לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


טרור.

Avatarכינוי:  kiden

בת: 21




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2018

אני לא מבינה רמזים כשזה קשור אליך


הסגפנות הזו חסרה לי. לא ראיתי אותך יותר מדי זמן, איפה נעלמת? לתקופה מסוימת ראיתי אותך כל יום וזה צרב לי בעצבים בגוף. כל יום שראיתי אותך בתחנת האוטובוס או באוטובוס או יורדת מהאוטבוס אני קינאתי וצרחתי מבפנים עליך ועליי וכל הגוף גירד לי מקנאה. אבל את כמו האלרגיה שלי, את באה והולכת וחוזרת במצבים הכי לא נכונים בחיים שלי. אבל באמת לא ראיתי אותך הרבה מדי זמן. לא יודעת למה הרוח שלך עלתה בי היום, דווקא באוטובוס, מה נזכרתי בך? לא יודעת. מה זה, מבחן? מה אני עוד צריכה לעשות חוץ מלצעוק לך בתחנת האוטובוס ולקבל כתף קרה? מה, לרדת על הברכיים ולהתחנן? לנשק את כפות רגלייך? להודות שאני עפר? לא רוצה, לכי תמותי כבר. אני לא אבכה כשתמותי, אני ארגיש הקלה שאולי סוף סוף אשתחרר ממך ומהרוח המעצבנת שלך שתוקפת אותי בתחנות וכשאני נכנסת למשרד וכשאני מתקלחת ופתאום את באה ומתגלמת מולי. די אין לי כוח, איך אני כזו קלה לשכוח ואת דבוקה לי בתוך העור, מתחת לעור, בבשר, בכל תא במוח כבר עשר שנים? 

אין בי שליטה עצמית כשאני לידך, אין בי מעצורים, אני יכולה לפרק אותך, אני נשבעת. אני יום אחד רציתי לרדת בתחנה שלך ולעקוב אחריך כי רציתי לראות לאן את הולכת, איפה את מסתובבת. אני יודעת, זו חשיבה של פסיכים ואני יודעת שהחשיבה שלי לא מסודרת או נכונה או בכלל הגיונית כמו של אנשים הגיוניים אבל אני כל כך הרבה זמן בלעדייך והחור אף פעם לא מספיק לגדול. וזה אפילו לא קשור לבייב, הוא ממלא חורים אחרים, אבל זה לא אותו החור, זו לא אותה הקטגוריה אפילו, ולכן לא משנה כמה הוא ימלא - את תמשיכי לרוקן. בא לי שתחזרי לנסוע איתי באוטובוס רק כדי שלעצבים שלי יהיו ביסוס שוב. כדי שאם אני אלך מכות או אשתגע אז תהיה לי איזו קרקע לדרוך עליה, רעיון לאחוז בו. 

דיי כבר, נמאסת עלי. הלוואי ויכולתי לקבור אותך, להוריד אותך ממני, להשיל את העור הזה שאני סוחבת מכיתה ו'. את בכלל זוכרת שהיית חברה של שני והיא לא הסכימה לך להיות חברה שלי ובסוף היינו מתגנבות יחד ויורדות אצלך בבית ומטגנות צ'יפס וחותכות ירקות ועושות מה שילדות בכיתה ו' עושות בלי דאגות ובטח שבלי שכל. אני יודעת, אני יודעת שאת לא זוכרת, אז למה, למה, כוסעמעמעמק, למה אני צריכה לזכור? למה רק אני זוכרת? שמישהו יוציא את השבב הזה ממני ונסיים עם החרא הזה כבר. 

נכתב על ידי kiden , 29/4/2018 19:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



a 300 year old slit throat


את א' הכרנו באיזו הופעת מטאל מחתרתית בארץ כשאני ובייב חיפשנו טרמפ הביתה דרך איזו קבוצה בפייסבוק והוא צץ, כולו רוסי כזה ואדיש, אבל צץ והציע לנו טרמפ תמורת 20 שקלים. בסוף ההופעה חיפשנו אותו, מצאנו. בחור גבוה, קריח, רוסי כזה ואדיש. נכנסנו לרכב, איפה שחברה שלו כבר חיכתה לנו והתחלנו לדבר. יש לו מבטא כבד כזה אבל יפה, לא כזה שגורם למילים להשמע כמו מלמולים, אלא פשוט מבטא רועש שמתלווה למילים השקטות שלו. דיברנו, כל הנסיעה. דיברנו על רואדברן, פתאום הוא קפץ. פתאום שמעו חיוך במילים שלו, כן גם אני טס לרואדברן השנה, גם חברה שלי מצתרפת, אה איזה יופי א', אז נפגש שם. דיברנו הרבה, ואז עוד קצת. כל הנסיעה שמחתי כי הכרנו חברים חדשים גם לארץ וגם לפסטיבל שמגיעים אליו כל שנה אולי שלושה ישראלים. בסוף הגענו, הוא הוריד אותנו בכניסה לבית ובאנו לצאת עם איזו ברכת שלום אליו ואל חברה שלו החמודה שלא דוברת עברית בכלל, אבל לפני שהספקנו הוא קפץ מהרכב ופתח את הבגז' והראה לנו את אוסף הדיסקים שהוא מוכר. רק אז, מתחת לאור הצהוב והמלאכותי של פנסי הרחוב יכולתי לראות את הפנים שלו. קירח, נו, אבל שליו. אמרנו לו ששנינו לא קונים דיסקים אלא מורידים את כל המוזיקה שלנו, אבל בכל זאת פשפשנו באוסף שלו בשביל שירגי טוב. סיימנו, הפעם באמת ברכנו אותם לשלום ועלינו הביתה בתחושה של סיפוק כזה.

ברואדברן הראשון הוא וחברה שלו שמרו לנו מקומות בתורים של אנשים שנערמו אחד על השני לאורך ארבעה קילומטרים, שתינו בירות ממש מגעילות יחד, אפילו היינו בכמה הופעות יחד למרות שאין לנו טעם דומה, ובכל זאת. א' הוא כמו אבא אדיש כזה שינסה לעקוץ אותך אבל לא יצליח ואז תעקוץ אותו בחזרה ותצחק עליו וזה לא יזיז לו תזין אבל הוא יראה מבסוט, יחייך, אולי אפילו יוציא איזה צחקוק מהחיוך האדיש שלו. א' עייף כשהוא שיכור, הוא מתחשב, הוא מקרר כזה אבל רגיש, הוא עוזר הרבה. 

ברואדברן השני שנגמר ממש עכשיו חיפשנו אותו כבר מההתחלה. התלווה אליו איזה איטלקי בן 52, פרנצ'סקו, חמוד כזה ושקט. הדרך שא' מספר דברים היא נהדרת, תמיד האדישות הזו שמהולה בציניות ועייפות וזריקת זין ואז איזה צחקוק. כל פעם שהצלחנו להצחיק אותו זה הרגיש כמו איזה אצ'יוומנט שהשגנו במשחק מחשב. בלילה השני לפסטיבל הוא לקח אותנו לאכול המבורגר באיזה בר דיסקו רק כדי לקבל בירה על חשבון הבית אבל שתינו לו אותה. הוא לא מביע הרבה יותר מדיי רגשות אבל ישבתי לידו באיזו הופעת מרתף בפסטיבל ושאלתי אותו אם הוא נהנה, הוא ענה לי בכן, מצדי שההופעה הזו תמשך עוד יומיים. זה שימח אותי, באמת. ישר העברת את הבשורה לבייב ושנינו שמחנו כאילו א' היה הילד שלנו או משהו כזה. לא יודעת להסביר, זה קשה, הוא ממש מאלה שנכנסים לך בלב ב200 קמ"ש ואז נתקעים שם. ביום השלישי בבוקר ציפינו לו, חיכינו לו בהופעה הראשונה שפתחה את היום והוא לא הגיע. שנינו חשבנו שזה בגלל ששתה יותר מדי לילה לפני והיה גמור אז נשאר לישון. לקראת הערב כבר התחלנו לדאוג, לא מצאנו אותו בשום הופעה והוא לא יצר קשר. שנינו שלחנו לו הודעה, היי מה, לאן נעלמת, איפה אתה, אתה חסר. הוא ענה שהוא בדרך חזרה לישראל, אבא שלו במצב לא טוב. דאגנו, אני דאגתי. זה קשה כשאנשים נשאבים ככה ללב בצורה כזו מפגרת ועוד בלי הודעה מוקדמת. שנינו ענינו לו בחזרה שאנחנו מקווים שיהיה בסדר, שיהיה חזק, רק בריאות. היום שלחתי לו הודעה, רציתי לדעת מה שלומו ומה שלום אבא שלו, הוא ענה בקרירות כזו אחרי מספר שניות שאבא שלו נפטר. נמחץ לי הלב, ממש החסיר פעימה לרגע, נמחץ, יצא ממנו כל המיץ, ואז חזר לפעום שוב אבל לא כמו קודם. לא ידעתי מה לענות, מה בכלל אפשר לומר למישהו שעכשיו איבד את אבא שלו. מה המילים ישנו בכלל? אז כתבתי לו שאני פה בשבילו לכל דבר ושאני משתתפת בצערו, שכואב לי לשמוע אבל שיהיה חזק, והרגשתי מטומטמת שלא שאלתי לפני, שלא דאגתי להגיע להלוויה, שלא התאמצתי יותר. העברתי את הבשורה לבייב, גם הוא נמחץ. הזלנו דמעה. הלב כבר לא פועם כמו קודם. 

נכתב על ידי kiden , 25/4/2018 19:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





74,579
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkiden אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kiden ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ