לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Happiness is not the goal, this way of life




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2012

רזון בשבילך זה הכל? לי יש דברים יותר חשובים מזה.


למה את גורמת לי לרצות לא לאכול? לרצות להקיא?

אם אני לא אוכל אני אהיה רזה בטירוף. כמו שאני אוהבת, וכמו שאת אוהבת כנראה.

אם אני אוכל ואקיא הדברים שאת חושבת שאני לא אמורה לאכול יעלמו, אבל אני אשאר רזה ואז לא יהיו לך טענות, כי לרזות מותר.

את תמיד אומרת לי שמותר הכל אבל במידה, וזה מה שאני עושה.

וקורה לכל אחד יום שבו הוא סתם רעב וכל הזמן בא לו לאכול, במיוחד משהו מתוק... זה יכול להיות בגלל כמה ימים של מחסור בזה, מצב רוח לא משהו, מבחן קשה או ריב עם מישהו.

יכול להיות גם בולמוס, שלא נראה לי שאת יודעת מה זה בכלל.

 

את קוראת לי שמנה, בעלת לחיים שמנות ופרצוף ענקי... תחת גדול... פרה, חזירה, "הספורט לא יעזור לך" (*3)

אסור לי לאכול דברים כי אני שמנה.

 

למה את מורידה לי תבטחון העצמי שלי?

המשקל שלי תקין, שני קילו פחות וזה יהיה תת משקל (מה שאני רוצה, אבל את אמורה לרצות שהבת שלך תהיה בריאה)

מה מפריע לך?

אני במילא מופרעת אכילה, ברמה קלה יחסית, וגם זה בגלל דברים שאמרת לי כל הזמן מגיל 10...

את רוצה שזה יתקדם הלאה? שאני אהיה אנורקסית?

כי אני באמת לא רחוקה מזה מבחינה נפשית, יש לי נטיות לחשוב על לצום כמה ימים, על להקיא, וזה לאור הכרה שלי בבעיות שזה יעשה לי.

לפעמים אני מקבלת את עצמי כמו שאני, אני אוהבת ת'עצמי, ורק אחרי בולמוס יש לי חוסר ביטחון כזה שעובר תוך יום...

אבל את חייבת להוריד לי את כל הביטחון העצמי לרצפה! כי אני שמנה בעייינייך.

אני רוצה להתמרד בך, אני רוצה שתהיי מרוצה ממני ואז פתאום תראי איזה השלכות יהיו לזה. גם בריאותיות וגם מבחינה לימודית.

כי בלי לאכול הראש לא עובד.

כי רזון זה לא הכל. יש דברים בעלי משמעות מעבר.

בשבילי רזון זה חשוב, אבל מספיק מה שאני חושבת על זה ומה שאני מטיפה לעצמי, אני לא צריכה ההטפות המזדיינות שלך, מה את יודעת על זה בכלל.

גם כן עם הגנים הרזים שלך עצבני


 

אני לא הולכת לצום, ולא הולכת לקצץ במספר קל' מתחת ל800 (אפילו שנורא בא לי)

יש דברים חשובים כמו לימודים, במיוחד בתקופה הקשה הזאת של הביתספר, עם כל הטונות מבחנים.

אני לא רוצה להצטער אחרי זה שלא ניצלתי את כל ההזדמנויות בתיכון, ולבזבז כסף כדי לעשות בגרות שלא עשיתי כשהייתה הזדמנות בחינם.

אז עם כל הכבוד, אנל'ה אולי ניפגש בשבת. ובתקופות פחות עמוסות, העיקר לעצבן את אמא'לה מוציא לשון

 

MeL :-]

נכתב על ידי MelMelMel , 30/1/2012 22:51  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בולמוס מסריח, עוף כברררררר


לא סובלת אותך...... למה אתה חייב להגיע תמיד ולהרוס הכל?!?!

למה אני לא יכולה לאכול קצת וזהו? למה אני חייבת להיות רעבה כל הזמן, ואז ממשיכה לאכול גם אחרי שסופסוף שבעתי???

אני לא יודעת מתי אני נהיית שבעה? פרה!

 

 

אתמול אכלתי 1200, ושעה שלמה ספורט

היום זה בטח כפול מאתמול, ובלי ספורט

 

 

באלי להקיא הכל, אצבע לפה וגמרנו...

אבל אני לא אעשה את זה.

הקאה היא לא הפתרון, אני צריכה ללמוד לשלוט בעצמי.

 


 

מטרה: שלושה ימים 800 קל' וספורט שעה

לא רוצה לתכנן מה מתי, בסוף זה לא ייצא לפועל ואני גם לא אוהבת לו"ז

שיהיה לי בהצלחה

וגם לכן, חברותיי למצב חיבוק עצוב


נכתב על ידי MelMelMel , 30/1/2012 17:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכון ותמונה מגניבה


הרגשות שלי אליו כל הזמן משתנים...

רגע אחד בא לי עליו כמו שלא בא לי על אף אחד אחר,

ורגע אחרי פתאום לא בא לי כלום,

רגע מאוחר יותר אני שוב רוצה את קרבתו,

ואחרי עוד כמה רגעים אני בכלל חושבת על אחרים.

מגיע הרגע הזה, שאני נותנת לעצמי סטירה, "כלבה יש לך חבר"

אבל אני לא מבינה בעצם מה עובר עליי.

 

 

 

 

אני רוצה להיות איתו ולא עם מישהו אחר.

אני רוצה אותו.

אבל לפעמים אין לי כוח לכלום,

אפילו לא אליו.

 

אני כמעט בטוחה,

שאם כל מה שקורה לא היה קורה איתו אלא עם מישהו אחר, זה היה פשוט גרוע,

גרוע עד כדי כך, שאני פשוט נגעלת לדמיין את הכל קורה עם כל האחרים שהייתי איתם לפני זה.

 

אני לא יכולה לומר שאני אוהבת אותך או מאוהבת, אולי יותר בכוון של דלוקה.

אבל מה שכן, אני מסוגלת להקריב דברים למענך, לעשות הכל כדי שיהיה לך טוב.

אני לא יודעת בידיוק מה קורה לי...

 



בעוד שבועיים יש אירוע. חייבת להרזות עד אז. או לפחות לא להשמין.

תוכניות:

ימי חול: לא מעל 1200 קל'

סופשים כמה שיוצא יוצא, עדיף לא מעל 1600!

ספורט בכל הזדמנות, לפחות 3 פעמים בשבוע.

 

מקווה לעמוד בזה, כי בשבילי זה לא פשוט

כל העומס הזה בלימודים והלחץ, דרך טובה להשמין, כל היום על התחת... וכל פעם בא איזה משהו מתוק...

 

שבוע קשה אני הולכת לעבור, שיהיה לי בהצלחה חיבוק של הסוררת

שבוע נעים ולילה מעולה קול

 

ותמונה מגניבה לסיום P:

 

נכתב על ידי MelMelMel , 29/1/2012 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלוג חדש


זה לא הבלוג הראשון שלי בישרא, יש לי עוד בלוגים שפתחתי וסגרתי, ויש לי בלוג שעדיין לא סגרתי ולא מתכוונת לסגור.

זה יהיה הבלוג היותר אישי, כי פה אני נשארת אנונימית, ורק פה אני יכולה לפרוק רגשות באמת, מבלי שמישהו ידע מי אני.

 

 

אז... בקצרה עליי?

בכללי אני רוצה להשאר אנונימית,

בזמן האחרון יש לי המון סיבוכיאדה בראש, שאני חייבת לפרוק אותה איפשהו ולהתייעץ,

אני מניחה שזהו המקום.

 

X.מל.X 

נכתב על ידי MelMelMel , 28/1/2012 12:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  MelMelMel

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMelMelMel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על MelMelMel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ