לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מקום מפלט מגיל הנעורים


255 תווים, ואני שוקלת מה לכתוב, לתאר מי אני, מה אני עושה ומה אני אוהבת, איזו מין ילדות הייתה לי ואיך המשפחה שלי נראית.. אהה ! יש לי רעיון ! אבל אני חושבת שלא נשאר לי מק


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

4/2012

עדיין אוהב .


היה קר .

קמתי בבוקר, אחרי שהצלחתי לקום מהמיטה החמה, רצתי לעבר הארון למצוא בגד חם .

אחרי כמה דקות של התאוששות, הלכתי לפגוש אותו,

את האהוב שלי, יש לי מפתח לבית שלו אז נכנסתי בלי לתהות אם הוא כבר ער .

הוא עוד ישן אז הערתי אותו בחיבוק חם, הוא פתח את העיניים באיטיות וחייך .

אמרתי לו שיתארגן ונצא החוצה קצת, הוא התנגד בהתחלה לטענה שהשתגעתי כי קפוא בחוץ

אבל בסוף הסכים .

יצאנו עטופים אחד בשני, הולכים בלי מטרה ברחוב הריק .

לבסוף התייאשנו מההליכה והחלטנו לנסוע לפגוש כמה חברים .

הדרך לא הייתה ברורה, מעורפלת מהקור .

הדבר האחרון שאני זוכרת זה אור של מכונית שבאה מולינו כנגד התנועה מעל המהירות המותרת,

וחבטה חזקה בראש .

התעוררתי אחרי זמן לא ברור במכונית איתו, הוא ישב פצוע, נדמה שנחבט בצלעות .

אבל מי הוא בכלל ? 

אני לא יודעת, אני לא זוכרת .

יצאתי מהאוטו במהירות והוא התעורר מטריקת הדלת שלי, יצא מהדלת והלך בעקבותיי .

הוא ראה שהראש שלי פצוע, בדק את הנזק ואחרי כמה שניות קטעתי את החיבוק שלו .

הוא לא הבין מה קרה ולמה אני מרחיקה אותו, יכול להיות שהוא הבין אחרי השאלה שלי :

"מי אתה ?"

הוא בהה בי זמן ממושך ותפס את הראש שלו כאדם מיואש .

הוא התקשר בהיסטריה להזמין אמבולנס בטענה שהחברה שלו איבדה את הזיכרון .

מי זו חברה שלו ?

כשהאמבולנס הגיע הבנתי שמדובר בי .

אחרי בדיקות ממושכות שאני בכלל לא זוכרת, התעוררתי חבושה בחדר לבן עם שמיכה בהירה .

הוא ישב לידי וקם במהירות כשראה שאני פוקחת את העיניים. 

ניסה להתעלם מהדמעות שלו ושאל אותי, כמעט נחנק,

אם אני זוכרת אותו .

עניתי בצער שלא .

הוא לא ידע מה להגיד ואני הרגשתי צורך להתנצל .

ביקשתי שיזכיר לי מי הוא אבל גם אחרי הרבה סיפורים לא הצלחתי לדעת במי מדובר .

הרופאים ביקשו שיניח לי ורגע לפני שסגר את הדלת, העיף מבט לעברי, השפתיים שלו סימנו :

"אני עדיין אוהב" והוא יצא החוצה .

אחרי כמה ימים שיחררו אותי אל הבית- שלא זכרתי. 

אחרי תקופה ארוכה של היכרות עם הבית מחדש הורשתי להישאר לבדי .

היה קר .

קמתי בבוקר, אחרי שהצלחתי לקום מהמיטה החמה, רצתי לעבר הארון למצוא בגד חם .

אחרי כמה דקות של התאוששות, יצאתי החוצה,

הולכת בלי מטרה ברחוב הריק .

והוא ....


הוא עדיין אוהב .

נכתב על ידי , 3/4/2012 21:43  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 16

תמונה




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל(כמעט)מאושרת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על (כמעט)מאושרת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ