לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיי כהיפית מטונפת.


''גם כשזה אתם, זו תמיד אני''


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2017

לא היה כיף ביערות מנשה


צפוף ורועש ומפוקח ומסחרי ומוגזם
נכתב על ידי אשת האמצע. , 22/5/2017 13:51  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בסוף השבוע יש את יערות מנשה, יהיה מוזר ללכת לפסטיבל מוזיקה אחרי שנכנסתי לכל הפסטיבלים הרוחניים. אני חושבת שיהיה בסדר, מותר לי להיות מחוברת לצד הקליל שלי. אני תמיד מרגישה שבגלל שאני בוגרת יחסית לשכבת גיל שלי, אני צריכה לנצל את זה ולתפוס פור. כבר עכשיו לגלות על עצמי הכל ולעשות את כל מה שאני מאמינה בו עד הסוף. הכל בסדר, אין לחץ. החיים לפניי.

עוד דבר, אין לי כוח להתעסק בוויד. מצד אחד, לא בא לי לחפש את זה. מצד שני, יותר נעים לי לבוא עם ולא להרגיש שאני תלויה באנשים אחרים. למרות שגם באמת לא אכפת לי להיות סאחית כל הפסטיבל. אני חושבת שאנסה להתארגן לפני הסופ''ש, ואם לא יבוא, אני לא אדאג. זה לא משהו ששווה דאגה.

מה שאני באמת צריכה זה למצוא עבודה. בקרוב. אני אתקשר בדרך למישהי שהציעה לי לקטוף שסקים, זה נשמע ממש כיף וקל וגם אם זה מינימום, אני עושה שלושה ימים של שמונה שעות ואני מסודרת. 

 

אני דווקא פחות אוהבת את השירה שלו בשיר הזה, אבל משהו תופס.

נכתב על ידי אשת האמצע. , 16/5/2017 18:19  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ואז קרה משהו רע. קשה לי לא לחזור לעצמי של כיתה ז', נחותה וחסרת ביטחון בבגדים הכי יפים שלי, מגלה שפספסתי בקצת. כמעט. קשה לי לזכור שאני אור כשכולם אוהבים חושך ועשן. קשה לא לחזור לדפוסים מטומטמים ופסיביים של הרס עצמי. קשה לא לחשוב עליך כמו מלך הכיתה. קשה לא לבקש סיגריה, קשה לשתות בירה אחת, קשה לא להתקשר לבנים, קשה לא להלל פגיעה עצמית. קשה לי שאת הרבה יותר מכירה אותי ממנו ואני עדיין לא יכולה לספר לך את הכל. קשה לי לזכור שאני לא צריכה זוגיות. זה קשה וזה גם לא קל. אבל אני יכולה לזכור את כל זה. אני יכולה לשבת לבד בחושך עם אורות אדומים, לשמוע מוזיקה נעימה, לשתות בירה (אחת?) ולכתוב. להדליק קטורת. להיות ערומה. לחשוב על עצמי. ולכתוב, לכתוב. לזכור, לזכור. אני אור, וזה שווה באמת רק אם אני מצליחה להיאחז בזה גם כשקשה.
נכתב על ידי אשת האמצע. , 10/5/2017 23:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אשת האמצע.

בת: 17

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה , זכויות אדם
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשת האמצע. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשת האמצע. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ