לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

י’’2 מצויינות צפת (:



כינוי: 

בת: 4





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

1/2012

סיכום בהסטוריה - איחוד איטליה


-איחוד איטליה

לפני המאבק לאיחודה, איטליה הייתה מפולגת לגמרי. העם האיטלקי לא חי במדינה אחת אלא במספר מדינות נפרדות לחלוטין. מדינות אלו היו שונות אחת מהשנייה ובכל מדינה הייתה תרבות, שפה, מנהגים, היסטוריה וכלכלה שונה. רוב תושבי איטליה לא חשו עצמם איטלקים, והשפה האיטלקית דוברה רק ע"י 2% מכלל התושבים, והשאר דיברו בניבים מקומיים השונים אלו מאלו (גורם שעיכב). בנוסף, האוסטרים שלטו ביד רמה ברוב איטליה והתנגדו בחריפות לאיחודה ולריבונותה (גורם שעיכב).

תקופת המאבק של האיטלקים לריבונות ולאיחוד נקראת הריסורג'ימנטו (התחייה) והיא נמשכה כ-50 שנים לא רצופות, משנות ה-20 ועד שנות ה-70 של המאה ה-19.

מטרת המאבק:

איחוד נסיכויות איטליה למדינה אחת תחת שלטון איטלקי דמוקרטי ושחרור איטליה מהשלטונות הזרים ששלטו בה.

שלבי המאבק לאיחוד איטליה:

נפוליאון וכיבושיו:

נפוליאון פלש לאיטליה ככובש וכמשחרר וכתוצאה מכך הביא להפצת רעיונות המהפכה הצרפתית והליברליזם, אך הוא כפה על האיטלקים את החוקה הצרפתית ואת שלטון צרפת. תחת שלטונו צומצמה חלוקתה של איטליה משבעה חלקים לשלושה, מה שקרב את איטליה לאיחוד לאומי. כמו כן בוטלו המכסים הפנימיים בין המדינות השונות באיטליה, טושטשו ההבדלים בין הדוכסיות והממלכות והלאומיות האיטלקית החלה מתגבשת. (גורם שסייע)

קונגרס וינה והשלכותיו (1815):

קונגרס וינה החזיר את השלטון הישן לאיטליה לשש שנים נוספות. בוטלו באיטליה כל זכויות היתר (חוץ מסיציליה), מלבד של הכמורה, והחל לצמוח מעמד בינוני (גורם שסייע) שמשורותיו יצאו המהפכנים הראשונים. חשוב לציין שכל דמוקרטיה מתבססת על המעמד הבינוני ולכן זהו שלב חשוב ביותר לקראת האיחוד הלאומי.

מרידות "איטליה הצעירה" בראשות ג'וזפה מאציני (שנות ה-30):

בשנות ה-30 הגיעה הלאומית האיטלקית לשלב מכריעה בהתפתחותה, תחת הנהגתו של ג'וזפה מאציני. מאציני היה ליברל  הוגה דעות מהזרם הרפובליקני שהאמין שניתן להביא שלום לאירופה רק עם כל העמים בה יהיו עצמאיים לגמרי משלטון זר, וטען שזהו יעודה האוניברסאלי של הלאומיות. הוא האמין שאיטליה היא זו שתעזור לעמים להגיע למדינות עצמאיות, התנגד להגמוניה הצרפתית באירופה וראה בלאומיות כוח פוליטי ומוסרי שיצור הרמוניה בין המדינות.

מאציני שאף לכך שעמי אירופה יחדיו יקדמו את טובת האנושות בכלל ושמירת זכויות האדם בפרט. לכן הקדיש את כל חייו לחירותה ואיחודה של איטליה. הוא דחה את עקרון פעולת "הקארבונרים" שפעלה במחתרת והאמין שיש צורך בתכנית פעולה ברורה וגלויה כדי להביא למהפכה. לכן ייסד את "איטליה הצעירה" שתוביל את איטליה לאיחוד. זה היה ארגון רפובליקני ששם דגש על חינוך ההמונים והשתתפות העם. כך עורר אהדה בלב האירופאים למאבק האיטלקי וייסד קשרים בין ארגונו לארגונים לאומיים ברחבי אירופה. מאציני דגל בארבעה דברים עיקריים למען איחוד מוצלח של איטליה:

·        איחוד איטליה בתחומי גבולותיה הגיאוגרפים – הרי האלפים והימים הסובבים אותה.

·        רפובליקה דמוקרטית ליברלית היא צורת המשטר הרצויה ביותר באיטליה.

·        מלחמה באוסטריה למען השגת עצמאות.

·        הקרבת קורבנות פטריוטיות של העם למען המולדת תוך פעולה מהפכנית.

לבסוף נכשלו המרידות אך מהם קיבל המאבק הלאומי מספר חיזוקים:

·        נוצרו לראשונה קשרים בין מאציני למהפכנים באירופה ועניינה של איטליה החל לקבל תהודה בינלאומית.

·        פריחה כלכלית ותרבותית בשנות ה-30 חיזקה את המעמד הבינוני וכך גם את התסיסה המהפכנית. (גורם שסייע)

·        הכנסייה נטתה לצד המהפכנים וערכה רפורמות חשובות שבישרו על רוח ליברלית חדשה.

·        עד 1848 מטרת המהפכנים הייתה איחוד כלכלי-חברתי, כמו איחוד מכסים ובעיקר יצירת מוסדות ייצוגיים שיהיו בהתאם למסורת האיטלקית והכנסייה.

מהפכות "אביב העמים" (1848):

מהפכות "אביב העמים" היו מהפכות של לאומים שונים שרצו להשתחרר מהשלטון הזר ששלט בהם ומנע את עצמאותם.

היו מרידות בכל רחבי אוסטריה שיצרו תחושה שצפון איטליה עומדת להשתחרר משלטון האוסטרים. האיטלקים ניצלו את ההזדמנות ומרדו באוסטריה, אך מרד זה היה כשלון מכמה סיבות:

·        חוסר במנהיג. (גורם שעיכב)

·        חוסר בתכנית פעולה ברורה. (גורם שעיכב)

·        חילוקי דעות לגבי אופי המשטר העתידי באיטליה. (גורם שעיכב)

לאחר כשלון המרידות, הבינה איטליה כי עליה ליישם את המסקנות הבאות עם תרצה באיחודה ובעצמאותה (גורם שסייע):

·        לא תוכל להילחם באוסטרים ולהשיג את עצמאותה ללא סיוע מבחוץ של אחת המעצמות הגדולות.

·        לא תוכל לעשות זאת כשהיא מפוצלת, ולכן ממלכת פיימונט צריכה להוביל את איטליה כיוון שהיא הייתה המדינה שעמדה בראש המאבק הלאומי באוסטרים בזמן המרד, היה לה צבא המסוגל להתמודד באוסטרים ושליטה היה מוכן לעמוד בראש התנועה לאחדות לאומית.

·        אין די במאבק צבאי אלא יש צורך גם במאבק דיפלומטי.

מלחמת אוסטריה-איטליה (1859):

לאחר שהתחזקה השאיפה לשחרור לאומי, היה צורך במדינאי בעל תבונה שינהיג את התקומה האיטלקית. הרוזן קמילו קאבור מהזרם המלוכני עמד בראש המאבק ונחשב לאדריכל הריסורג'ימנטו. קאבור היה בן אצולה שתמך במשטר הפרלמנטארי ובחוקה הליברלית וב-1852 התמנה לראש ממשלת פיימונט. הנחות היסוד של קאבור היו:

·        יש להפוך את פיימונט למדינה מודרנית ותעשייתית כך שתוכל להנהיג את איטליה. הוא דאג שתהיה בפיימונט חוקה ליברלית ברוח הליברליזם האנגלי וחזונו היה איטליה מודרנית ומתקדמת.

·        קאבור שאף לאחד את איטליה במסגרת מלוכה חוקתית בראשותו של מלך פיימונט. המכשול העיקרי בדרך לאיחוד צפון איטליה הייתה אוסטריה. להשגת מטרה זו, החל לרקום קשרים עם צרפת ולבסוף הוא רכש לעצמו את תמיכתו של נפוליאון השלישי, קיסר צרפת.

קאבור עשה הכול כדי שאוסטריה תכריז מלחמה על פיימונט, אך כאשר פרצה המלחמה נראתה אוסטריה תוקפנית שהרי היא פתחה במלחמה מבחינה טכנית. הצבא הצרפתי שת"פ עם פיימונט ואלה ניצחו ב-1859 את האוסטרים. (גורם שסייע)

איחוד עם פיימונט (1860):

במרס 1860 מצביעות מדינות מרכז איטליה בעד איחוד עם פיימונט. בפני אירופה הוצגה איטליה חדשה אשר כללה את כל איטליה למעט ונציה, נאפולי וסיציליה.

גריבאלדי כובש את סיציליה ונאפולי (1860):

ג'וזפה גריבאלדי מהזרם הרפובליקני היה הדמות הססגונית והשונה שבועטת במוסכמות. הוא היה לוחם ואיש צבא שנאבק צבאית משנת 1848 למען האיחוד. שאיפתו הגדולה הייתה ייסוד איטליה כמדינה לאומית, מאוחדת וליברלית. הייתה לו השפעה מכרעת לגבי איחוד איטליה והוא הפך לסמל רומנטי של גבורה ואומץ לב. גריבאלדי הצליח לסחוף בהתלהבות עצומה את איטליה למאבק אנטי-אוסטרי וזכה לפופולאריות רבה כגדול הפטריוטים של אירופה.

בשנת 1860 נחת גריבאלדי, בעידוד מאציני, בסיציליה עם אלף מאנשיו וכבש בעזרת אנשי סיציליה את האי. הוא הכריז על עצמו כשליט מטעם מלך פיימונט ומשם המשיך לכיוון נאפולי ושיחרר גם אותה.

הפרלמנט האיטלקי הראשון (1860):

חיסול שלטון האפיפיור במרכז איטליה ושחרור סיציליה ונאפולי קירבו את איחוד איטליה. כולן סופחו למדינת פיימונט והפרלמנט האיטלקי הראשון העניק למלך פיימונט את התואר "מלך איטליה".

כיבוש ונציה (1866):

הצבא האיטלקי וצבא פרוסיה נכנסו לוונציה האוסטרית ושחררו אותה מידם. כך וונציה, החלק האחרון שעוד לא סופח, הפך להיות חלק מאיטליה. איטליה אוחדה למדינה אחת וזכתה בעצמאותה המלאה. (גורם שסייע)

איחוד איטליה – 1871:

הפרלמנט האיטלקי העביר חוק לפיו צומצמו אדמות הכנסייה לשטח הוותיקן שברומא וכך הושלם איחוד איטליה.

אולם גם לאחר האיחוד רוב תושבי איטליה לא חשו עצמם איטלקים, מאחר שהזהויות המקומיות השונות גברו על הזהות הלאומית. דבר זה עיכב את בנייתה של אומה איטלקית אחת. אחת הדרכים שבעזרתם פיתחו האיטלקים תודעה לאומית הייתה באמצעות קביעת השפה האיטלקית כשפה הרשמית של המדינה, הנהגת מטבע אחיד, חינוך בבתי ספר ממלכתיים וטיפוח תחושת הפטריוטיות, האהבה למולדת והתודעה הלאומית בקרב כלל האיטלקים.

*איחוד איטליה הוא דוגמה ללאומיות פוליטית-ליברלית שניסתה לצמוח מלמטה ונכשלה, ולבסוף צמחה בעזרתו של השלטון וכוחות מבחוץ.

גורמים מעכבים:

1.      לפני המאבק לאיחודה, איטליה הייתה מפולגת לגמרי. העם האיטלקי לא חי במדינה אחת אלא במספר מדינות נפרדות לחלוטין. מדינות אלו היו שונות אחת מהשנייה ובכל מדינה הייתה תרבות, שפה, מנהגים, היסטוריה וכלכלה שונה. רוב תושבי איטליה לא חשו עצמם איטלקים והם היו חסרי תודעה לאומית. השפה הלאומית המהווה מרכיב חשוב בתודעה הלאומית דוברה רק ע"י 2% מכלל התושבים, בעוד שהשאר דיברו בניבים מקומיים השונים אלו מאלו. אולם גם לאחר האיחוד רוב תושבי איטליה לא חשו עצמם איטלקים והזהויות המקומיות גברו על הזהות הלאומית.

2.      האוסטרים ששלטו ביד רמה ברוב איטליה, התנגדו בחריפות לאיחודה של איטליה כמדינה ריבונית אחת. היא הייתה המכשול העיקרי בדרך לאיחוד, מנעה מהאיטלקים את ריבונותם, ופעלה להכשיל את ניסיונותיהם לאיחוד.

גורמים מסייעים:

1.      האיטלקים הבינו שלא יוכלו להביא לאיחוד איטליה ללא סיוע מבחוץ של אחת מהמעצמות הגדולות. לכן קמילו קאבור, ראש ממשלת פיימונט, החל לרקום קשרים עם צרפת ולבסוף רכש את תמיכתו של נפוליאון השלישי, קיסר צרפת. בעזרת שיתוף פעולה עם צרפת, הצליחה איטליה לנצח את אוסטריה בשנת 1859 ולשחרר את צפון איטליה (ללא ונציה) מידי האוסטרים.

2.      בעקבות קונגרס וינה בשנת 1815, חזר המשטר הישן לאיטליה לשש שנים נוספות, אך בוטלו זכויות היתר (מלבד של הכמורה), מה שאפשר יצירת מעמד בינוני באיטליה. המעמד הבינוני היה מעמד שהתחזק עם השינויים באירופה במאה ה-19 וכל דמוקרטיה מתבססת עליו. ממעמד זה יצאו המהפכנים הראשונים שהעניקו למאבק הלאומי את האופי הליברלי והדמוקרטי שלו. בעקבות פריחה כלכלית בשנות ה-30 התחזק המעמד הבינוני שחיזק גם את התסיסה הלאומית באיטליה. כך סייע רבות המעמד הבינוני באיטליה לאיחודה.

נכתב על ידי , 30/1/2012 16:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,868
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לי'2 מצויינות צפת (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על י'2 מצויינות צפת (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ