היום התעוררתי מסיוט בלי היכולת להמיר אותו למילים. רק תמונות נשארו לי בתוך הראש ואותן התמונות רדפו אותי למשך כל היום. זו מועקה וכובד כזה על הלב. מקווה שאת הסיוט הבא יהיה ניתן להמיר למשפטים או לפחות לסכם באיזו מילה, כי זה קשה כשהשפתיים סתומות והמוח מפרש עקום. 

העבודה החדשה טובה. טובה מאד אפילו. מקווה שזה לא יתפוצץ לי בפנים.