעת לעצמי שלפני חצי שנה. לעצמי של החופש הגדול. חופש. לעצמי שצוחקת עד שכואבת הבטן, לעצמי שמקפצת גם עם נעלי עקב פשוט כי יש אנרגיה, ויש מצב רוח ויש רצון. והעצמי שלא מפחדת להגיד או לעשות או להיראות או להרגיש. בעיקר להרגיש.

אני מרגישה אנטיפתית בזמן האחרון, אנטיפתית בכיינית, אנוכית שמכורה למה שאין.

אני מקולקלת.

נכתב על ידי ParadoX28 , 2/3/2012 22:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Dolly's Circus Fucks 'em Up




(עריכת תמונה:הדר פרי)


למי מכם שלא מכיר את הקרקס של דולי, אולי הביקורות הבאות יספרו עליהם קצת בשבילי (נלקח מהאתר הרישמי שננטש):


"רפאלי היא רוקיסטית פגיעה, והשירים שהיא שרה נועזים במילים ובתכנים, אבל מלאים כנות ואפילו תמימות – שילוב מרגש במיוחד..

מדובר בחבורה מוזיקלית מאוד, עם דעות מנומקות שהם מבטאים במקוריות. בזכותם, מתברר שאפשר עדיין ליצור רוקנ'רול כשהוא מופשט מקלישאות, ואפילו בעברית": YNET.

"אלבום הבכורה של הלהקה הוא אוצר בנוף המוזיקה הישראלית..מדובר באלבום שלא יוצא בכל יום" (מעריב לנוער)


"רוק אלטרנטיבי ישראלי עטור דיסטורשן בטעם אניס" (עכבר העיר)


אם זה לא עזר לכם להגיע למסקנה שהקרקס של דולי הם אחת הלהקות האיכותיות שיש לישראל, נסו לשמוע כמה שירים:


BHK:

 

 

שינקין:


 

וכמובן, תוכלו למצוא עוד הרבה שירים טובים ביוטיוב, רק חפשו :)


בקיץ שעבר הלהקה נתנה הופעה מפוצצת עם תירס סקסואל ועוד הופעה מעולה לא מזמן עם יגאל רן דואק.

מה גם שצפוייה לנו הופעה משותפת (של הקרקס ודואק) בקרוב מאוד בחיפה. חופש פסח, 12.4.12, בדי-מיוזיק.

אם אתם מעוניינים בכרטיסים או פרטים נוספים, ואיך לא, תודיעו לי בתגובות ואפנה אתכם למי שצריך ;)

 

לכמעט סיום, אתם מוזמנים להינות לכם מהשיר החדש של הקרקס עם הקליפ המדהים:


 

Paralyzed Sleep

 

ולסיום! השיר הקצת פחות חדש שלהם, אבל מפוצץ במידה מספקת:


Fuck Them Up



 

ואת ההזדמנות חגיגית בה החלטתי לכתוב על הקרקס של דולי דווקא ביומולדת של הגיטריסט התותח, דרור דורינבאום, אנצל על מנת למסור לו מזל טוב <3


תודה ושלום.

נכתב על ידי ParadoX28 , 2/3/2012 15:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  ParadoX28

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מדעי הרוח , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לParadoX28 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ParadoX28 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ